לפני כשבועיים חרם צרכני לא פורמלי הוכרז על מאפיית אנג'ל, בעקבות ההשתתפות המתריסה של יו"ר הדירקטוריון שלה עמר בר-לב בהפגנה סמוך לביתו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב גרשון אדלשטיין. בעקבות זאת, צמחה לה מחאה חריגה דווקא מהרשתות החברתיות, והחרדים הפסיקו לקנות מוצרים של אנג'ל.
לפי דיווחים, החרם הצרכני של המגזר החרדי לא החזיק מים, הסערה שקטה והם חזרו לאט לאט לרכוש את הלחמים של המאפייה. העיתונאי החרדי ישי כהן הציג בטוויטר את הפרשנות שלו לאירוע וכתב כי "החרם נגד אנג’ל היה מהבטן. שחרור תסכול בתוך המגזר. ללא קריאה של גדולי ישראל. לכן היה ברור שהוא לא יחזיק מעמד לטווח ארוך".
1+לאורך השבועיים האחרונים שמענו גם לא מעט פעמים על כך שהחרם החרדי לא באמת משפיע על חשבון הבנק של החברה, משום שאת רווחיה היא לא מכניסה מלחמים מפוקחים – שאותם מרבים החרדים לקנות ובכמויות לא מעטות, אלא דווקא מהמוצרים האחרים שלה, הלא מפוקחים, שנרכשים יותר במגזר הכללי.
אילו עילת המחאה הייתה שונה ואילו לא הייתה מתרחשת בתקופה כה מורכבת ונפיצה, במסגרתה שני הצדדים נוטים יותר לקיצון, מתבצרים בעמדותיהם ולא מוכנים לשמוע על ויתורים, אפשר להניח שחברת אנג'ל הייתה נוקטת צעד שיגרום לסערה לחלוף תוך יום-יומיים.
אלא שהפעם, אנג'ל הבינה את מיקומה – בין הפטיש לסדן – והעדיפה לספוג את החרם ולתת לסערה לחלוף מעצמה, יהיו הנזקים אשר יהיו. החברה הבינה שהתנצלות או פיטורין של יו"ר הדירקטוריון עמר בר-לב יסגרו אמנם את הסיפור עם הצרכן החרדי – אבל יפתחו אחד חדש עם הצרכן החילוני בחלקו, וכפי שהבנתם כבר קודם – אין לה שום אינטרס לפתוח חזית עם המגזר הרווחי שלה.
1+הצעד התקדימי של אנג'ל הוכיח את עצמו, וכמו כל סערה אחרת – גם זו נעלמה כלעומת שבאה. בלי התנצלות. בלי פיטורין. בלי אף לא צעד אחד מצידה של החברה. קשה שלא להצדיק, או לפחות להבין, את הבחירה של אנג'ל שלא להתנצל משיקולים כלכליים, אבל מאידך – קשה להתעלם מהמסקנה שאת אנג'ל הצרכן החרדי פחות מעניין, ומבחינתה פגיעה ברגשותיו באה בחשבון – כל עוד היא לא מסכנת את הכנסותיה.
