עתיד קודר לצמיחה הכלכלית: אחרי יוקר המחיה, האינפלציה הגבוהה והריבית המטפסת, מוציאה היום (שלישי) הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, תחזית קודרת ובה היא טוענת כי הצמיחה של הכלכלה בישראל בשנת 2023 תעמוד רק על 2.7%, ירידה של 0.3% מהתחזית הקודמת שעמדה על 3%.
במסמך שהוציאה, הודיעה גרינברג כי הנתונים שבידה הינם אופטימיים וכי יש להיערך למצב גרוע יותר: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה, וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה. חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה".
במסגרת העדכון, הכלכלנית הראשית הורידה את תחזית הצמיחה ל-2023 ל-2.7%, ואת תחזית הצמיחה ל-2024 ל-3.1%. הכלכלנית הורידה גם את תחזית האינפלציה, וצופה שבחודש דצמבר זו תעמוד על 3.2%. קצב האינפלציה צפוי 'לחזור לתלם' רק בשנת 2024, וגם אז ישהה בחלק העליון של טווח היעד של בנק ישראל.
1+על פי התחזית, התפתחות זו בעניין האינפלציה מובילה לעליית הריבית מעבר למה שהיה צפוי בתחילת השנה, מה שמתבטא בין היתר בירידה בהשקעות ובפעילות בענף הנדל"ן. נוסף על כך, עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית, וכן אי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות גם הן להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק. גורמים באוצר מעריכים כי יש סיכון גבוה להרעת התחזיות בהמשך בשל התממשות תרחישי הסיכון.
מבחינת גביית המיסים, ועל רקע אמירתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "אנחנו לא בגירעון והגבייה היא לפי המתוכנן", הכלכלנית הראשית באוצר מציינת כי גביית המיסים מתחילת השנה עומדת על 5.3 מיליארד שקל פחות מהתחזית שהוכנה בינואר, שמשמעותה ירידה של 0.3% תוצר, ולכן עדכנה למטה את תחזית גביית המיסים ל-463.6 מיליארד שקל ב-2023, ואת התחזית הגבייה ל-2024 ל-487.2 מיליארד שקל – 10.9 מיליארד פחות מהתחזית הקודמת (0.55% תוצר).
