סביר להניח כי כולנו מבלים לפחות מספר שעות ביום באינטרנט, כל אחד ושימושיו שלו: קריאת כתבות, צפייה בסרטונים, או שיטוט רנדומלי באחת מהרשתות החברתיות המוכרות. פעם חשבתם כיצד כל זה מתורגם לנתונים? המדד של איגוד האינטרנט הישראלי עשה זאת בשבילכם.
מדד האינטרנט הישראלי של איגוד האינטרנט הישראלי, ממפה באופן מקיף את העדפות הישראליות והישראלים בצריכת מדיה ואת הרגליהם בשימוש ברשת. המדד הנוכחי מסכם את השימוש באינטרנט בישראל במהלך שנת 2022, על בסיס מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי איגוד האינטרנט וסקר מקיף מראשית שנת 2023 שבוצע על ידי מכון "מאגר מוחות".
4+אפליקציית טיקטוק רושמת זינוק משמעותי
אז לפניכם התוצאות: בזירת הרשתות החברתיות, יוטיוב, וואטסאפ ופייסבוק שומרות על מעמדן הדומיננטי – למעלה מ-90% מהציבור הישראלי משתמש בכל אחת מהן. כמו כן, אפליקציית טיקטוק רושמת זינוק משמעותי, כאשר בראשית שנת 2023 כמחצית מהציבור הישראלי העיד על שימוש בה לעומת כ-30% בתחילת שנת 2022. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם – 70%, טלגרם – 54%, וטוויטר עם 35%.
4+עוד על פי המדד של איגוד האינטרנט הישראלי, רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים (דרך דפדפן במחשב ומובייל) כוללת את גוגל, יוטיוב, פייסבוק, וויקיפדיה, וואטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, אתר עם תוכן למבוגרים בלבד וזום.
ומה לגבי שירותי הסטרימינג? 60% מהישראלים משתמשים בנטפליקס, 10% בשירות דיסני+, 5% באפל טי-וי, 3% באמזון פרימיום ו-1% בדיסקברי פלוס. בשירותי המוסיקה מובילה ספוטיפיי עם 35%, אחריה אפל מיוזיק עם 8%. דיזר עם 1% בלבד. כלומר, רוב הציבור הישראלי משתמש בשירותי הסטרימינג האינטרנטיים השונים. הדבר נכון גם לפריפריה לעומת מרכז ולציבור חילוני לעומת ציבור דתי-לאומי.
4+טלוויזיה באינטרנט: Hot מובילה עם 20%
בקרב ספקיות התוכן בטלוויזיה דרך האינטרנט, חברת hot מובילה עם 20%, אחריה yes עם 14%, פרטנר וסלקום עם 11% כל אחת. כמו כן, נכון לתחילת 2023, קבוצת בזק-פלאפון חולשת על נפח שוק ספקיות האינטרנט הגדול ביותר: כ-28% מתעבורת האינטרנט הישראלית (נייחת+סלולר), ולאחריה קבוצת פרטנר עם 23% , סלקום עם 19%, קבוצת הוט עם 14%. יתר תעבורת האינטרנט הישראלית מתחלקת בין מספר רב של ספקיות אינטרנט קטנות, כגון מירס Xfone, 019 ועוד.
בהיבט של תשתיות אינטרנט נמצא כי בראשית שנת 2023 כ-35% ממשקי הבית בישראל צורכים אינטרנט ביתי-קווי באמצעות סיבים אופטיים, והיתר באמצעות טכנולוגיית DSL המיושנת (27% ממשקי הבית בישראל), וכבלים (כ-21% ממשקי הבית).
ישראל מדורגת נמוך בהיקף הצריכה בפועל של תשתיות אינטרנט נייח מתקדמות, כאשר ברוב מדינות ה – OCED היקף הצריכה בפועל של תשתיות סיבים בשנים האחרונות עולה על 40 אחוזים ממשקי הבית. יחד עם זאת, ישראל מדורגת גבוה בהיקף הזמינות של אינטרנט סלולרי דור רביעי, כשהחברות סלקום, הוט, פרטנר ופלאפון זמינות מעל 95% מהזמן.
כמה שעות מבלים בני הנוער מול המסך?
הדו"ח אף בחן את אופן הפעילות של בני הנוער ברשת. מהנתונים עולה כי 49% מבני הנוער מבלים מול המסך למעלה מ-4 שעות ביום. שליש מכלל בני הנוער העידו שזמן המסך שלהם אף עולה על 6 שעות ביום. התוכן הנצרך ביותר על ידם הוא מוזיקה וסרטים (70% השיבו שזו הפעילות המרכזית שלהם באינטרנט), והפעילות השנייה המדורגת כגבוהה ביותר מבחינת השימוש שלהם הוא ברשתות החברתיות (58%). הרשת שלא יוותרו עליה היא בראש ובראשונה אינסטגרם (41% מכלל מהמשיבים). בנוסף, כמחצית מבני הנוער העידו שההורים שלהם לא מדברים איתם כלל או לעיתים רחוקות על הסכנות הגלומות ברשת.
4+יורם הכהן, מנכ"ל האיגוד, אמר בתגובה: "ניתן לראות באופן בולט את הגידול המהיר שחל במהלך השנה האחרונה בצריכת תכני וידאו שונים בקרב ישראלים, אם זה בשימוש בטיקטוק ואם בצריכת סדרות בנטפליקס. ככלל, הרשת הפכה למקור המרכזי של צריכת תקשורת ופנאי – טלוויזיה, סדרות ומוסיקה".
בהמשך, הוסיף כי הסקר מלמד גם על התלות ההולכת וגוברת ברשת, שמחייבת "להדביק את הפער" בקצב מהיר יותר בכל מה שנוגע לתשתיות – סיב אופטי ומהירות הגלישה ברשת. "השימוש ברשת עולה בקצב מהיר ועל המדינה לוודא כי התשתיות עומדות ב"ביקוש" ואף מוכנות להתפתחויות עתידיות", אמר.
