מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) את הדוח לשנת 2023, בו בחן סעיפים רבים לאורך השנה, בין היתר הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים, הפשיעה החקלאית, מחירי הדירות, ענף החלב בישראל, המרכז לגביית קנסות, ביקורת פיננסית במועצות הדתיות ועוד.
פערים מרכזיים שהעלה המבקר בדוח לשנת 2023:
• נמצאו ליקויים ביכולותיה המבצעיות ובעצמאותה של המחלקה לחקירת שוטרים, לצד קשיים ביחסי הגומלין בין המחלקה למשטרה
• מספר יחידות הדיור שנבנו בין השנים 2006-2022 היה קטן מהנדרש לצורכי הדיור, נתון שתרם משמעותית לזינוק במחירי הדירות
• חלק מהליקויים הנוגעים לטיפול בפשיעה החקלאית טרם תוקנו – והחקלאים חשים שהופקרו על ידי המדינה
• שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית
• אורך הליך אימוץ ילדים נמשך 26 חודשים בממוצע – כפול ממשך הזמן המרבי המוגדר
• רק 3% מהתקציב שיועד לטיפול בילדים שהוצאו מביתם הוקצה למציאת בית קבוע עבורם
• 57,000 צעירים באוכלוסייה הערבית חסרי מעש – פי שניים מהשיעור הממוצע ב-OECD. ההשלכות: זינוק עקבי בפשיעה החמורה בקרבם
המחלקה לחקירות שוטרים היא מחלקה בפרקליטות שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי שוטרים במשטרת ישראל. הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין שני מערכים – החמורות יותר באמצעות מח"ש והחמורות פחות באמצעות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
המבקר הטיל ספק ביכולותיה המבצעיות ובעצמאותה של מח"ש, וציין לשלילה את הליקויים המהותיים שמצא בהיבט זה, בין היתר בסמכויות של המחלקה, בידע המקצועי, במיומנות של החוקרים ובמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו.
המבקר התייחס גם ליחסי הגומלין בין מח"ש למשטרה וציין כי נמצאו בהם קשיים. כמו כן ציין לשלילה את תקופות ההשעיה הארוכות של השוטרים (שנה וחצי בממוצע) שעלותן הכוללת מסתכמת בכעשרה מיליון שקלים. נוסף לכך, נמצאו ליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.
ע"פ הנתונים שבידי המבקר, בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות, עלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב- 625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם בשנת 2021. 68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה.
55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב- 2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. עוד עלה כי במשטרה כ- 24,700 מתנדבים. בשנים 2020-2021 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין עבירות שביצעו מתנדבים.
המבקר אנגלמן המליץ לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות ונימק זאת בכך שישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה".
בין השנים 2007-2022 חלה עלייה של 208% במדד מחירי הדיור בישראל, מחירים המושפעים בין היתר מיחס בין ההיצע של יחידות הידור לבין הביקוש. ע"פ נתוני המועצה הלאומית לכלכלה בשנים 2006-2022 נוצר מחסור מצטבר של כ-189,000 יחידות דיור. הסיבה – מספר יחה"ד שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור.
המבקר אנגלמן בדק את פעולותיה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הגוף הממשלתי העיקרי המופקד על הגדלת היצע הדיור, ומצא לא מעט ליקויים בהתנהלותה. בין היתר – הרשות לא יישמה חלק מהפעולות שנקבעו לשם מימוש התוכנית האסטרטגית, לפיה בין השנים 2017-2040 נדרש לתכנן כ-2.6 מיליון יח"ד.
4+המבקר מצא כי ב-35% (114 מ-324) מהתוכניות למגורים שאושרו ביוזמה ציבורית בשנים 2017 – 2021, קיימים חסמים בשלבי השיווק, היתרי הבנייה או אכלוס. המבקר תקף בחריפות את ההתנהלות והמליץ לממשלה לפעול מיידית לתיקון הליקויים. "מחסור של 189,000 יח"ד ב-16 שנים זה נתון שלא ניתן לישון איתו בשקט. אין פלא שמחירי הדירות זינקו ביותר מ-208% משנת 2007. על הממשלה לתקן באופן מיידי את הליקויים שעלו בדוח".
הדיור לאוכלוסייה החרדית: "היקף התכנון והשיווק היו נמוכים מהנדרש"
בהמשך לנתונים לעיל, המבקר אנגלמן העלה כי היקפי התכנון והשיווק היו נמוכים מן הנדרש לשם מתן מענה על צורכי הדיור של האוכלוסייה החרדית בהתאם לתוכנית הדיור לאוכלוסייה זו. היקף תוכניות הדיור לאוכלוסייה החרדית שאושרו בשנים 2017-2021 היה כ-4% מתוך כ-623,000 יח"ד שאושרו לכלל האוכלוסייה באותן שנים.
בדוח התייחס המבקר לפשיעה החקלאית המשתוללת במדינת ישראל ואמר כי המשטרה מחויבת לפעול על מנת להשיב את תחושת הביטחון לאזרחים. במסגרת הפשיעה החקלאית, נעשים פשעים מכוונים לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית, גניבת ציוד חקלאי, פגיעה בבעלי חיים, הסגת גבול, השתלטות על שטחי מרעה, הצתות וגרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים.
המבקר ציין כי הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם כתוצאה מהפשיעה הזו הוערך בכ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2016. לדבריו, בביקורת הקודמת עלו ליקויים באופן הטיפול של המשטרה ומג"ב בעבירות הללו, אך חלק מהליקויים טרם תוקנו.
בדוח נכתב כי "מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על ידי המדינה".
4+בביקורת עלה כי שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית. עוד עלה בביקורת כי בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. השיעור הממוצע של כתבי האישום שהוגשו בשנים 2017-2021 מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו בגין פשיעה חקלאית עומד על 18% (827 מתוך 4,602).
המבקר אנגלמן: "70% מסגירת התיקים בפשיעה חקלאית נסגרו בעילת 'עבריין לא ידוע'. המשטרה מחויבת לפעול על מנת להשיב את תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי".
ממשטרת ישראל נמסר: דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על המגזר החקלאי ורובן ככולן זוכות לקשב רב מזה תקופה ארוכה. שכן במסגרת המאבק המתמשך בפשיעה החקלאית על כל גווניה, פועלת המשטרה לסיכול פשיעה ואכיפת החוק תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים בפענוח כל מקרה, זאת למרות שיעורה הקטן יחסית מסך הפשיעה ומתוך הבנת היקף הנזק שנגרם לחקלאי החווה אירוע פשיעה בודד.
האחריות בטיפול בפשיעה החקלאית הינו של משמר הגבול, הטיפול החקירתי באירועים מתבצעים דרך היחידות המרכזיות של מג"ב הפרוסות ברחבי הארץ. כל תלונה או דיווח המתקבל במשטרה על פשיעה חקלאית, נחקר ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת. אנו קוראים לכל מי שהיה קורבן לעבירה פלילית של פשיעה חקלאית ובכלל, לדווח ולהגיש תלונה במשטרה בכדי שנפעל לאיתור העבריינים ולמיצוי הדין עמם, ובמקרים של גניבה, גם להשבת הרכוש הגנוב.
4+פעילות המשטרה המתבצעת על ידי לוחמי ומתנדבי משמר הגבול נושאת פרי. בזכות פעילות זו, בעשור האחרון ישנה ירידה מצטברת בהיקף הפשיעה החקלאית של 37 אחוז. בנוסף בשנת 2022, חלה ירידה של מעל 22 אחוז בהיקף הפשיעה החקלאית לעומת שנת 2021, ורק בשנים 2021-2022 נעצרו למעלה מ- 220 חשודים בעבירות חקלאיות והוגשו מעל 400 כתבי אישום נגד חשודים שהיו מעורבים באירועי פשיעה חקלאית.
משטרת ישראל תמשיך לפעול נגד כל מי שינסה לפגוע בשלמות רכושם של חקלאים ותושבי המגזר הכפרי בישראל.
אשר לטענה בדבר נתוני סגירת תיקים בעילת על"ן: לאחר בחינת הנתונים נראה כי אחוז תיקי הפשיעה החקלאית שנסגר על"ן בין השנים 2017-2021 עומד על 56 אחוז. בשנת 2022 עומד הנתון על 44 אחוז, הדבר מעיד על ירידה בשיעורי התיקים שנסגרו על"ן וכן על תוצאות הטיפול הנחוש והיעיל בכל תיקי החקירה בתחום הפשיעה החקלאית.
מבקר המדינה התייחס בדוח לילדים בסיכון ובמצוקה. ע"פ הנתונים שעלו מהביקורת שערך, 1,149 ילדים מתחת לגיל 8 הוצאו לפנימיות במקום למשפחות אומנה, 474 ילדים מתוכם מתחת לגיל 5. רק 10% מהילדים שהוצאו מביתם שבים אליו לאחר שיקום ההורים והילד. המבקר הדגיש בדוח כי סיכויו של בוגר פנימייה לשהות במעצר או במאסר בבגרותו הוא פי 8 ביחס לסיכויים של בוגר באוכלוסייה הכללית.
עוד העלה המבקר כי אורך הליך אימוץ נמשך 26 חודשים בממוצע, כפול ממשך הזמן המרבי המוגדר בדין. כמו כן, מתוך תקציב שעמד על כ-970 מיליון ש"ח בשנת 2021 ויועד לטיפולים בילד שהוצא מביתו ולשיקום הוריו, הוקצו לשיקום ההורים כ-20 מיליון ש"ח (כ-2%), לאימוץ כ-10 מיליון ש"ח (כ-1%), לאומנה כ-200 מיליון ש"ח (כ-21%) ולפנימיות כ-740 מיליון ש"ח (כ-76%).
על כך כתב המבקר כי למעשה "רוב רובו של תקציב זה, 97%, הוקצה למסגרות הזמניות (אומנה ופנימיות) ויתרתו – 3% – הוקצתה למציאת בית קבוע עבור הילדים (חזרה לביתם או אימוץ)". לדבריו, עלות הטיפול בילד שהוצא מביתו והושם בפנימייה היא הגבוהה מבין האפשרויות האחרות: העלות החודשית לילד שהושם בפנימייה (כ-11,900 ש"ח) היא פי כשלושה מהעלות החודשית לילד שהושם באומנה (כ-3,900 ש"ח), ופי שישה מהעלות החודשית לילד שאומץ (כ-2,000 ש"ח).
מבקר המדינה תקף את התנהלות משרד הרווחה וציין כי הוא אינו מקיים מרכיבים בסיסיים של הטיפול בילד שהוצא מהבית שבאחריותו, ובכלל זה – אינו מנהל את תהליך הוצאת הילדים בסיכון מהבית על בסיס מידע מהימן ומתוקף, תוך קביעת יעדים וסטנדרטים ברורים ותוך פיקוח ובקרה על העמידה בהם.
המבקר אנגלמן: "מציאות של מאות ילדים בני פחות מ-5 בפנימיות צריכה לזעזע ויש לשנותה בהקדם. זהו עוול חמור עבור אותם ילדים".
בביקורת המבקר עלה כי בין השנים 2009-2020 עלה מספר הילדים בישראל בשיעור של 23% ולמרות זאת, מספר המיטות בתקן במחלקות ילדים ירד ב-21 מ-1,089 ב-2009 ל-1,068 ב-2020. אנגלמן תיאר את חשיבות רפואת הילדים המחייבת התייחסות פרטנית למאפייני המטופלים – המתפתחים עם השנים.
על פי התחזיות, עד שנת 2035 תגדל אוכלוסיית הילדים בני 0-14 ב-13.5% לעומת 2020, ובשנת 2050 צפוי מספר ימי האשפוז באגפי הילדים בבתיה"ח להיות גדול בכ-68% לעומת 2020. "תחזיות אלה דורשות היערכות של מערכת הבריאות בכלל ומערכת האשפוז בפרט" כתב אנגלמן.
עוד עלה כי משרד הבריאות לא קבע תוכנית אופרטיבית להפעלת בתי החולים המבוססת על יעדי יסוד ארוכי טווח למערכת האשפוז ובפרט הוא לא קבע תוכנית כזו בנוגע לאגפי הילדים. היעדר מקום במסגרות אשפוז בתחום בריאות הנפש, ובכלל זה הפרעות אכילה, ובמסגרות לשיקום, בפרט בפריפריה, מביא לידי כך שבמחלקות הילדים מאושפזים ילדים שמחלקות אלו אינן מתאימות להם, תוך המתנה ממושכת לאשפוז במסגרת מתאימה אחרת.
4+תקני הרופאים בבתי החולים אינם מעודכנים ואינם מתאימים לצרכים המשתנים, ויש מחסור ארצי ברופאים מומחים ברפואת ילדים. לא נבחן אם תקני האחיות מתאימים לצרכים הנוכחיים, ולכוח האדם הפרא-רפואי אין תקן כלל.
בקבוצות מיקוד שקיים משרד מבקר המדינה, ובהן השתתפו הורים שילדיהם אושפזו במחלקות ילדים בבתי החולים, עלה חוסר שביעות רצון של הורים – מי שילדיהם אושפזו בבתי"ח גדולים היו ככלל פחות מרוצים מהורים לילדים שאושפזו בבתיה"ח הקטנים בכל הנוגע ליחס ולטיפול של הצוות הרפואי, לקבלת מידע ולתנאים הסביבתיים.
המבקר אנגלמן: "על הממשלה למגר את הפער של הפריפריה מול המרכז. לא ניתן לקבל מציאות בה מאות ילדים לא מתקבלים לאשפוז פסיכיאטרי".
רק היום ובמהלך השבוע החולף התבשרנו על הזינוק הדרמטי במחיר מוצרי החלב והגבינה, כאשר התערבות של שר האוצר סמוטריץ' חתכה בחצי את ההתייקרות לפחות בשלב הזה, אך מחיר החלב בישראל מוסיף להיות גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.
הפער לפי מבקר המדינה עומד על 77%, על אף שממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ועומד על 12,000 ק"ג. מחיר החלב הגולמי בישראל נאמד ב-219 שקל למאה ק"ג חלב, מחיר גבוה בשיעור של כ-24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שם מאה ק"ג חלב נאמדים ב-177 שקל בלבד.
בהיבט הבטחת רווחת בעלי החיים מציין המבקר כי ע"פ הערכת גורמי המקצוע במשרד החקלאות כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח בתחום זה חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות החיוניות למניעת צער בעלי חיים של בעלי החיים ברפת. עוד לפי המבקר, בשנת 2021 המחסור הסתכם בכ-3 מיליון ליטר חלב מפוסטר – שהוא 9% מהצריכה החודשית הממוצעת של חלב מפוסטר.
המבקר אנגלמן: "על הממשלה להילחם ביוקר המחיה. אסדרת שוק החלב לקויה והתוצאה – מחיר החלב בישראל, גבוה ב- 77% מהמחיר הממוצע ב-OECD. כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח בתחום זה חסר".
שיעור חוסר המעש בקרב צעירים ערבים ב-2021 עומד על כ-29%. מדובר בכ-57,000 צעירים – פי שניים מהשיעור הממוצע ב-OECD. אומדן משרד מבקר המדינה לגבי הנזק הפוטנציאלי החמש שנתי הישיר למשק עקב תופעת זו עומד על כ- 5 מיליארד ש"ח.
ע"פ ה-OECD, חוסר מעש בקרב צעירים מאפיין מצבים בהם הצעירים לא לומדים או נמצאים בהכשרה מקצועית. בביקורת עלה כי 30% מתושבי ישראל הצעירים הם מהחברה הערבית, מהם כ-280,000 צעירים בני 18-24. בנובמבר 2021, מספר חסרי המעש בקרבם עמד על 22,000 גברים ו-35,000 נשים.
המבקר מציין בדוח כי רמת הפשיעה בקרב אוכלוסייה הזו עלתה בעקביות ב-50%, ומערכות החינוך שאמורות לצייד את הצעירים הללו בכלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוק בבגרותם – כושלות בתפקידן ואינן מקנות להם את הכלים והמיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה והאקדמיה.
עוד ציין אנגלמן כי סף השליטה בשפה העברית שקבעו האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לשם קבלה ללימודים, מונע מצעירים ערבים להשתלב באקדמיה בישראל בשל רמת העברית הירודה של מסיימי הלימודים במערכת החינוך הערבי. "רבים מצעירים אלו הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, ואחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית או טסים ללמוד מעבר לים (15,000 סטודנטים ערבים-ישראלים למדו בחו"ל ב-2018, כ-8,000 מהם ברשות הפלסטינית)".
המבקר אנגלמן: "57,000 צעירים ערבים הינם חסרי מעש והדבר מוביל לפשיעה חמורה. חלק מהטיפול באלימות בחברה הערבית חייב להיות הטיפול בחוסר מעש".
מתקני ספורט הם פלטפורמה חשובה שמאפשרת לספורטאים להתאמן בסביבה ספורטיבית איכותית, ומכאן שהם רכיב הכרחי לקידום הספורט. למרות החשיבות, מצא המבקר לא מעט ליקויים מהותיים ופערים גדולים בין ישראל למדינות מובילות באירופה, לצד פערים גדולים אפילו יותר בתוך ישראל.
המבקר אנגלמן המליץ שמשרד הספורט יפעל עם המועצה הלאומית לספורט לקידום תכנון ארוך טווח של מתקני הספורט והקצאת השטחים למתקני הספורט בהתחשב בצורכי הספורט, בגידול באוכלוסייה, בתשתיות התחבורה העתידיות ובבנייה של ערים ושכונות חדשות.
המבקר אנגלמן: "בישראל פחות מעשירית מגרשי כדורגל פר מיליון תושבים לעומת מדינות מובילות באירופה. והפערים בתוך ישראל בעייתיים עוד יותר – נמצא פער של 40% בין רשויות במצב סוציו אקונומי גבוה לנמוך".
בביקורת עלה כי בין השנים 2017-2021 השיעור הממוצע של הילדים שקיבלו טיפולי שיניים בכל הקופות היה כ-30%, מתוך 3.1 מיליון ילדים שהיו זכאים לטיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות. עוד עלה כי מתוך 480,000 בני 75 ומעלה שהיו זכאים בשנת 2021 לטיפולים, רק 5% מהם קיבלו טיפולי מניעה וטיפולים משמרים ועוד 2% קיבלו טיפולים משקמים.
בביקורת עלו ליקויים נוספים הנוגעים למימוש הרפורמות לבריאות השן ובהם עמידה בזמני ההמתנה עבור טיפולי שיניים לילדים ולקשישים, דיווח של קופות החולים למשרד הבריאות על זמני ההמתנה, בקרת משרד הבריאות על דיווחי הקופות, שביעות הרצון של המטופלים מזמני ההמתנה ומרמת ההנגשה וההסברה של הטיפולים לציבור ועוד.
4+המבקר תקף את התנהלות משרד הבריאות, שלטענתו לא מפקח על קופות החולים כדי לוודא שהן עומדות בזמינות התורים. מבדיקת המבקר עלה כי ל-65% מהילדים נקבע תור שזמן ההמתנה אליו ארוך מחודש (זמן ההמתנה המרבי שקבע משרד הבריאות).
המבקר אנגלמן המליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול לתיקון הליקויים, על מנת לשפר ולהרחיב את השירות הניתן לציבור. "השירותים אינם מגיעים לזכאים. השיעור הממוצע של הילדים שקיבלו טיפולי שיניים היה רק כ-30%. רובם המוחלט של הקשישים אינם זוכים לטיפולי שיניים בקופות. טיפולי מניעה ניתנו רק לכ-5% מהקשישים וטיפולים משקמים – רק לכ-2%".
המבקר מצא פערים וליקויים ברמת המעורבות של המשרד לשירותי דת בהתנהלות הכספית של המועצות הדתיות והפיקוח והבקרה עליהם. נכון לסוף שנת 2020, המועצות הדתיות צברו יחד עודפים של כ-427 מיליון ש"ח. סך המזומנים ושווי המזומנים עלה בשנים 2018-2020 בכ-30%, ומהווה כ-54% מכלל הנכסים המצרפיים שלהן. העודף נטו לשנה עלה פי 3 בשנים אלו, ועמד בשנת 2020 על כ-82 מיליון ש"ח.
מאידך, דוח התקציב מול ביצוע מצביע על ירידה בשיעור הביצוע התקציבי בשנים 2019 – 2020, ניתוח שיעורי ביצוע התקציב ומדדי יעילות שביצע משרד מבקר המדינה מצביע על שונות גדולה בין המועצות – דבר שיכול ללמד על רמת שירות נמוכה יותר באותן מועצות לתושבים הצורכים שירותי דת.
עוד נמצא כי ב-36% מהמועצות הדתיות (46 מתוך 129) לא מונה מבקר פנים. נוכח העודפים המצטברים של המועצות, בהיקפים של כ-427 מיליון ש"ח, המליץ המבקר אנגלמן למשרד לשירותי דת לבחון את תקצוב המועצות הדתיות ולהגביר את מעורבותו בהתנהלות הכספית שלהן ובפיקוח ובבקרה עליהן.
מבקר המדינה בדק את נושא התחזוקה והניקיון של אתרי תיירות בישראל ומצא כי קיימת בעיה מתמשכת וארוכת-שנים של תחזוקה וניקיון לא נאותים בחלקים משמעותיים מאתרי התיירות בישראל. במצב הזה, הנמשך כעשר שנים, יש משום חסם למימוש הפוטנציאל התיירותי של אתרים אלה.
משרד מבקר המדינה ערך הליך שיתוף ציבור באמצעות שני סקרים: האחד בקרב יותר מ-1,600 מורי דרך פעילים, והשני בקרב 600 מטיילים ישראלים פעילים. מורי הדרך נתנו ציון 33 מתוך 100 למצב התחזוקה של תאי השירותים באתרי התיירות, וציון 48 מתוך 100 ממצב הנראות והניקיון של האתרים. שיעור ההשפעה של רמת הניקיון, הבטיחות, השילוט וסימון השבילים על ההחלטה של המטיילים לחזור ולבקר בהם הגיע בסקר ל-75% עד 87%.
הביקורת העלתה כי אין הגדרה ברורה למונח "אתרי תיירות" ואין בסיס נתונים למעקב אחר תחזוקתם של אתרי התיירות. כן נמצא היעדר מנגנון פיקוח אפקטיבי ומדיניות מחייבת לתחזוקת אתרי עתיקות. עוד נמצא כי רק ב-18% מהאתרים שבפיתוחם השקיע משרד התיירות בשנים 2011 – 2020 נעשית ביקורת תחזוקה על ידי יחידת הביקורת במינהל חוויית התייר של משרד התיירות.
