פרסומו של מתווה הגיוס החדש אשר מקדם בימים אלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ כפתרון לסוגיית גיוסם של החרדים לצה"ל, שוב הביא לרעידת אדמה סביב השבר החרדי-חילוני. רעידה זו היא רק חלק מסדרת רעידות רבות בעוצמות שונות, שפוקדות את החברה הישראלית מעת לעת מזה שנים רבות. הפעם, מדובר בתוצר ישיר של החיכוך המתמשך בחודשים האחרונים בין הלוחות הטקטוניים של הציבור החילוני והציבור החרדי סביב הרפורמה המשפטית.
זאת שכן, למרות שהציבור החרדי נעדר מההפגנות בעד הרפורמה ומההתגוששות הציבורית, נראה כי ניתן לקבוע בבירור שאחד ממחוללי המאבק בקרב מתנגדי הרפורמה, שהינם חילונים ברובם, הוא חששם שמדובר בצעד ראשון לקראת כינונה של מה שהם מכנים "מדינת הלכה".
2+המפתח לפתרון ההתנגשות המתמשכת בין שני חלקים אלה של החברה הישראלית, נעוץ בהבנת הסיבות המביאות אותנו שוב ושוב אל פיה של אותה תהום שנפערה ביננו. נראה כי אחד הגורמים המשמעותיים לאותה תהום, הוא העובדה שלא זאת בלבד שהציבורים שמשני צדדיה פשוט אינם נפגשים, אלא הם אף מסרבים להכיר בזרות הגדולה הקיימת ביניהם, כאשר כל צד שבוי בקונספציות ודעות קדומות שגויות על משנהו.
אם נחזור שניה לרפורמה המשפטית, הרי שאחת הקבוצות שהכי מזוהות עם מתנגדי הרפורמה, הם אנשי ההייטק, במה שזכה אפילו לכינוי מחאת ההיי-טקיסטים. אין זה מקרי, שהנתק הקיים גדול יותר מול ציבור ההיי-טקיסטים, שכן המגזר החרדי הרבה פחות נוכח במקצועות טכנולוגיים ובפרט בתחום ההיי-טק. אולם, כחוקר ומרצה חילוני במרכז האקדמי לב, וכמי ששימש בתפקידי מחקר ופיתוח בחברות ההיי-טק הגדולות בעולם, אני סבור שדווקא מהלימודים האקדמיים יכול לצמוח השינוי שיגשר על הפער, זאת למרות העובדה שהשכלת חרדים והשתלבותם בשוק העבודה היא אחד מהנושאים הטעונים בשיח הציבורי.
אכן, ישנם גם בגזרה זו מוקדי חיכוך רבים, ובראשם הלימודים בהפרדה מגדרית שמעוררים התנגדות מצד גורמים ליברלים (חשוב להדגיש, כי הפרדה מגדרית אינה פוגעת בשוויון. מאות סטודנטיות דתיות רוכשות במרכז האקדמי לב תארים אקדמיים במקצועות טכנולוגיים בכל שנה); היעדר לימודי ליבה, שמהווה מכשול עבור החרדים בבואם ללמוד במוסד אקדמי; והחשש שנוצר בציבור הישראלי מפני מעמסה כלכלית, לאור השילוב בין האחוז הנמוך של גברים חרדים היוצאים לשוק העבודה לבין הריבוי הטבעי הגבוה במגזר החרדי.
2+התרבות והנראות השונות של המגזר החרדי יוצרות אף הן זרות, שיכולה אפילו להוביל לחשש מהלא מוכר ודחייתם של אותם חרדים שדווקא כן בחרו להשתלב בשוק העבודה. יתרה מזו, התדמית של החרדים בשיח הציבורי ובתקשורת, שמדגישה את החזרה בתשובה ואת המנהגים הדתיים, מייצרת תחושת איום על אורח החיים החילוני.
על כך יש להוסיף, את העובדה שגם המוטיבציה של רוב אנשי הציבור סביב קידום השכלת חרדים יוצאת מתוך נקודת מוצא שלילית כלפיהם. אצל חלקם המוטיבציה נובעת מהתפיסה של הציבור החרדי כנטל כלכלי. חלקם מעוניינים להשתמש בהשכלה הגבוהה וביציאתם של חרדים לשוק העבודה כאמצעי להשפיע עליהם תרבותית ולחלן אותם.
חלק מהפוליטיקאים אינם מעוניינים באמת לראות דתיים משכילים ועובדים, אלא מעדיפים לנצל את הנושא כאמצעי ניגוח – מצד אחד מטיפים על כך שהחרדים אינם נושאים בנטל ומצד שני מערימים מכשול על גבי מכשול בפני חרדים שבכל זאת מנסים להשתלב. תופעה דומה קיימת גם בנושא הגיוס, כאשר פוליטיקאים דורשים מחרדים להתגייס ובאותה נשימה מתנגדים להתחשבות הצבא בצורכיהם הדתיים.
במהלך עבודתי בשוק ההיי-טק נוכחתי בדפוס חוזר של בורות ועוינות כלפי העולם החרדי. כך לדוגמה ניתן לא אחת לשמוע שיחות מסדרון שזורות בהערות אגב השוללות את הדת. ישנן חברות בהן התרבות הארגונית עצמה נגועה ביחס לא אוהד לדת, דוגמת כאלה שמפעילות שני חדרי אוכל – האחד כשר והשני שאינו כשר ונקרא בקריצה Sin-City.
2+מניסיוני, אני יכול להעיד, כי לעתים רחוקות היה בצוות בו עבדתי אדם חרדי. יחד עם זאת, במקרים בהם עבדתי לצד איש צוות חרדי, הייתה לנוכחותו השפעה משמעותית על התקשורת והדינמיקה הקבוצתית. אמנם עובד כזה צריך מדי פעם להתמודד עם אתגרים הלכתיים (בעיקר סביב כשרות או שמירת שבת), אך רוב הזמן מתקיימת כלפיו גישה מתחשבת. יתרה מזו, במקרים רבים, כאשר על סדר היום עומדת סוגיה ציבורית הנוגעת ליחסי דתיים חילוניים, הנוכחות של אדם חרדי מכניסה לשיח תובנות שלא היו עולות אחרת.
לאור כך, אני מאמין כי המוטיבציה החשובה ביותר לשילוב חרדים בעולם הטכנולוגיה לא צריכה להיות הרצון לשנות אותם, אלא השאיפה להכיר אותם כפי שהם. אני מאמין, כי החזון האמיתי צריך להיות צוותים שבהם יש לאנשים חרדים חלק משמעותי בעשיה המקצועית, תוך הכרה בעולמם התרבותי. אני מאמין, כי היכרות אמיתית יכולה וצריכה להאיר את שני הצדדים, תוך הבנה שההבדלים התרבותיים אינם בעיה שצריך לפתור, אלא מציאות חיובית שיש בה ערך.
כמרצה במוסד דתי אני יכול להעיד, שעל אף הפערים שקיימים בלימודי הליבה, הסטודנטים החרדים מגיעים עם יכולות למידה עצמית ועבודה קשה מעוררות קנאה שמאפשרות להם להגיע לרמה אקדמית גבוהה (זאת במיוחד לאור העובדה שיום הלימודים שלהם כולל לימודי קודש מהבוקר עד הצהריים ולימודים אקדמיים עד שעות הלילה). המפתח לאיחוי הקרע בחברה נעוץ בנוכחות משמעותית של חרדים בשוק הטכנולוגיה, ורק כאשר יתקיים שיח יומיומי בין חרדים לחילוניים, יהיה ניתן לשבור את חומת העוינות.
הכותב הוא ראש החוג להנדסת תוכנה במרכז האקדמי לב
