סמ”ר שון ניסים כרמלי נפל בקרב בצוק איתן ב-20 ביולי 2014. כרמלי הי"ד היה בנם של דליה ואלון, אחיהם של גל ואור נולד בטקסס בארצות הברית. שון התגייס בפברואר 2012 ושירת כלוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני.
הלוחם היה אוהד שרוף של קבוצת מכבי חיפה ולאחר שפורסם שהוא חייל בודד, יצאה קריאה נרגשת להגיע להלוויתו ובסופו של דבר הגיעו למעלה מ-20 אלף איש. על מצבתו כתוב: "עשרים אלף איש ואתה הראשון. עשרים אלף איש אחריך שון. צועדים בשקט עם פרחים. שתי אחיות-עשרים אלף אחים".
מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים ממשיך גם השנה במסורת המרגשת והעוצמתית ומעניק לאוהד הקבוצה יאיר פלוס להנציח את חברו שון כרמלי. מהמועדון נמסר: "מועדון הכדורגל בית"ר "גשם" ירושלים מחבק וזוכר את זכר אחינו, ומי ייתן ואף משפחה לא תצטרף עוד למעגל השכול".
2+“אחים אנחנו”
יאיר פלוס כותב לחברו: "שון. הפעם האחרונה שכתבתי לך הייתה תשעה חודשים אחרי אותו יום ארור שבו הלכת. מי היה מאמין שעוד מעט כבר יחלפו להם תשע שנים. אני לעולם לא אשכח את אותו יום שבת, 20 ביולי, שבו נכנסנו לשכונת סג’עייה הארורה ולא עברו יותר מ-50 דקות בפנים עד להיתקלות שבה נהרגת.
אני מתגעגע. מתגעגע אלייך כל כך. החיסרון שלך מורגש חזק בכל מקום. אתה זוכר אחי שישבנו במוצב בחרמון וראינו את חצי גמר המונדיאל בפלאפון שלי? אתה ישבת במקום הקבוע שלך במטבח וחתכת סלט שידעת להכין הכי טוב.
אתה זוכר שכל שבוע של סגירות ואימונים היינו מתווכחים על איזה שחקן יותר טוב? אני הייתי מדבר על בית”ר בלי הפסקה ואתה היית משוגע על מכבי חיפה. ובימים של משחקים בין הקבוצות? כמו יום חג! היינו מחפשים שעות קליטה טובה בבסיס בשביל שנוכל להתחבר ולצפות דרך מסך קטן במצפה שלגים/נחל עוז, או אימונים בגולן. המפסיד היה חוטף אבל תמיד בטעם טוב כי לפני הכל היינו אחים. כל פעם היינו צוחקים על זה שלמרות היריבות בינינו, מה שמאחד אותנו זה ששנינו “לא מחבבים” את הפועל.
2+כמה חבל שאתה לא פה שון. הלוואי שהיית זוכה לראות את רצף האליפויות של מכבי חיפה. הלוואי שהיית זוכה לחגוג בטירוף את הגולים של הקבוצה שלך. הלוואי שהיית זוכה לראות את הקבוצה שכל כך אהבת משחקת בליגת האלופות. הלוואי שהיית רואה את מסי, ניימאר ואיזה שחקן בשם אמבפה. חווית הכדורגל שלי כל כך חסרה וכואבת בלעדיך.
מאז אותו יום ארור עברנו הרבה שון. באותו יום שהשתחררנו הלכנו כולם לקבר שלך, כל המחלקה יחד עם המשפחה המדהימה שלך כי גם אתה היית צריך להשתחרר, לגזור חוגר ולסגור מעגל.
אני רוצה להודות לך אחי, על זה שהיית החבר הכי טוב ומדהים שיכולתי לבקש בשירות. על זה שתמיד ידעת להיות שם בשבילי ובשביל המחלקה. על זה שבמסע הראשון שלנו בטירונות אתה רצת קילומטר אחורה רק כדי לעזור לי ולדחוף אותי עד שהגענו לכולם. על החיוך שלך שאף פעם לא ירד לך מהפנים. פשוט תודה שון. מהיום שהלכת אני בטוח שאלוהים לוקח רק את הטובים. הגעגועים לעולם לא יפסקו אבל משנה לשנה הם הופכים לזיכרון מתוק ויפה. ובשבילי שון? בשבילי אתה תמיד תישאר הנסיך הקטן מפלוגה ב'".
