רשות שדות התעופה מפרסמת באתר הרשמי במרשתת הנחיות לאזרחים היוצאים לירדן, במסגרתן מדגישה היא כי ישנם פריטים האסורים בהכנסה לשטח הממלכה, כגון: פרטי נשק ו/או תחמושת, מכשירי ניווט ו"חפצים בעלי סממנים דתיים". באתר כמובן לא מצוין אילו חפצים בעלי סממנים דתיים אסורים ולאיזו דת בדיוק מתכוונים. אך אם אתם יהודים – הכוונה ככל הנראה אליכם.
באתר הרשמי של משרד החוץ נכתבו דברים ברורים קצת יותר: "שלטונות ירדן מציינים כי מסיבות ביטחוניות הם מבקשים מישראלים דתיים לא להבליט את סממני הדת: טלית, כיפה וכו'. לא אחת קרה שבמעבר הגבול לא התאפשרה הכנסת פריטים כגון טלית ותפילין, והמבקר התבקש לשוב לישראל או להפקיד את חפצי הדת במעבר הגבול, עד לסיום ביקורו בירדן".

גם כאן הניסוח זהיר ואינו מציין מפורשות את המילה "יהודים" חלילה, כי אם את צמד המילים "ישראלים דתיים" ובהמשך את סוג החפצים המרמז רק ליהודים, ולא חלילה לישראלים נוצרים, מוסלמים ואחרים.
דוגמאות ליחס הירדנים כלפי תיירים יהודים, הנושאים עמם סממנים דתיים, מוזכרות מעת לעת בתקשורת בהקשרים שליליים לרוב. כך היה עת מספר סוכני ביטוח מישראל תכננו לצאת לחופשה קצרה בירדן ב-7 במאי 2022, אך חזרו ארצה מוקדם מהצפוי, לאחר שלא הורשו להיכנס עם "סממנים דתיים"- תפילין שנמצאו בתיקיהם.

קבוצת בחורי ישיבה ואברכים שרצו לבקר בקבר אהרן הכהן ב- 26 ליולי 2022, הושפלה לטענתם במעבר הגבול הירדני: "הודיעו לנו שצריך להדביק את הפאות עם ג'ל לשיער, להוריד את הכיפה ולשים כובע קסקט, כדי שהחזות היהודית שלנו לא תופגן. כשהגענו עם מזוודות לבידוק במעבר הירדני, פשוט פירקו לנו את המזוודות וחיפשו בין החפצים כל סממן יהודי. כיפות – זרקו הצידה. טלית – זרקו הצידה. תפילין – פירקו אותן מהנרתיק וזרקו הצידה".
לרב משה חליוה מדובאי, שעצר בשדה התעופה ברבת עמון בדרכו מישראל לאיחוד האמירויות ביום 20 בפברואר 2023, לא עזרו בכי ותחנונים בטרם גזרו אנשי הביטחון הירדנים את רצועות העור של התפילין אותם נשא עמו לטיסה, בטענה שעלולים הם לאיים על מי מהנוסעים כמו חבל למטרת חניקה.
ניצול הזדמנויות ויצירת הבנות מול ישראל
ממלכת ירדן הינה מדינה בה יש רוב פלסטיני מובהק ומיעוט האשמי השולט בכוח הזרוע ובסיוע חוץ בעיקר, הניתן באדיבותן של ארצות הברית, האיחוד האירופי וישראל כמובן.
בירדן, בה לא מתגוררים יהודים ואין אפילו קהילה ראויה לשמה (למעט עובדי שגרירות מעטים החיים בצל התראות ואיומים תמידיים) – שותים מים שישראל מספקת באדיבותה הרבה, צורכים גז כחול לבן, נעזרים בטכנולוגיות מתקדמות ומפתחים תעשייה וחקלאות מודרנית. כל זאת ועוד באדיבות הניסיון הציוני המצטבר בהפרחת השממה וגאולת האדמה.

דבר מאלה, ראוי להזכיר, לא עצר את החזרת המובלעות החקלאיות בצופר ובנהריים לידי הירדנים בנובמבר 2019, לאחר שלא ניתנה הסכמה מאת המלך עבדאללה להמשך הסכם החכירה לעוד 25 שנה.
על אף שירדן הפסידה בכל מערכותיה הצבאיות כנגד מדינת ישראל ועל אף שמלכה המנוח חוסיין ניצל מניסיון הפיכה פלסטיני בספטמבר השחור 1970 והתנתק רשמית מהגדה המערבית בשנת 1988- היא עודנה נתפשת כמגינת המקומות הקדושים בירושלים. רואה היא עצמה כשומרת האינטרסים המקודשים של הערבים "הפלסטינים" בהר הבית, עושה היא כמיטב יכולתה כדי להתחבב עליהם, מתווכת בענייני מדיניות מול ממשלת ישראל ומקווה היא למנוע בכך התקוממות בשטחי הממלכה שלה.

מלך ירדן הנוכחי, הממשיך את מדיניות אביו, מתנהל בזהירות דיפלומטית, מטובלת בחכמת המזרח התיכון, בכדי לשמור על יציבות כסאו ועל הכתר מחובר לראשו. כך מנצל הוא מעת לעת תקריות ביטחוניות ודיפלומטיות לשם הצגת הישגים למען אחיו "הפלסטינים", מהם ירא הוא ואותם מתעב ככל הנראה יותר מכל אויב. כך היה ב-7 באוקטובר 1997 עת שחררה ממשלת ישראל 20 אסירים ביטחוניים ובראשם את השיח' אחמד יאסין שהועבר לעזה מכלאו, בתמורה לשחרורם של שני סוכני המוסד, שנעצרו לאחר ניסיון הנפל להתנקש בחייו של בכיר החמאס חאלד משעל, על אדמת ירדן.
ב-23 ביולי 2017 ירה מאבטח של השגרירות הישראלית בירדן בשני ירדנים והרגם. הרוג אחד היה התוקף עצמו, שדקר את המאבטח במברג על רקע אירועי הר הבית בזמנו, והשני- בעל הבית שנפגע בשוגג מהירי ומת מפצעיו. היות וישראל סירבה לדרישת הירדנים לחקור את המאבטח, נותרו המאבטחים בשגרירות עם הצוות הדיפלומטי עד שנמצאה הפשרה הלא רשמית כביכול – הסרת גלאי המתכות (המגנומטרים) והמצלמות שהציבה ישראל בכניסות להר הבית.

נזכיר כי מהלך זה נועד בכדי למנוע כניסת ערבים חמושים למתחם, בעקבות רצח שני שוטרים בהר: האיל סתאוי וכמיל שנאן הי"ד. מן הראוי לציין כי רק בכניסה אחת להר הבית נותרו גלאי מתכות והם מיועדים ליהודים ותיירים שאינם מוסלמים, העולים לרחבת הר הבית דרך שער המוגרבים.
ביום ראשון, ה- 23 באפריל 2023, נעצר במעבר אלנבי עו"ד עימאד אל-עדוואן, חבר פרלמנט ירדני, בחשד שניסה להבריח נשק רב וזהב לתוך שטח ישראל. מאז מעצרו זוכה הוא לתמיכה רבה ברחוב הירדני, בקרב תומכי החמאס ומצד גורמים שונים ברשות הפלסטינית הרואים בו גיבור "שקיים מצווה לתת נשק בידי הפלסטינים במלחמתם נגד הכיבוש הציוני".
המלצות לניצול הזדמנויות
בטרם ישוחרר חבר הפרלמנט המבריח לממלכתו ללא כבודתו, ראוי כמובן למקסם את חקירתו בידי שרותי הביטחון הישראליים. לא פחות חשוב מכך הוא למקסם ולמנף את תפישתו באמצעות התניית שחרורו בהישגים מדיניים ואחרים, בהנחה שלמדנו דבר מה מהשיעורים שקיבלנו במחיר יקר מהוד רוממותו ואביו המנוח בשעתו.
איזה רווח יכול לצאת לדוגמא, משחרורו של עדוואן: האם יוסכם כי לאחר שניסה להבריח מאות אקדחים ראוי להשיב את גלאי המתכות לשערי הר הבית או לחילופין להסירם כליל גם בעבור יהודים, במחילה ממדיניות ה"אפרטהייד" והסכנה הנשקפת מיהודים ותיירים כופרים לעולי הרגל המוסלמים, לכאורה?
האם ראוי עתה להגיע להבנות חדשות מול שר ההקדשים הירדני בדבר התנהלותו ופעילותו של הווקף בהר הבית, בהיותו מעין זרוע ביצועית של הממלכה ההאשמית ברחבי המתחם כולו?
האם יותר ליהודים לעבור בחופשיות עם כיפות לראשם, ציציות, תליתות, תפילין וספרי קודש במעברי הגבול בין המדינות, זאת מבלי לזכות ביחס משפיל כאילו מדובר בהברחת אמצעי לחימה מסוכנים או סמים לכל הפחות?

האם ניתן יהיה ליצור תנאים, כחלק מפתרון הפרשייה הנוכחית, ליצירת מנגנון לחץ ירדני עקיף ומשופר על הרשות הפלסטינית או גורמים אחרים, שיביא להישגים רצויים בעבור המדיניות הישראלית האזורית בתחומים בהם לירדן יש השפעה כלשהי?
למען הסר ספק, הווה ברור שלמדינת ישראל ישנו אינטרס בטחוני ראשון במעלה בשמירת השלום, קר ככל שיהיה, עם ממלכת ירדן השכנה, שלה הגבול הארוך ביותר עמה. עם זאת אין משמעות שימור האינטרסים הללו כוללת התרפסות בפני המלך ההאשמי, או חלילה וויתור על ריבונות ישראלית בירושלים או בכל מקום אחר בו יש לירדנים זיקה, לכאורה.
את סיכול הברחת הענק של עדוואן יש למנף ולמצות עד תום, דווקא משום היותו חבר פרלמנט ירדני ועוכר ישראל מושבע. סיכול הברחה זה מצטרף לעשרות רבות של סיכולי הברחות משטח ירדן, המבוצעים בתדירות גבוהה במשך כל ימות השנה על ידי כוחות הביטחון לאורך בקעת הירדן והערבה. בעוד שעל מרבית הסיכולים האחרים כמעט ואין אזרחי ישראל שומעים והפרטים אודות זהות המבריחים נותרים חסויים, כאן ישנה הזדמנות פז שיש לנצל בתבונה למען מדיניותה של מדינת ישראל וביטחון אזרחיה.

לסיכום, ישראל הצליחה לסכל הברחה גדולה של אמצעי לחימה ולתפוס ככל הנראה "דג שמן" ברשתה. היות וברור לכל כי שחרורו של עדוואן על הפרק וצפוי לקרות במהירה, מן הראוי שישראל תדע למצותו עד תום בהיבט הביטחוני, המדיני והתודעתי- הסברתי. זוהי הזדמנות פז שנחשפה ומאפשרת לשנות במשהו כמה מכללי המשחק בזירה.
מאמר זה מוקדש לזכרם של השוטרים רב סמל מתקדם האיל סתאוי ורב סמל מתקדם כמיל שנאן, שנפלו בקרב מול מחבלים במתחם הר הבית ביום כ' בתמוז תשע"ז (14.07.2017).
