מאות בני משפחות שכולות השתתפו הערב (שני) באירוע הזיכרון הלאומי המרכזי "שירים לזכרם בכנסת", בטרקלין שאגאל בכנסת. במעמד נכחו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, נשיאת בית-המשפט העליון השופטת אסתר חיות, שר הביטחון יואב גלנט, השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, שר העבודה יואב בן צור, הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי, נציבת שב"ס רב-גונדר קטי פרי, נציב הכבאות הראשי רב-טפסר אייל כספי וראש השב"כ רונן בר.
האירוע נפתח במעמד התייחדות עם זכר הנופלים, בגלעד הזיכרון ברחבת הכנסת. יו"ר הכנסת, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונשיאת בית המשפט העליון, עמדו לדקת התייחדות כשפניהם לקיר שמות הנופלים שהוצב ברחבת המשכן.
3+יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, הקריא דברים לזכרו של נתן אלבז ז"ל שנהרג ב-1954 בעת שהקריב את חייו למען חבריו בקפיצה על רימון: "נתן אלבז, בן 17 ממרוקו. כמו רבים מבני גילו, וחרף כעסם של הוריו, פעל במסגרת התנועה הציונית ואהד את רעיון הקמת מדינה ליהודים. יום אחד יצא מביתו ואמר שהוא הולך לבית הקולנוע – כשבאמת עלה לישראל במסגרת עליית הנוער, לבדו.
3+"על אף קשיי הקליטה, ידע להתגבר גם על העלבונות הקשים ביותר: "איך? אני פשוט חייכתי, וזה הכל" כתב לאימו. היום המאושר בחייו הצעירים היה יום גיוסו לצה"ל ולחטיבת גבעתי. ב-11.2.54, ישב עם חברו ליחידה ועסק בפירוק הציוד אחרי האימונים. לפתע, נשמעה באוהל נקישה. נצרת הרימון השתחררה. עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש, עשרים וארבע. ארבע שניות. כך מודדים את משך הזמן החולף מרגע שחרור הנצרה והישמע הנקישה, ועד שהרימון מתפוצץ.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בטקס "שירים לזכרם" בכנסת | קרדיט: דוברות הכנסת
"כל הערכים שעליהם חינכו אותו הוריו במרוקו, מדריכיו בעלית הנוער, מפקדיו בצבא – ערכי הרעות, האומץ, המנהיגות וההקרבה – התנקזו לאותן שניות. נתן הצמיד את הרימון אל חזהו וצעק "רימון!". הוא נשכב על הרימון, מגונן על חבריו בגופו. הרימון התפוצץ. חבריו הלוחמים ניצלו. נתן נותר שרוע על אדמת ארץ ישראל אליה כיסף, ללא רוח חיים.
"בתלמוד נאמר שיש הקונה את עולמו בשעה אחת, נתן אלבז קנה ואיבד את עולמו ב-4 שניות. על גבורתו יוצאת הדופן, זכה נתן לעיטור המופת. המשורר נתן אלתרמן כתב עליו:
"הרימון לאחור לא השלכת
כי היה איש באהל רבוץ.
הרימון לפנים לא הטחת.
כי נראו אנשים בחוץ.
פה פערת, עינים פקחת
ובידך כיליון חרוץ.
אז פרצת לרוץ על פני חלד.
על תבל… לבקש בקרבה
מקום אין בו לא איש ולא ילד
והדרך כבדה ורבה
ובידך הפצצה המפעלת
שהתחילה לספור עד ארבע."
לסיום אמר אוחנה: "משפחתו של נתן עלתה ארצה לאחר מותו, אחיו יהודה ושמעון נמצאים כאן איתנו. נתן אלבז, איש מופת. יהי זכרו ברוך".
שר העבודה יואב בן צור, סיפר על בן דודו איתמר דורון שנרצח בידי מחבל בשנת 1998: "איתמר ירד עם חבריו לרחוץ במושב אורה. מחבל נתעב ארב לרוחצים ורצח אותו בדם קר. רציחתו הותירה בי חלל עצום ורושם עז של עצב ויגון. גם בשנה החולפת שכול ואובדן היו מנת חלקנו. הלב עדיין שותת דם על מי שחייהם נגדעו בן רגע בידי מחבלים בני עוולה. אחים אנחנו, בחיינו ובמותנו. נישא תפילה למרום שיאמר די לצרותינו".
שר העבודה יואב בן צור בטקס "שירים לזכרם" בכנסת | קרדיט: דוברות הכנסת
שר הביטחון יואב גלנט סיפר על מפקדו בשייטת עודד אליאס שנפל בסיני: "הייתי בן 21 כשחוויתי חבר לנשק שנופל, המפקד שלי. הכרתי אותו עוד בימי הצופים. כשהגעתי לשייטת נפגשו דרכנו – אני כלוחם בהכשרה והוא כמפקד. עודד היה מפקד מהזן שלא שוכחים, מצד אחד קשוח וקפדן ומהצד השני, היה אב עבורנו, עם דוגמא אישית והרבה דאגה ואכפתיות. אני זוכר היטב את היום שכינסו אותנו ב-1978 והודיעו לנו שעודד נהרג. החיים המשיכו והוא נותר בן 22. אני זוכר אותו באהבה וגעגוע".
שר העבודה יואב גלנט בטקס "שירים לזכרם" בכנסת | קרדיט: דוברות הכנסת
רחל, האחות השכולה של הלל ויגל יניב ז"ל שנרצחו לפני חודשיים בפיגוע ריגשה את הקהל בטקס: "למרות המחיר ששילמנו, אנחנו ממשיכים לאהוב את הארץ, את הצבא ואת ארץ ישראל". עוד אמרה: "אחיי הלל ויגל נרצחו הותירו חלל ענק בלב. עוד לא עיכלנו שהם לא איתנו.
3+"מעולם לא תכננתי שביום הזיכרון אתייצב כחלק ממשפחת השכול, שנושאת עיניים לשמים, ששמות יקיריה לא יהיה לשווא. עם ישראל יחיה חיים מלאים של שמחה. וכמו הרצח והשנאה בארצנו, שנשוב ונתאחד לעם אחד. כשאנחנו ביחד -לא יוכלו לנצח אותנו. למרות המחיר ששילמנו, אנחנו ממשיכים לאהוב את הארץ, את הצבא ואת ארץ ישראל".
דבריה של רחלי יגל בטקס | קרדיט: דוברות הכנסת
בסיום הטקס הממלכתי המשתתפים הנרגשים נעמדו לשירת התקווה:
שירת התקווה בסיום הטקס | קרדיט: דוברות הכנסת
