את חג סוכות תשפ"ג, עינב ואיתן ברוך, לא ישכחו לעולם. הבן שלהם עידו, לוחם בסיירת צנחנים שאבטח עם חבריו צעדה בשומרון, נהרג מירי מחבל. השנה בפעם הראשונה, הם נכנסים ליום הזיכרון כמשפחה שכולה.
עידו, אח בכור ליעל ונעמה היה ילד חייכן עם לב ענק. הרצון לעשות טוב ולתרום מעצמו לאחרים, היה טבוע בו כבר מגיל קטן. גם בתור דיג'יי, עידו התנדב בלא מעט אירועים. כשגדל, בין פעולה בתנועת הצופים לחלוקת מזון לנזקקים, לקח עידו את אימוני הכושר ברצינות, כדי לתרום ככל יכולתו גם בצבא.
הכתבה המלאה מתוך המהדורה המרכזית
לפני כחצי שנה בחול המועד סוכות כאמור, עידו נהרג. את ההודעה על כך שבנם נפגע, קיבלו עינב ואיתן תוך שהם מתארגנים לצאת לטיול משפחתי. בעיצומו של הרגע הקשה ביותר בחייהם, קיבלו ההורים החלטה לתרום את קרניות עיניו. מבחינתם, אפילו לא הייתה שאלה.
בימים אלה בהם המדינה מפולגת מאי פעם, מבקשים איתן ועינב להזכיר, שבסופו של דבר, כולנו עם אחד. עידו היה בחור חיובי שפעל וביקש לעשות טוב. את הצוואה הזאת מנסים הוריו לקיים, כדי להנציח את זכרו ולהעביר את הערכים אותם נשא, גם לכלל הציבור בישראל.
