חמדת הגבורה: בעיצומו של טקס הדלקת המשואות המסורתי, בחגיגות יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, ייגש תא"ל במיל', השר לשעבר וגיבור ישראל אביגדור קהלני, יאמר בהתרגשות "לתפארת מדינת ישראל" וישיא את המשואה – ונדמה יהיה כי אין ראוי יותר מקהלני לשאת את המשואה הזו.
קהלני זכה בעיטור הגבוה ביותר בצה"ל, עיטור הגבורה, על לחימתו מעוררת ההשראה במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. בנוסף אליו, זכה קהלני אף בעיטור המופת על לחימתו במלחמת ששת הימים ביוני 1967 וכן בעיטור הנשיא אותו קיבל על תרומתו למדינה.
ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום (שני) לראשונה תמונות היסטוריות לכבודו של קהלני, שנבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות כשהוא בגיל 78. התמונות הן מטקס הענקת עיטור הגבורה שקיבל קהלני לאחר מלחמת יום הכיפורים. עיטור הגבורה הוענק לקהלני על גבורתו העילאית בעת המלחמה מול פני האויב תוך חירוף נפש.

הטקס המרגש נערך במאי 1975, כשנה וחצי לאחר המלחמה הקשה, בהשתתפות נשיא המדינה אפרים קציר ז"ל, ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שר הביטחון שמעון פרס ז"ל, הרמטכ"ל מרדכי גור ז"ל, ובהנחיית קצין חינוך ראשי תא"ל שאול גבעולי ז"ל.
משרד הביטחון מסר כי "התמונות אותרו במסגרת פרויקט הדיגיטציה שמבצע ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, שבמסגרתו נסרקות מאות אלפי תמונות למדיה דיגיטלית, כדי לשמר את החומרים למען הדורות הבאים".
עיטור הגבורה הוא העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל. העיטור מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש".

בעיטור הגבורה שהוענק לקהלני, נרשם תיאור המעשה בעטיו זכה קהלני בעיטור הגבוה ביותר בצה"ל: "סא"ל אביגדור קהלני פיקד על גדוד טנקים בקרבות מלחמת יום הכפורים ברמת הגולן. במשך 4 ימי הבלימה, עד 9 אוקטובר 1973, פעל בגזרת קוניטרה והר חרמונית. ב-9 באוקטובר 1973 גדל מספר המפקדים והטנקים שנפגעו ברמת-הגולן, וחלק מהעמדות נכבשו על-ידי האויב הסורי, שהגיע למרחק של עשרות מטרים בלבד מכוחותינו. סא"ל אביגדור קהלני נשלח מאזור אחר של הגזרה עם קומץ טנקים, להחליף יחידה אשר נלחמה כל הלילה ונאלצה למלא תחמושת ולהתארגן מחדש. הוא מונה למפקד הגזרה, והוטל עליו לפקד על שארית הטנקים שנותרו באזור".
קהלני השמיד, לבדו, ארבעה טנקים סוריים: "סא"ל קהלני נע בראש הכוח, כשהוא נתקל ב-4 טנקים סוריים, ממרחק של כמה עשרות מטרים, והשמידם. אז ארגן את כל הטנקים שנשארו בגזרה ואשר היו שייכים ליחידות שונות וזאת תוך לחץ רצוף והתקדמות כוח סורי בעדיפות מכרעת. סא"ל קהלני, בכושר מנהיגותו ואישיותו, נתן דוגמה אישית לחייליו, שהיו על סף שבירה. הוא הסתער ראשון, עם עוד אחד מהמפקדים הכפופים לו, על האויב הסורי. הכוח כולו נע אחריו והצליח לכבוש מחדש את העמדות הסוריות השולטות, שהוו עמדות-מפתח לגזרה כולה. לאחר כיבושן של עמדות הירי מחדש – הושמד הכוח הסורי, שמנה עשרות טנקים, וההתקפה האחרונה על רמת הגולן נשברה".


עוד נכתב: "במעשיו אלה מנע את פריצת החזית בגזרה הצפונית של רמת-הגולן. סא"ל קהלני גילה מנהיגות מופלאה וגבורה אישית בקרב קשה ומסובך, אשר תוצאותיו שינו את פני המערכה ברמת-הגולן. על מעשה זה הוענק לו: עיטור הגבורה אייר תשל"ה מאי 1975, שמעון פרס, שר הבטחון".
צורתו של עיטור הגבורה הוא מגן דוד שאת חזיתו מעטרים חרב וענף עץ זית. גבו של העיטור חלק. העיטור צמוד לסרט בצבע צהוב, ומוטבע על ידי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. משקלו 25 גרם כסף בטוהר 935. האבזם מצופה בכרום. הצבע הצהוב נבחר לעיטור בעקבות הטלאי הצהוב שהוצמד ליהודים באירופה במהלך השואה.
