בהתחלה הם מתעלמים ממך, אחר כך צוחקים עליך, בהמשך הם מנסים לסתום לך את הפה ובסוף הם נלחמים מולך.
ביום שישי האחרון נהרו מאות פעילים ממשרד ההפקות "קומי ישראל הראשונה" ו-"אחים לדם הכחול" לכיוון ביתו של יצחק מירלשווילי, יהודי שומר שבת והבעלים של ערוץ 14. המקום: הרצליה פיתוח. הזמן: כניסת שבת, רגעי חסד בהם "האנשים האחרים" מתכוננים לקראת בואה של שבת המלכה, או כפי שקוראים לזה ב'הארץ': הדתה.
הם צעקו ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה ובאותה נשימה דרשו לשלול מערוץ טלוויזיה מוביל בישראל את חופש הביטוי. והאמת היא שזה היה מצחיק, אם הבדיחה לא הייתה על חשבוננו. למחרת במוצ"ש, חברים שלהם, כמה אידיוטים שימושיים מחופשים לרעולי פנים – יענו הפרא האציל – שוב חסמו את איילון בניגוד לחוק, שוב הבעירו מדורות בניגוד לחוק, ושוב הניפו דגלי אש"ף ושרפו צווי גיוס – כי הם מעל החוק.
המונולוג של אראל סג"ל | צפו
היום 22 יום לעצירת החקיקה, שהם שלושה שבועות ויום אחד למותה של התבונה.
נחזור לשישי. אחד המפגינים מול ביתו של מירלשווילי היה בחור בשם דן אורנשטיין. דן הוא המנכ"ל של ענקית הרכב הגרמנית צ'מפיון מוטורס ואיש האלפיון העליון. הניידים של המחלקה ראשונה.
בשגרה דן הוא איש מרכז, מתון ממלכתי וסביר, עד שהוא מפגין נגד ערוץ 14 ואז משהו בו מבעבע והוא מתעמת עם מפגין ימין. שוטרים שהיו במקום עצרו והובילו אותו לתחנת המשטרה בגלילות. באופן מפתיע אין תיעוד לאירוע שקדם למעצר. בד"כ יש לא מעט סרטונים, הפעם כלום.
לא חלפו מספר דקות ותחנת המשטרה בגלילות הפכה לזירת קרב רותחת. אספסוף זועם, שמשוכנע שהתאריך הוא לא אפריל 2023, אלא יולי 1789, והמקום הוא לא הרצליה, אלא הבסטיליה, הסתער על התחנה בחמת זעם – נחוש בכל מאודו לשחרר את המרטיר הקדוש מצ'מפיון מוטורס.
סוף טוב, הכול טוב. למרות התנאים הקשים, למרות החוויה הטראומטית, ואחרי 1,800 שניות במעצר, דן שלנו שוחרר והצטרף לרשימת אסירי ציון של המחאה: שקמה – נלסון מנדלה – ברסלר, ורועי- גם אני דורש משפט חוזר כמו זדורוב – נוימן. ביציאה מהמעצר פגש דן בדן נוסף. דן הסרבן.
1+האם שמעתם איזשהו זעזוע באולפני מהנדסי התודעה? תזוזת גבה? עיקום אף? התנערות מצד הפלג הממלכתי של האופוזיציה? עכשיו תחליפו את חלוץ בבן גביר ואת טל רוסו ברוטמן ותקבלו 20 אלף מוספים של הארץ שיפחידו אתכם שאתם חיים בדיקטטורה.
והנה, רצה המקרה ובדיוק שבוע לפני כן מצאה את עצמה בחורה בשם רחל טרופ בדרכה עם משפחתה בחזרה לבית אל, שעות ספורות לאחר הפיגוע של משפחת די בבקעת הירדן.
"ראינו שיש הפגנה והצעתי לבעלי להצטרף. וואלה, יהודיות נרצחו, לא נמשיך בשגרה. נעצור לכמה דקות ונמשיך", סיפרה רחל לכתב "ישראל היום" חנן גרינווד.
"בתוך שנייה התחילו לגרור אותי הצידה. עד עכשיו יש לי סימנים כחולים", סיפרה רחל על האלימות שהפעילו כנגדה לוחמי מג"ב שדרשו ממנה לפנות את המקום. גיסה, שנחלץ לעזרתה וצעק להם לעזוב – נגרר לניידת. מאחר ולאנשים כמו הגיס אין את הפריווילגיות והקשרים הנכונים, הוא בילה את השבת בבית המעצר. לא חצי שעה. שבת שלמה. במוצאי שבת הוא הגיע לביהמ"ש ושם לא היה לנציגת המשטרה הסבר מדוע נעצר. האם מישהו שמע על האירוע הזה?
1+רחל וגיסה לא לבד. גל הפיגועים האחרון חולל תגובת נגד. מאות תושבי יו"ש יוצאים בשבועות האחרונים לצמתים להפגין נגד אוזלת היד של הרשויות, אך בעוד נתיבי איילון נחסמים ואין פוצה פה – ביהודה ושומרון חסימת כבישים הופכת לסיוט. באיילון כן, ביו"ש לא. נגד הרפורמה כן, נגד הטרור לא. דן אורנשטיין כן, רחל טרופ לא.
מה שראינו מאז הקמת הממשלה זה חלון אוברטון על ספידים. בתקופה קצרה נרמסו כאן טבואים ונורמות שהיו בשר מבשרנו, ומקור אחדותנו. תופעות כמו סרבנות, חסימות כבישים, הוצאת כספים מישראל, גאווה בירידה מהארץ, פגיעה מכוונת בכלכלת ישראל, עברו תהליך של נרמול, וכל השרצים הוכשרו בדרך אל ההפיכה.
לאיש שלא עבר את אחוז החסימה, יש את החוצפה למחוק את ההצבעה של הרוב הישראלי. אז איך הוא מעז בכל זאת? כי בשלושה חודשים האחרונים הדמוקרטיה הישראלית עברה מעשה מגונה, שגם מיטב המטפלים לא יוכלו לרפא.
שמעתם? מי אתם בכלל שתקבעו דברים כאלה?
