אין מישהו שלא מכיר את הדמות שלו כספר "״מרסל" מהסדרה "שנות ה-80", אלא שלשחקן אריק משעלי יש קריירה ענפה שכוללת עכשיו גם סרט חדש שהוא נמנה על כותביו, והוא כולו בשפה המרוקאית.
הסרט נכתב בהשראה של סיפורים שהביא מתוך פיסות חיי ילדותו, ומעניק תדמית וחווית נוסטלגיה לצופה על המרוקאים. "אני מתרגש מיציאת הסרט, מעל 5 שנים שאנו עובדים על היצירה הזו", אמר משעלי והסביר: "הסרט 'שער הפרחים' – בשונה משנות ה-80 – הוא סרט דרמה שמציג את קשיי החיים בתוך משפחת ועקנין, משפחה ממוצא מרוקאית מרובת ילדים קשת יום שהחיים לא האירו להם פנים".
משעלי מספר עוד: "הסרט אכן מתאר בחלקים פיסות קטנות מתוך חיי, כמו סצנת טקס הבכור שהאמא עושה לז'וז'ו, ארוחות השבת, בית הכנסת ועוד וינאטות קטנות ותרחישים המזכירים את חיי ובאופן כללי חייהם של רבים מצופינו.
"הסיפור כמובן אינו סיפור חיי אלא פרי הדמיון שלי ושל חיים בוזגלו שגם אמון על התסריט. כל הדיאלוגים נכתבו על ידי, שכן אני שולט בשפה המרוקאית על בוריה".
3+עבדת על הסרט חמש שנים, למה כל כך הרבה?
משעלי: "הכתיבה ארכה שנתיים לאחר מכן לקח שנה להיערך להפקה ואז הגיעה הקורונה וזה לקח 5 שנים של עבודה".
ספר קצת על הילדות שלך. איפה היא הייתה? אתה מתגעגע לתקופה? במה לדעתך שונה הילדות של היום מאז?
משעלי: "גדלתי בקרית אתא בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת. זו הייתה תקופה מלאת תמימות, מלאת ערכים. החגים והשבתות היו מרכז החיים. גדלתי למשפחה חמה בעלת ערכים. משפחה שהערך העליון היה: לימודים, לימודים ולימודים. אבי היה פועל שכל חייו עמל למען הקניית לימודים לילדיו, ואימי הייתה עקרת בית אך הכל סבב סביב המלכה אסתר, שכן זה הוא שמה – עטרת ראשנו אסתר משעל זצ"ל. הכבוד לאמא היה בראש מעייני המשפחה שכן היא הייתה הדאגה האמיתית לילדים, הייתה אוזן קשבת לילדיה ונתנה תחושה שווה לכולנו. ההוויה הייתה מאוד חמימה על אף שלא אשקר לא תמיד היה הכל, אבל ההורים עשו הכל על מנת שלא יחסר. אני אכן מתגעגע בעיקר לתמימות, לחגים, ולשבטיות שאבדה בדרך".
3+ספר על הסרט – מי ישתתף בו?
משעלי: "בראש ובראשונה נזכיר את זאב רווח, שמשחק את בעל המכולת וגבאי בית הכנסת, והכבוד הוא לא רק לנו אלא לקולנוע כולו שזאביק בסרט. אנט כהן המשחקת פעם ראשונה בקולנוע ונכנסה לתפקיד אימי בצורה מושלמת, אלברט אילוז בתפקיד האב שעל תפקיד שהוא עושה לא פחות ממושלם, הילה סעדה האחות שהיא שחקנית מרגשת, ריימונד אמסלם האדירה שגילמה את תפקיד האחות אלמנת צה"ל בצורה שלא תשאיר עין יבשה. חיים זנתי האח הבכור בתפקיד משעשע, איציק זוהר בתפקיד בעל מועדון הקלפים, שמעון אלימלך האח הבכור השרמנטי, אלינה לנצמן הרוסיה ואביה שאותו משחק סשה דמידוב האדיר, מיטל פארן שמשחקת את תפקיד אהובתי ומצטיינת במשחקה ועוד תפקידים רבים ונפלאים. כמובן אציין את הכוכב האמיתי, בימאי הסרט חיים בוזגלו שביים את הסרט בצורה מעוררת השראה מפנים לחוץ".
ברוח המחאה הזו, אתה חושב שלאמנים יש צורך להביע עמדה? מה אתה חושב על מה שקורה בישראל?
משעלי: "אני מבין אמנים שלא רוצים לדבר אך זה מיותר. מי יש לפחד מהאמת האמת עגומה גם ככה לאמנים קשה מאוד בארץ. ממקום אישי אומר חד וחלק אף אחד לעולם לא עשה לי בתעשייה חיים קלים אבל גם אני מעולם לא עשיתי חיים קלים לתעשייה, מעולם לא מנעתי מהם את כישרוני המועט. סגרו דלת – נכנסתי מהחלון. סגרו חלון – בניתי פתח בכוחות עצמי. אם לאמן יש מה לומר, שיאמר אותו מבלי לחשוש. אנו חיים בארץ ישראל, 'זה לא אמריקה, למורה אין אנגינה' כדברי צ'רלי מהסרט חגיגה בסנוקר. החיים קצרים באנו לחגוג תרבות ואומנות, לא לסבול".
3+מדברים פה כל הזמן על אפליה, חוית כזה דבר? היה תפקיד שרצית ולא קיבלת בכלל המוצא?
משעלי: "כולנו חווינו אפליה שקר יהיה אם נאמר לא. כשנתקלתי בה נלחמתי בה בדרכים שלי – לא תמיד בדרכי מלחמה – וניצחתי".
אתה נחשב לאחד השחקנים העסוקים – איך משלבים כל כך הרבה דברים יחד?
משעלי: "שרק ימשיך ככה".
