מדינות מתקדמות ואף ארגוני טרור מתוחכמים יותר או פחות, פועלים במגוון דרכים יצירתיות לפגיעה ביעדים נבחרים, לאו דווקא באמצעות ירי, שיגור רקטות או טילים. פגיעה מתמשכת וקשה לא פחות ניתן לגרום ללא שפיכות דמים ישירה בהכרח, כי אם באמצעות אמצעים אלקטרוניים, "וירוסים", כלי השפעה תודעתיים וכיו"ב.
החדרת תוכנות זדוניות במערכות המחשבים החיוניות לתפקודן התקין של חברות ומדינות, הינה מעשה שכיח המשמש לפגיעה בכלכלתן, להחלשת כושר ייצורן, לשיבוש מערכותיהן התפקודיות וכמובן לעיכוב או לסיכול פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים.
6+די כי נזכיר בהקשר זה את ה"סטקסנט" (Stuxnet)- תוכנה זדונית שפגעה בשנת 2010 במערכת הבקרה על הצנטריפוגות בתוכנית העשרת הגרעין האיראנית.
דרך אחרת לפגיעה באויב נעשית באמצעות השחרתו ברבים (דמוניזציה / "לכלוך" בסלנג הנפוץ) והוצאת דיבתו רעה בפני גורמי רבי השפעה. מעשים אלו נעשים בימינו בקלות יתירה, לעיתים עם אצבע קלה מדי על המקלדת, נגישות למגוון רחב של ערוצי תקשורת המונים ומדיה חברתית בכל רחבי העולם.
כדי להשחיר לא צריך בהכרח לדבוק באמת או לתאר את כל העובדות לאשורן, שהרי אין מדובר בבית משפט שיקרא את הדברים אלא דווקא ב"אזרח הקטן". כך למעשה ניתן לחבל באופן מיידי או מתמשך, על ידי "טפטוף רעל" במינונים שונים מצד גורמים מתואמים, במערכות יחסים בין מדינות ומנהיגים, גם אם היו ביניהם בעבר קשרים טובים.
6+כן ניתן להטות ציבור ולהסית תמיכה של דעת קהל כדי לגרום לפגיעה תודעתית שלה השלכות כלכליות מתמשכות ומשמעותיות, להחליש בריתות, לגרום לפגיעה באמון ועוד. ישנן גם מדינות העושות מאמצים כבירים על מנת לחשוף את סודות יריבותיה וקלון מנהיגיהם באמצעים שונים, בהם חילופי רמיזות ו"עקיצות" מעל במות תקשורת ואף מפגשים מדיניים, מהבולטים בעת האחרונה ניתן לציין כדוגמא את המאבק בין ארה"ב לסין סביב לסוגיית האחריות להתפשטות נגיף הקורונה שיוצר במעבדה, וההמלצות לאסור ולהגביל שימוש באפליקציות סיניות כגון טיק-טוק מחשש לריגול ולהשפעה שלילית, לכאורה.
אפשרות נוספת המוכרת בהיסטוריה האנושית הינה הסתה, המרדה וגיוס של ארגונים, גופי ביטחון ואף אזרחים לשם הפלת משטר מסוים ושינוי שיטת הממשל, כך שתתאים לרצונם של העומדים מאחורי המזימה ומממניה, גם אם מדובר במדינה זרה ורחוקה מעבר לים. דוגמאות לכך יש למכביר כשמהידועות שבהן, מהמאה ה-20, ניתן למנות את המעורבות האמריקנית בניקרגואה שבמרכז אמריקה והתמיכה בארגוני המורדים, שנקראו "קונטראס", כנגד המשטר הסנדניסטי במדינה באמצע שנות ה-80. הייתה זו מדיניותו של הנשיא האמריקני, רונלד רייגן, במסגרת דוקטרינה שנועדה לסייע לכוחות גרילה אנטי-קומוניסטיים ברחבי העולם לפגוע בהישגיה של ברית המועצות בעולם השלישי, במדינות כגון: קמבודיה, אפגניסטן, אנגולה ועוד, במהלך שנות ה-70. לרבים מאזרחי ישראל הבוגרים מוכרת פרשת איראן- קונטראס, שהינה תוצר לוואי של מדיניות זו, במסגרתה מכרה ארצות הברית נשק לאיראן בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 כדי לממן את פעילותה החתרנית בניקרגואה ללא צורך באישור הקונגרס.
6+דוגמא נוספת הינה "האביב הערבי" שפרץ בשנת 2011 והוציא אל האור את תמיכתן המתמשכת של ארה"ב ומדינות החברות באיחוד האירופי בגורמי אופוזיציה מקומיים במספר מדינות מזרח תיכוניות כגון לוב. בלוב, בה הופל משטרו של מועמר קדאפי בתחילת האביב הערבי, כמו גם בעיראק של ראשית שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 (מלחמות המפרץ הראשונה והשנייה בהתאמה) בה לחמה קואליציה רחבה שכללה מדינות מערביות וערביות כאחד, הייתה זו התלכדות אינטרסים של מספר מדינות בזמן נתון, שלא נסבה בהכרח סביב ערכים דמוקרטיים משותפים, כמשתמע ממאפייני השותפים. הדוגמא האחרונה שראוי להזכיר הינה ניסיונותיהן של רוסיה ואיראן להשפיע על תוצאת הבחירות בארה"ב בשנת 2020, בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ. זאת במטרה "לחתור תחת אמון הציבור בהליך הבחירות ולהחריף את המחלוקות החברתיות ־ פוליטיות בארה"ב", כפי שעלה מדוח מודיעין אמריקאי שפורסם ב-16 במרץ 2021.
בעוד שישנן מדינות, ארגונים וישויות הפועלים בדרכים יצירתיות להשחרת דמותה של מדינת ישראל ומנהיגיה, לפגיעה בכלכלתה, לחשיפת סודותיה הכמוסים ולשיבוש אורחות חייהם התקינים של אזרחיה- בישראל יש מי שמטיבים לעשות זאת "בהתנדבות", מתוקף יוזמה עצמאית המשחקת לידי עוכרי ישראל לכאורה.
בבחינת המעשים לטווח הקצר יש משום התלכדות אינטרסים כביכול- החלפת משטר בישראל והפלת ראש ממשלה מכהן, אך בראייה ארוכת טווח יש בכך "גול עצמי" שעלול להוריד את ישראל ליגה- יפגע במאבקה של המדינה בתנועות החרם (BDS), בדרוג כלכלתה ומעמדה בעולם, בהרתעה ובביטחון הלאומי בראייתו הרחבה.
במה דברים אמורים
נראה כי החברה הישראלית פיתחה נוזקה (תוכנה זדונית) הפוגעת בעצמה במחזוריות היסטורית מופלאה. כאילו מדובר במעין גן פגום ש"קופץ לו" אחת לכמה שנים, ומאיים לפרק את פאר היצירה שנבנה בעמל רב, תוך הקרבה עילאית – לו נקרא מדינה. כיצד זה ניתן להסביר יצר הרס עצמי – פנימי וחסר פרופורציה של חברה, התוקפת את עצמה ומזמינה את אויביה לחגוג על דמה, לקבל רוח גבית ורעיונות חדשים, שיתדלקו התקפה מתמשכת עליה לאורך שנים?
6+ציוצו מיום ה-4 באפריל של ראש הממשלה לשעבר, שר הביטחון והרמטכ"ל המעוטר ביותר בצה"ל, אהוד ברק, פוגע במדיניות העמימות בה נוקטת מדינת ישראל מאז ימי ראש הממשלה הראשון- דוד בן גוריון, ומשחירה ציבור רחב במדינת ישראל: "לנו זה נשמע הזוי. אבל בשיחות של ישראלים עם גורמים מדיניים במערב עולה דאגה עמוקה שלהם מהאפשרות שאם תצלח ההפיכה המשטרית בישראל, תכונן בלב המזרח התיכון, דיקטטורה משיחית, שלרשותה נשק גרעיני, ושקנאיה מייחלים לעימות עם האיסלאם שבמוקדו הר הבית". אמירה אחרת מיותרת הינה זו שנאמרה על ידו ולפיה: "…אנחנו במב"מ. וכל פעם שאתם רואים משאית מס' 8 מתפוצצת בדמשק אלו מילואימניקים של חיל האוויר, מ"מ וסייבר". האין בדברים אלו כדי לתת לגיטימציה ורעיונות זדוניים לעוכרי ישראל התוקפים את ישראל בזירות הדיפלומטיות, התקשורתיות והפיזיות כאחד. כיצד מנהיג מנוסה ואחראי לכאורה, מתיר לעצמו להתבטא כך בדעה צלולה?
הצגת הרפורמה המשפטית, הנדרשת למרבית הדעות כפי שהתבטאו גם מתנגדיה מהאופוזיציה בעברם, כמהפכה שתפגע ביכולת להגן על חיילי צה"ל בחו"ל הינה לא פחות משערורייה. הצגה שכזו רומזת לכאורה שחיילי צה"ל ומפקדיו מבצעים פשעי מלחמה על בסיס רחב וקבוע, כשבית המשפט בישראל דן בעניינם ופוטר אותם מהעמדה נוספת לדין בבית המשפט הבינלאומי בהאג, הודות למעמדו הרם בעיני העולם. זו איוולת והשמצה רבתי שהרי חיילי צה"ל אינם מבצעים פשעי מלחמה, אינם נחשבים פושעי מלחמה, ואלו העוברים עבירות מטופלים בלאו הכי בידי מפקדיהם ומערכת המשפט הצבאית בדרך כלל. אין קשר לרפורמה משפטית ואין לשתול רעיונות זדון לפיהם מי מחיילי צה"ל מבצע פשעי מלחמה. אלו הטוענים אחרת מביעים חשש מוגזם, "מתדלקים" את עוכרי ישראל וחמור מכך- מוציאים לכאורה את דיבת חיילי צה"ל ומפקדיו רעה.
התבהלה שנוצרה סביב החשש מעתידה הכלכלי של המדינה, עצירת השקעות והוצאת חברות והשקעות מישראל לחו"ל, הייתה ככל הנראה משאת הנפש והחזון שלשמו קמה תנועת החרם הידועה כ-BDS. תנועת ה-BDS קיבלה לאחרונה, הלכה למעשה, תמיכה ורוח גבית לפעילותה במימון ישראלי מלא, לכאורה. זאת לאחר שנים של לחימה עיקשת מצד מדינת ישראל בהשפעות החרם על חברות, משקיעים ודעת הקהל העולמית, תוך השקעת משאבים רבים לסיכול השפעתו מחד גיסא. מאידך גיסא, תנועת החרם נזקקה למשאבים, אותם גייסה מקרב מדינות זרות ועוכרות ישראל, בכדי להבריח משקיעים ממנה ולפגוע כלכלית בכוחות ייצור מקומיים. האם חלמו מנהיגי ה-BDS ותומכיהם לקבל "מתנה" טובה מזו שמוענקת להם בימים אלו בחסות החברה בישראל, רק משום החשש המוגזם מהשלכות הרפורמה המשפטית, שעודנה בבחינת "הביצה שלא נולדה"?
6+הכנסת צה"ל לקלחת הוויכוח הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית, באמצעות פרסום מכתבי חיילי המילואים, הקריאה לסרבנות ולאי ציות, בחסות מנהיגים ומפקדים בכירים לשעבר- מפיחה תקווה בקרב אויבינו. בהערכת מצב שבוודאי מתקיימת באמ"ן האיראני, ניתנת תשומת לב לאירוע זה כסימן המעיד, במידה זו או אחרת, על התפוררותה של החברה הישראלית, כושר עמידתה והרתעתה. חברה שהתגאתה במשך כ-75 שנים באחדות שורותיה נוכח כל איום ומחלוקת, שהצבא היה לה למשענת החזקה והיציבה ביותר עליה מושתתת החברה ובטחון המדינה כולה. שוו בדמיונכם כיצד הייתם אתם הקוראים מקבלים ידיעות בהיקף ועוצמה דומה לפרסומים על אודות הסרבנות, אילו היו הם מתפרסמים על הנעשה בשורות צבא איראן, ארגון החיזבאללה או החמאס?!
הפגנות שיצאו משליטה וגלשו לנתיבי התנועה המרכזים במדינה, ששיבשו את אורח החיים התקין של אזרחי ישראל ואף סיכנו חיים של נזקקים שנתקעו בפקקים העצומים, זכו למענה רפה וסלחני עד מאד מצד רשויות אכיפת החוק. כיצד יוסבר הדבר בישראל ומחוצה לה שעה שאזרחי ישראל הערבים, הבדואים או החרדים להבדיל, נוקטים באותה גישה, מצפצפים על החוק ועל הנחיות המשטרה? מדוע זה יש איפה ואיפה בשיטות ועוצמות האכיפה, השפיטה והענישה? זהו נזק ארוך טווח שישחק לידי פורעים עתידיים ועלול להציג את מדינת ישראל באופן בלתי ראוי מבלי להשתמש בכינויים נוספים.
אמצעי תקשורת שונים ועיתונאים שנחשבים מקצוענים, שלהם תפקיד מכריע בעיצוב התודעה בקרב הציבור הרחב, יצאו מארון האובייקטיביות והמקצוענות כשנקטו עמדה חד צדדית, מוטה וברורה. כזו המסייעת לא אחת להשחרת מהלכי הממשלה הנבחרת ולגיוס חלקים מהעם כנגד מהלכים חוקיים של ההנהגה הנתמכים על ידי חלקו האחר של העם. מזכיר הדבר לא אחת שידורי תעמולה של רשתות תקשורת בינלאומיות בשפות זרות, המופעלות בחסות מדינות החפצות להשפיע על דעת קבל במדינת יעד, בין אם מדינת אויב או מדינה שאת שלטונה חפצים לערער. כך לדוגמא הייתה התחנה המצרית "קול הרע"ם" מקהיר, ששידרה ברדיו, החל משנות ה-50, דברי תעמולה בשפה העברית לתושבי מדינת ישראל. להבדיל ראוי לציין את קול ישראל בפרסית, שהחלה לפעול במסגרת מדיניות ההסברה של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, תחילה לחיזוק הקשרים עם מדינות ותרבויות מוסלמיות שאינן ערביות, וכן עבור עולים יהודים מאיראן, ומאוחר יותר הופנתה לקהל האיראני. בימינו נראה כי ישנם אמצעי תקשורת ישראליים הזורעים דמורליזציה בקרב האזרחים, מהדהדים דברים ופעולות שיש בהן כדי לפגוע בתפישתה של מדינת ישראל בקרב הגויים, ובכך למעשה עלולים הם להוות כלי שרת בידי אייבי ישראל, ללא כוונת זדון חלילה, במימון מקומי.
6+שימוש בעולם מושגים שיש בו ככדי להטות דעת כמו גם מונחים שנועדו לפילוג העם, להשחרה של תהליכים דמוקרטיים ונבחרי ציבור המייצגים אוכלוסייה רחבה- הפכו לעניין שבשגרה המספקים דלק ותקווה לעוכרי ישראל. כשהפילוג בעם מחריף בעידוד גורמים שונים בתקשורת ובאופוזיציה, כשמפרי החוק וחסידי הדמוקרטיה לכאורה, נראים מפגינים עם דגלי אש"ף, פורצים למשרדים של ארגונים הנתפשים כ"ימניים תומכי הרפורמה", מציגים את ראש הממשלה כפרעה במהלך חג הפסח, צרים על מעונם של חברי כנסת ומונעים את חופש תנועתם, חוסמים צירים מרכזיים ומשבשים את החיים של כולנו תוך קבלת לגיטימציה ממנהיגי ציבור ועיתונאים בכירים –נתפשים הדברים בעיני אויבי ישראל כחולשה גוברת המהווה הזדמנות להגברת מעשי ההתנגדות והאלימות כלפי ישראל.
על כך יעידו דבריו של מזכיר החזית העממית מיום שבת, ה-8 באפריל, בהצהרתו לעיתונות לפיה: "העם הפלסטיני מאוחד בהתנגדותו לכיבוש, הדורשת הנהגה לאומית כדי לנהל את המאבק בתוקפנות ולהעמיק את המשבר שחווה האויב…". בראיון של אבי ישככרוף בראיון בערוץ 2 לפני למעלה מעשור, מציין הוא כי בראיון עם מנהיג החמאס, השיח' חסן יוסף, טען בפניו השיח' שהחמאס דוחף להעמקת הקרע והשבר בעם הישראלי. בזמנו היה זה סביב הקריאות לסגת מהשטחים, לפרק התנחלויות ולסרב לשרת ביהודה ושומרון, אך המהות נותרה בעינה- זיהוי השבר בחברה הישראלית ותרומה להעמקתו ככר לפעולה של ארגוני הטרור נגד עצם קיומה של מדינת ישראל.
כשמהלך חקיקתי הנעשה בידי נבחרי ציבור בכנסת ישראל תחת הכותרת "רפורמה משפטית", מכונה באמצעי התקשורת "הפיכה" או "מהפיכה משפטית"- מופץ למעשה מסר שלילי על סכנה חמורה לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מסר חסר פרופורציה זה עלול לחלחל ולהשפיע על היחס לו תזכה מדינת ישראל בחלוף הזמן ממדינות שונות לכשידעך המאבק, משום ה"צלקת" שתתלווה לשמה ומעמדה הטוב של המדינה.
סיכום והמלצות
בתולדות עם ישראל קיימת מידת חזרתיות היסטורית כאובה, לצד העדר יכולת הפנמה של לקחי העבר שנצרבו בדם, חורבן וייסורי גלות. עם ישראל הרי מודע היטב לתוצאותיה ההרסניים של שנאת החינם ולקיומו של כשל חיסוני, הגורם לחלק אחד של העם לתקוף בעוז את חלקו האחר, או בקיצור- מנגנון השמדה עצמית מפותח המשחק לידי אויבינו.
6+הדרך בה נוקטים אנו איש כנגד רעהו, משום חשש לא פרופורציונאלי מתוצאות אפשריות של רפורמה משפטית נחוצה על פי דעת הרוב, שעליה עוד נדרש לדון ולהצביע בוועדה ובמליאת הכנסת- פוגעת בביטחון הלאומי של כולנו, מתנגדי הרפורמה ואלו שבעדה. כל שנותר לאויבי ישראל הוא להתמוגג מהצד או לשפוך עוד שמן למדורה, בשעה שמטיבים אנו לעשות את העבודה טוב מהם לכאורה, בכדי להחליש את המדינה ולקדם בכך את ההזדמנות לקום עליה ולכלותה.
ימים אלו של חגים ומועדים לאומיים המלווים ברצף אירועים ביטחוניים קשים ומורכבים, דורשים חוסן מעם ישראל. חוסן זה מושג באחדותנו ובהבנה כי כולנו באותה סירה לטוב ולרע. לפיכך, אין מקום להמשך השיסוי, ההסטה ושפלות הרוח בפני אויב נחוש, המשחר לטרף ומריח היטב את ריחה של חולשה.
