accessibility-icon
share-icon
אילוסטרציה | קרדיט: shutterstock
אילוסטרציה | קרדיט: shutterstock

סכנת הילדים ברשת: המשרד לביטחון לאומי חושף את הנתונים המדאיגים

בר חיים

בר חיים

יג ניסן ה'תשפג (04.04.23)

0

like

0

dislike

המשרד לביטחון לאומי חושף לראשונה ממצאי סקר ראשון מסוגו בישראל בנושא שימוש בשירותי סינון תכנים ובקרת הורים להגנה על ילדים ברשת • כ-40% מההורים לילדים בגילים 14-8 דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בעלי אופי מיני ברשת; 50% מכלל המשיבים דיווחו שהם משתמשים בתוכנות מעקב הורים


לקראת חופשת הפסח: המשרד לביטחון לאומי באמצעות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 ולשכת המדען הראשי חושף לראשונה את נתוני השימוש בשירותי סינון תכנים ובקרת הורים להגנה על ילדים ברשת. את הסקר ביצעה חברת מדגם עבור המשרד לביטחון לאומי, ומנתוניו עולה כי השימושים העיקריים בתוכנת בקרת הורים הינם מעקב אחרי המיקום הגיאוגרפי של הילדים (58%); מעקב אחר כניסה לאפליקציות (52%). 47% מהמשיבים מבצעים הגבלת זמן הגלישה;

ב- 70% מהמקרים בהם מתבצע שימוש בתוכנת בקרת הורים, הילדים מודעים לשימוש בה; כ-2/3 מההורים המשתמשים בתוכנות מעקב ציינו שהשימוש הניב תועלת. ביחס לשירותי סינון תכנים כ-90% מהציבור מודע לשירותי סינון תכנים ברשת. יחד עם זאת, רק כ-40% משתמשים בהם בעיקר ציבור דתי וחרדי. הסיבה העיקרית לחוסר שימוש היא ״חוסר התעמקות בנושא״. רק כ- 25% מהציבור שמעו על החובה המוטלת על ספקיות האינטרנט להציע שירות סינון תכנים בחינם למנויים.

maximize-image
images-count4+
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

איתמר בן גביר השר הממונה על המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שבמשרד לביטחון לאומי: "אנו מטפלים באלפי אירועים בשנה בתחום בריונות, עבירות מין, אובדנות וחשש לחיי אדם. התנהלות בטוחה של ילדים ובני נוער במרחב המקוון חשובה מאין כמוה. חיזוק הכלים לפיקוח ולבקרה מושכלים של ההורים הוא יעד ונעשה ככל הניתן לחזק את תחושת הביטחון האישי של הילדים ברשת".

רק 50% מהמשיבים על הסקר קיבלו הצעה מספקית האינטרנט לקבלת שירות סינון תכנים, כאשר רק ל-30% מהמשיבים השירות הוצע ללא תשלום. 60% השיבו שאין להם כיום שירות סינון תכנים ללא תשלום, והם מעריכים שיפנו לספק האינטרנט בבקשה להתחבר לשירות, אך 40% מהמשיבים ציינו כי לא יבקשו להתחבר לשירות. כ-25% מהם סבורים כי לא נשקפת לילדיהם סכנה בעת הגלישה באינטרנט ולכ- 20% אין סבלנות לעסוק בנושא. כ-20% מהמשיבים לא מאמינים שהשירות חשוב או משמעותי.

maximize-image
images-count4+
50% מכלל המשיבים דיווחו שהם משתמשים בתוכנות מעקב הורים | קרדיט: shutterstock

סכנות ברשת ומעורבות הורית- 65% מכלל המשיבים טוענים שהם מעורבים בהרגלי הגלישה של ילדיהם. בחברה הערבית מדובר בשיעור גבוה יותר, כ– 76% מהמשיבים טענו כי הם מעורבים בהרגלי הגלישה של ילדיהם. כ-40% מהמשיבים דיווחו שילדיהם נחשפו לפגיעות או לתכנים בלתי הולמים ברשת, בעיקר לאלימות או לבריונות ולתכנים בעלי אופי מיני. בחברה הערבית נתון זה גבוה יותר ועומד על קרוב ל- 50%. רק 10% מהמשיבים סבורים שהם יודעים מהו גיל השימוש המינימלי באפליקציות השונות.

למעלה מ-70% מההורים סבורים שילדיהם אינם מדברים עם אנשים זרים ברשת, אינם מעבירים פרטים אישיים ברשת, לא יפנו להורה במקרה של פגיעה, ואינם מעלים תמונות וסרטונים אישיים לרשת. 50% מכלל המשיבים דיווחו שהם משתמשים בתוכנות מעקב הורים. בחברה הערבית שיעור המשתמשים בתוכנות מעקב הורים גבוה יותר ועומד על 65%. במגזר הדתי והחרדים שיעור המשתמשים בתוכנות מעקב הורים נמוך יותר ועומד על 25% בקרב החרדים ו-32% בקרב הדתיים.

maximize-image
images-count4+
גיל השימוש המינימאלי המומלץ ברוב האפליקציות – גיל 13 | קרדיט: shutterstock

ד"ר נאוה כהן-אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי 105 במשרד לביטחון לאומי: "אנו פועלים באופן מתמיד להעלאת המודעות בקרב הורים לאפשרויות של סינון תכנים ושימוש בתוכנות בקרת הורים – Parentl Control במסגרת הרצאות, פעילויות מניעה וחומרי הסברה. יחד עם זאת, הסקר מצביע על כך שהורים אינם מודעים לגיל השימוש המינימאלי המומלץ ברוב האפליקציות – גיל 13. כאשר ילדים גולשים באפליקציות בגילים נמוכים יותר הם נחשפים לאיומים, לסכנות. לקשר עם זרים ולתכנים לא מותאמים, שאין להם כלים להתמודד עמם".

maximize-image
images-count4+
אילוסטרציה | קרדיט: shutterstock

לדברי ד"ר גד פרישמן, המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי: "מדובר בממצאי סקר ראשון מסוגו בישראל אשר מתמקד בהיכרות של ההורים עם שירותי סינון תכנים ובקרת הורים להגנה על ילדים ברשת נושא אשר קיבל דגש בהמשך לדו"ח המבקר בנושא הגנה על קטינים במרחב המקוון".

הסקר בוצע ברבעון השלישי של שנת 2022 בקרב 500 הורים לבני נוער בגילאים 8–14, שמתוכם 21% מהחברה הערבית. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת במשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל 433 הוא גוף לאומי אזרחי-משטרתי ייחודי בעולם ושותפים בו משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד המשפטים.

maximize-image
images-count4+
אז מה ההמלצות? | קרדיט: shutterstock

המלצות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שבמשרד לביטחון לאומי: הורים, היו מעורבים בכל מרחבי החיים של ילדיכם, גם במרחבים הדיגיטליים ובעיקר ברשתות החברתיות; בקשו מספקית האינטרנט שלכם להתחבר לשירות סינון תכנים, התקינו תוכנת בקרת הורים והסבירו לילדים שלכם למה האמצעים האלה חשובים וכיצד תשתמשו בהם; הקפידו על שיח קבוע ומתמשך בנושאים של גלישה בטוחה, אחראית ומכבדת ששם דגש על פתיחות, זמינות ורצון להקשיב ולהכיר;

המלצות נוספות של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שבמשרד לביטחון לאומי: היו ערניים לשינויים בהתנהגות, בהרגלים, בקשרים החברתיים ובשימושים שלהם בטלפון ובמחשב; הכירו את מרחבי הרשת של ילדיכם, באילו אפליקציות הם משתמשים ולמה, מהם מצבי הסיכון האפשריים ואיך אפשר להימנע מפגיעה; במקרה של חשש לפגיעה התקשרו עכשיו למוקד 105 הפועל 24/7

עקבו אחרינו גם ב-Google News