האקדמיה ללשון העברית ידועה בהחלטותיה מעוררות המחלוקת לגביי השפה העברית – מההכרזה על גרב כזכר ונקבה, ועד ההתנגדות לשפה הא-מגדרית, אולם על בוקר כזה אפילו אבשלום קור אפילו לא חלם. בפוסט ברשתות החברתיות של האקדמיה עלה הסבר לפיו מותר להשתמש בקיצור ת', לדוגמא בביטוי "תעביר ת'מלח" ועוד. הרשת געשה, אך מהר מאוד הבהירו באקדמיה כי מדובר בפוסט לכבוד אחד באפריל.
"תן לשים ת'ראש, אל תשברי לי ת'לב, אני לא מרגיש ת'פה שלי. שימו לב – החלטה חדשה של האקדמיה ללשון העברית קובעת כי המשפטים הללו תקינים! גם בלשון רשמית אפשר להשתמש בצורת הקיצור ת' כקיצור ל'את ה־'. למותר לציין כי אפשר להשתמש גם בצורה המוכרת והנפוצה 'את ה־': 'תן לשים את הראש', 'אל תשברי לי את הלב', 'אני לא מרגיש את הפה שלי'", כתבו באקדמיה.
הם הסבירו: "הרקע להחלטת האקדמיה: באיגרות מתקופת מרד בר כוכבא יש כמה דוגמאות לכתיבה כזו, למשל: 'מעיד אני עלי ת שמים […] שאני נתן תכבלים ברגלכם'. גם בכתובת עמונית, שזמנה המשוער הוא המאה השמינית לפני הספירה, נמצא כתוב 'תנעל תדלת' ולא 'תנעל את הדלת'".
"גם אנחנו הקדמנו לחמוד לצון"
אולם כעבור 5 דקות שנדמו כנצח בעיניי נאמני העברית, פרסמה האקדמיה הבהרה: "מחר מצוין 1 באפריל, יום הכזבים הבין-לאומי וגם אנחנו הקדמנו לחמוד לצון. האקדמיה ללשון העברית לא אישרה את השימוש בקיצור ת' אף על פי שאכן קיימות דוגמאות לכתיבה כזו באיגרות מתקופת מרד בר כוכבא. בעברית תקנית אנחנו ממליצים לכתוב וגם לומר 'את ה־'".
