מזל טוב, משהו חדש נולד! הפעם באמת, לא כמו שאמר נפתלי בנט ורימה בכך את הציבור. להבדיל, הפסוק אומר, "ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם". הרב קוק מסביר שהלחץ הוא כמו דריכת קפיץ, ככל שדורכים אותו – כך קפיצתו אח"כ תהיה גבוהה יותר. דרכו עלינו, ואנחנו התעוררנו, ובאירועי השבוע האחרון 'נכנסנו לאירוע'.
מופלאות דרכי ההשגחה העליונה, איך היא מעוררת את האומה בדורות אלו ואיך היא מעוררת כעת רבים רבים לזהותה היהודית של המדינה! כעת כולם מבינים שזהו הנושא, לא רפורמה במערכת המשפט אלא רפורמה בערכי המדינה. לא עוד מדינה חילונית כפרנית ע"פ 'ערכים מהותיים' של אירופה המתפוררת, אלא ערכי אמת היישר מהנשמה הישראלית הקדושה שלנו.
לצערי הרב מאוד, ראיתי אחים ואחיות אהובים שלנו ששוב אפשר לומר עליהם "ואת ערום ועריה". אין בהם לא זהות יהודית, לא לאומיות, ועתה גם לא דמוקרטיה, שוויון וכבוד האדם. את הכול ניפצו הם בעצמם בידיהם ונותרו ערום ועריה מכל הערכים. דווקא הביזיון הזה מעורר את רצוננו שתופיע הנשמה הטהורה של עם ישראל, זו המלאה אמת וצדק, לא רק מן הפה ולחוץ, זו המלאה טוב וחסד ללא גבול, ולא ונדליזם ואנרכיה.
אנו באירוע של לידה, צרחות, כאבים ופחדים. במצב כזה, אי אפשר ללכת אחורה אלא רק קדימה. לעיתים הלידה נעצרת ורק לאחר זמן מתקדמת, אבל ודאי שלבסוף התינוק יצא ואף אחד לא יוכל לעצור אותו. לידה של קומה חדשה בעם ישראל מתרחשת לעינינו בחודש ניסן שבו נולדה האומה בפעם הראשונה. כעת צריך להמשיך לתמוך בממשלה, להגיד למיילדת לא להיבהל מהצרחות של היולדת אלא לעזור לה לסיים את התהליך.
אין להתייאש מהמיילדת אלא לתמוך גם בה. לא להתייאש מהממשלה אלא לתמוך ולדרוש ממנה שתממש את היעדים שלשמם נבחרה. יש עוד הרבה חוקים נצרכים, צריך לחשוב מה עושים גם עם 'תפוח האדמה הלוהט' שנקרא 'הוועדה למינוי שופטים', אך מעבר לכך צריך להתקדם הלאה. יצאנו לחרות ונמשיך לצאת, שום דבר כבר לא יהיה כמו פעם. התובנה החדשה נולדה ותמשיך להתברר ולשנות את המדינה ואופייה. בשם ה' נעשה ונצליח.
