הסקר שנערך לאחרונה בקרב מדגם ארצי מייצג של 501 נשאלים עבור מותג מוצרי החשמל הבינלאומי Grundig מגלה כי בזבוז מזון היא תופעה שקיימת בהיקפים גדולים בישראל ומפריעה לרוב הציבור.
למעלה ממחצית מהישראלים, 53%, דיווחו על זריקת מזון לפחות פעם בשבוע, כאשר שיעורים גבוהים יחסית זוהו בקרב נשים, הורים לילדים, תושבי המרכז ובקרב האוכלוסייה החרדית.
סוג המזון הנפוץ ביותר שהישראלים זורקים
הסקר חשף כי ששאריות של ארוחות מבושלות הוא סוג המזון הנפוץ ביותר שהישראלים זורקים. כ-48% מהישראלים ציינו כי הם נוהגים לזרוק שאריות של ארוחות מבשלות, 20% ציינו כי הם זורקים ירקות, 9% מהישראלים נוהגים לזרוק מוצרי חלב, 7% זורקים פירות ו-5% זורקים מוצרי לחם או דגנים.
מהם הגורמים העיקריים לבזבוז מזון בישראל?
בסוגיית בזבוז המזון עולה מיד השאלה מהן הסיבות העיקריות שגורמות לנו לזרוק מזון? משתתפי הסקר נשאלו, אם כן, מהם הגורמים העיקריים לבזבוז מזון. התוצאות ללא ספק מפתיעות: 59% ממשתתפי הסקר העידו כי הם נוהגים לזרוק מזון שנשאר זמן רב במקרר והופך לפג תוקף, 58% ציינו כי הם נוהגים לזרוק פירות וירקות עקב העובדה שהם לא נשמרים טריים במקרר, 38% העידו כי הם מכינים כמויות גדולות מדי של אוכל מבושל, 21% מעדיפים לאכול אוכל טרי שהוכן באותו היום ו-3% ציינו שהם משליכים מזון שהילדים לא סיימו.
למרות שהם משליכים הרבה מזון, הישראלים מוטרדים מתופעת בזבוז המזון
למרות הנתונים המטרידים שמצביעים על כך שאחוזים גבוהים מאוד מהישראלים משליכים אוכל בתדירות גבוהה יחסית, 82% ממשתפי הסקר העידו כי תופעת בזבוז המזון מטרידה אותם.
אז מה ניתן בכל זאת לעשות?
לשאלה האם אפשר לתכנן טוב יותר את כמויות האוכל שקונים על מנת לזרוק פחות אוכל מרבית הנשאלים, 91%, ענו בחיוב כי עליהם לתכנן טוב יותר את כמויות המזון שהם קונים כדי לצמצם את הבזבוז שלו.
אז אילו עוד דרכים הם מציעים כדי למנוע בזבוז מזון? 39% הציעו להסביר שלזרוק אוכל זה כמו לזרוק כסף וכך לעזור בצמצום בזבוז מזון, 28% הציעו להשתמש בקופסאות/פתרונות אחסון ששומרים על טריות האוכל, 7% מציעים לקנות מקרר ששומר טוב יותר על טריות המזון, 6% בלבד מבינים שיש קשר בין בזבוז מזון ואיכות הסביבה והציעו להסביר שזריקת מזון פוגעת באיכות הסביבה ו-2% מציעים לתכנן טוב יותר את קניית מוצרי המזון.
הסקר נערך על-ידי מכון המחקר רושינק וביוזמת מותג מוצרי החשמל "Grundig" בחודש פברואר באמצעות סקר אינטרנטי בקרב 501 נשאלים המהווים מדגם ארצי מייצג של גילאי 18 עד 64 המחוברים לאינטרנט.
