בצפייתי בחדשות 12 שמתי לב לדפוס חוזר ביחס המערכת לרפורמת לוין: משדרים כתבה עוינת לרפורמה, שכולה גידופים ואזהרות מפניה ואין בה מילה טובה אחת עליה, ואז עוברים לאולפן, לשיחה כבדת ראש עם "מומחה משפטי בלתי תלוי".
באמצע ינואר צפיתי בכתבה כזו מאת הכתב המדיני ירון אברהם, ולאחריה דיון באולפן עם פרופ' סוזי נבות מארגון השמאל 'המכון הישראלי לדמוקרטיה'. כמובן, נבות תקפה בעוז את הרפורמה (סליחה, ה"הפיכה" או ה"פוגרום"), ובזאת הסתיים העניין. היא הייתה המרואיינת היחידה.
2+ימים אחדים לאחר מכן, ב'אולפן שישי', שוב אותו סיפור, רק שהפעם היה המרואיין פרופ' יואב דותן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שגם הוא תקף קשות את הרפורמה וגם הוא היה המרואיין היחיד. אלה כמובן רק שתי דוגמאות שראיתי בעיניי, אבל הן לא היו היחידות.
וחשבתי לעצמי: נניח רגע בצד את המחויבות לאיזון בסיקור או את החובה הציבורית לתת ביטוי כלשהו גם לרוב מוצק של ציבור הצופים – ציבור שהצביע בקלפי בעד הרפורמה הזו, שכזכור הייתה הבטחת בחירות מרכזית מבחינת כל מפלגות הקואליציה.
2+נסתכל על זה רק במבט מקצועי, של עורכים המתכננים משדר חדשות ושואפים שיהיה מעניין: מה מעניין יותר, לצפות במונולוג חד-צדדי זועם או דווקא בעימות אולפן טוב ויסודי בין משפטן שמתנגד לרפורמה למשפטן שתומך בה? מעבר לעובדה הפשוטה והנשכחת שזהו הסדר הטוב והראוי של הדברים, האם זה לא היה משאיר יותר צופים סקרנים מול המסך?
עורכי 12N, אתם בטוחים כל כך שהרפורמה הזו הרסנית? אדרבה, הזמינו מומחה משפטי שתומך בה, ועם הפרופסורים נבות ודותן חבטו בו כהוגן באולפן!
אבל מסתבר שאת עורכי N12 מעניין פחות לעשות טלוויזיה חזקה, וזאת מפני שהם אינם עיתונאים אלא קמפיינרים פוליטיים שמריצים את הקמפיין שלהם בכובע מטעה וכוזב של גוף חדשות.
2+"סופה של התקשורת החופשית"
עברו כמה ימים, וגיליתי כיוון אפשרי לרוח המנשבת. מאחורי הקלעים של תעשיית הטלוויזיה בארץ יושב גורם רב עוצמה – משרד הפרסום מקאן – החולש על שוק הפרסום בטלוויזיה. מקאן מקיים עם הערוצים המסחריים יחסי עבודה שבהם הוא נהנה מכוח רב בשל שליטתו בתקציבי הפרסום של לקוחותיו הרבים ובהחלטה איך יחולקו בין הערוצים למיניהם.
מי שהוביל במו ידיו את חברת מקאן אל מעמדה הכמעט מונפוליסטי ומזוהה איתה עד היום הוא היו"ר לשעבר אילן שילוח, שנחשב גם היום לגורם רב עוצמה בשוק הפרסום ואף נותר שותף עסקי של בעלי מקאן.
מסתבר שאילן שילוח, לפי ציוציו המתלהמים בטוויטר, מאוד לא אוהב שנותנים במה לשתי דעות בוויכוח טלוויזיוני. לדבריו, "לתת במה ל-2 דעות בכל דיון" זה "רעיון פשיסטי", והחלטה כזו תהיה "סופה של התקשורת החופשית בישראל". בשפתו הבריונית המוכרת הוא אף שולח איום מרומז ל"כל עיתונאי, מנחה, עורך ובעל ערוץ שידור", שצריך להחליט אם הוא נותן את ידו לרעיון הפשיסטי של שתי דעות.
ובכן, עורכי 12N החליטו.
