הרפורמה – ומה שנותר ממנה: כשלושה חודשים עברו מאז השבעתה של ממשלת ישראל ה-37, הממשלה הימנית ביותר שהוקמה בישראל, ונראה כי הסערה בארץ גדולה מאי פעם. שישה ימים לאחר השבעתה, הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המערכת המשפט – ועורר מהומה פוליטית, תקשורתית וציבורית.
לאחר שנים רבות שלוין מקדם את אידיאולוגיית תיקון מערכת המשפט שלו והגברת המשילות של הרשות המחוקקת, בכנסת הזו, שמחזיקה ברוב היסטורי של חברי כנסת ימניים – לוין החליט גם לבצע ובכל הכוח. הוא מונה לתפקיד שר המשפטים, ולרגע לא ביזבז זמן. התוכנית לתיקון מערכת המשפט הייתה קיימת אצל לוין מזה שנים רבות, וכאמור, שישה ימים לאחר השבעת הממשלה הוא כינס מסיבת עיתונאים וחשף את פרטיה בפני הציבור.
תוכנית לוין התמקדה בארבעה תחומים: העברת פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וגולת הכותרת – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הסעיף האחרון הוא הסעיף החשוב ביותר ברפורמה וסלע המחלוקת בין הקואליציה למתנגדיה, האופוזיציה ותנועות השמאל.
5+כידוע, עם פרסומה של הרפורמה, הוצתה סערה גדולה ברחוב הישראלי. עשרות אלפי מצביעי מרכז ושמאל החלו לצאת מידי שבוע להפגנות ענק בתל אביב, ירושלים ומקומות רבים נוספים בארץ במחאה נגד חקיקת הרפורמה ובטענה כי הרפורמה תהפוך את ישראל לדיקטטורה. המחאות מגיעות מידי שבוע לנתיבי איילון, הגיעו לקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים, הגיעו אל מול בית הנשיא וסמוך לבתיהם של שרים וחברי כנסת. כבר 12 שבועות שמחאות השמאל מתנהלות – בעוד בכנסת נמשכת החקיקה והדיונים בוועדות.
יצאנו לבדוק: ימים ספורים לפני סיום כנס החורף בכנסת – מה העבירה כבר הקואליציה בכנסת, מה עדיין נידון בוועדות, באיזה סעיפים הממשלה נסוגה מעמדתה ומה נדחה לאחר פגרת החגים? עושים סדר ברפורמה המשפטית.
המאבק בקואליציה: העברת חוק הוועדה לבחירת שופטים
הדובדבן שבקצפת, סלע המחלוקת, בסיס הרפורמה – תוכלו לכנות את שינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים כפי שתרצו, וזו אכן המציאות. עיקר הקרב ניטש סביב הצעת החוק לשינוי ההרכב של הוועדה לבחירת שופטים, כך שיהיה בה רוב לכנסת ומתוכם רוב לקואליציה. לשני הצדדים ברור שכדי לשנות את ביהמ"ש העליון, נדרשת שליטה בוועדה לבחירת שופטים.
5+לאחר גל המחאות האדיר ובעקבות האיומים בסרבנות בצה"ל ומחאות אנשי עסקים וכלכלנים – הודיעה הקואליציה על דחייה של רוב סעיפי הרפורמה לכנס הקיץ שאחרי פגרת החגים הקרובים. על דבר אחד לא הסכימו השר לוין ויו"ר ועדת החוקה רוטמן לוותר: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
ע"פ תיקון מס' 3 לחוק יסוד: השפיטה, תחת הכותרת "חיזוק הפרדת הרשויות", מציעה הקואליציה לשנות את הרכב הוועדה. כיום מונה הוועדה תשעה חברים, והחלוקה בתוכה כדלהלן: נשיא ביהמ"ש העליון, 2 שופטים מהעליון, שר המשפטים, שר נוסף, שני ח"כים, ו-2 נציגים של לשכת עורכי הדין. התיקון לחוק מציע להשאיר את מספר חברי הוועדה אך לשנות את הרכבה: נשיא העליון, שני שופטים בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון, שר המשפטים ו-2 שרים נוספים, 3 ח"כים מתוכם: יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה. כלומר, שני נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בח"כ נוסף ושר נוסף.
נוסף לכך, רוצה הקואליציה לבטל לחלוטין את שיטת "הסניוריטי", במסגרתה למשרה הרמה של נשיא בית המשפט העליון ממונה השופט בעל הותק הרב ביותר. הקואליציה חפצה לבטל את הנוהג, ולחוקק כי הוועדה לבחירת שופטים היא זו שתבחר את הנשיא מבין השופטים המכהנים. כמו כן, רוצה הוועדה לקבוע כי הקואליציה תמנה את 2 השופטים הבאים לעליון.
התיקון להצעת החוק עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, ובימים אלה נידון בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת. הדיונים בוועדת החוקה סביב הסעיף מעוררים מחאות, סערות ומהומות גדולות כאשר חברי הכנסת של האופוזיציה מתריסים, קוראים קריאות ומוצאים שוב ושוב מהדיונים בידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן. בדיונים בוועדה הוגשו יותר מ-5,000 הסתייגויות של חברי הכנסת מהאופוזיציה. ע"פ ההערכות במערכת הפוליטית – החוק יעבור במליאה עד סיום כנס הקיץ הקרוב.
5+ביממה האחרונה קרא שר הביטחון יואב גלנט לעצור את החקיקה בעקבות מידע מודיעיני ביטחוני, ובקריאתו תמכו גם שר החקלאות אבי דיכטר, ח"כ דוד ביטן, ח"כ יולי אדלשטיין וח"כ דוד ביטן. החשש ל"מרד" בליכוד הוסר, לאחר שדיכטר ודלל הודיעו כי יצביעו ע"פ החלטת הקואליציה והמפלגה. ע"פ ההערכות, גם ביטן יצביע יחד עם הקואליציה. גלנט ואדלשטיין אמנם קראו לעצירת החקיקה אך לא אמרו בדבריהם כי יצביעו נגד.
חוק הנבצרות: היועמ"שית לא תוכל להוציא את נתניהו לנבצרות
לאחר דיווחים שפורסמו בכלי התקשורת על כך שגלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, שוקלת להוציא את ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו, לנבצרות מתפקידו בעקבות כתבי האישום שאיתם הוא מתמודד – יזמו חברי כנסת בליכוד את הצעת חוק הנבצרות.
תיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, הידוע כ"חוק הנבצרות" עבר במליאה בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. החוק קובע כי "נבצרות ראש הממשלה למלא את תפקידו תהיה בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד".
ע"פ התיקון להצעת החוק, רק בשני המקרים הבאים יוצא ראש הממשלה לנבצרות: האחד – אם ראש הממשלה הודיע לממשלה וליושב ראש הכנסת כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית וועדת הכנסת אישרה את הודעתו ברוב של שני שלישים מחבריה. השני – אם הממשלה החליטה, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית.
5+ימים ספורים לאחר העברת החוק בכנסת, יו"ר סיעת ישראל ביתנו ח"כ עודד פורר הגיש עתירה מטעם המפלגה נגד החוק בבג"ץ. לאחר הגשת העתירה אמר ח"כ פורר: "חוק הנבצרות דינו להיפסל מטעמים רבים ובראשם היותו חוק פרסונלי. משחקי ראש הממשלה עם חוקי היסוד רק כדי לפתור את בעיותיו האישיות כבר חצו את כל הגבולות. ההקשר שבו הוגשה ההצעה, העיתוי, והחיפזון מבהירים שמדובר במהלך טקטי ופרסונלי שנועד לאפשר לנתניהו להפר ברגל גסה את הסדר ניגוד העניינים שלו, והפרנויות שלו מנבצרותו שלו. אנחנו קוראים לבית המשפט לקבל את העתירה ולהוציא צו ביניים מיידי שעוצר את כניסת החוק לתוקף".
חוק דרעי: יועבר עד סוף מושב החורף?
עם השבעתה של הממשלה, מונה יו"ר מפלגת ש"ס חבר הכנסת אריה דרעי לשר הפנים ולשר הבריאות וכן למשנה לראש הממשלה. עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מינויו של דרעי, הביאו את בג"ץ לפסוק ברוב של 10 שופטים מתוך 11 שמינוי דרעי לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני", וראש הממשלה נתניהו נאלץ לפטר את דרעי מכל תפקידיו בממשלה.
כתגובה, יזמו והגישו קבוצה גדולה של עשרות חברי כנסת את תיקון מס' 16 להצעת חוק יסוד: הממשלה העוסק בכשירותם של שרים וסגני שרים. בנוסח הצעת החוק כנתב: "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית
משפט גבוה לצדק, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לכל עניין הנוגע למינויו של שר
או להעברה מכהונה של שר".
במילים אחרות – הצעת החוק אוסרת על בג"ץ להתערב במינוי של שרים במישרין או בעקיפין. הסמכות היחידה לפסילת שרים תעמוד לרשות הכנסת, אך החוק מציע חלופה לפיקוח של בג"ץ על מינוי שרים בדמותו של ראש האופוזיציה שיוכל לדרוש מהכנסת הצבעה על אי אלו שרים, ואם הכנסת תאשר את בקשתו – לא ימונה אותו אדם לשר גם אם הממשלה הביעה אמון במינויו.
5+החוק מכונה "חוק דרעי 2", לאחר שטרם הושבעה הממשלה הועבר בכנסת ה-25 "חוק דרעי 1" שמאפשר למנות לשר אדם שהורשע במאסר על תנאי, ויאסור מינוי לשר רק על אדם שהורשע במאסר בפועל. החוק אפשר לדרעי להתמנות לשר לאחר שהורשע במאסר על תנאי בשנה שעברה במסגרת עסקת טיעון אליה הגיע עם הפרקליטות.
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במליאה ובימים אלה נידונה בוועדה המיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
פסקת ההתגברות: נדחתה לאחר החגים
סעיף מרכזי נוסף ברפורמה המשפטית עוסק בפסקת ההתגברות המפורסמת. לאחר מספר מקרים של התערבות מצד בית המשפט העליון בחוקים שעברו בכנסת ומתן הוראות על ביטולם של כמה מהם בנימוקים שונים – העבירה הקואליציה בקריאה ראשונה במליאה את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שכולל את פסקת ההתגברות.
5+הצעת החוק קובעת כי בג"ץ יוכל לבטל חוקים רק בהרכב מלא ובתמיכה של 12 מתוך 15 שופטים. במקרה של פסילת חוק – הכנסת תוכל לחוקק אותו שוב באמצעות פסקת ההתגברות, מבלי שבית המשפט יוכל לבטלו בשנית.
הצעת החוק עברה במליאה בקריאה ראשונה וחזרה להיות נידונה בוועדת החוקה, אך העברתה בקריאה שנייה ושלישית תידחה ככל הנראה לאחרי החגים.
הסעיפים הנוספים ברפורמה המשפטית הם: ביטול עילת הסבירות ופיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. שניהם נדחו לאחר פגרת החגים, למושב הקיץ.
