על רקע מחאת השמאל נגד הרפורמה במערכת המשפט וההפגנה הצפויה הערב (ה') בבני ברק כנגד החרדים, מגיש תוכנית הבוקר בעכשיו 14, שי גולדן פתח עם מונולוג 'בוקר טוב' והפעם למפגינים נגד החרדים בבני ברק.
המונולוג המלא:
האמת? על הפגנה נגד עיר שלמה, ונגד תושביה עדיין לא שמעתי. לא, באמת, בדיוק כשאתה חושב שנשברו שיאי הטירלול, מגיע רף חדש ומזדהר מעל הטנטרום הקודם. אבל ניחא, אנחנו כבר מתורגלים. מתורגלים מדי לאסלקציה של הטירוף והשנאה, אבל מתורגלים.
ואגב, כשאתם מפגינים בבני ברק נגד חרדים, אתם מפגינים נגד כל החרדים כולם? באשר הם? גם נגד נשים? גם נגד הילדים שם? גם נגד החולים? גם נגד הקשישים? גם נגד אלפי המתנדבים והמתנדבות בארגוני חסד וצדקה והצלת חיים? גם נגד אלפי החיילים החרדים אשר ממש כרגע משרתים בצה״ל? גם נגד מאות אלפי החוזרים בתשובה בקרב בני העדה החרדית, אשר נראו פעם כמותכם והתלבשו כמותכם, ואפילו שירתו בצבא כמו – חלק מכם.

אחרי הכל, השתמטות משירות יש גם בקרב חילונים; ואפילו במספרים שוברי שיא. סליחה: זו סרבנות מצפון; או סרבנות פינוק; או סרבנות מטעמי לא בא לי לשרת בצבא, אבל אני חילוני, אז אף אחד לא יעשה עליי סיבוב.
עכשיו, אני מבין ויודע שכל מחאה צריכה אוייב; צריכה דמון; מישהו לשים את הפרצוף שלו על הפוסטר, כדי שיהיה מישהו ספציפי לסמן כמטרה. ביבי, אבי מעוז, בן-גביר, לוין, רוטמן, גלית דיסטל. רולטת השנאה המסתובבת זקוקה לפרצופים, כדי שהשנאה תהיה פרסונלית, כדי שהאש תבעבע טוב; אבל כשאתם מפגינים נגד חרדים, אתם לא מחפשים פנים, דמות, נער פוסטר. לא, לא, לא. עבורכם החרדים הם יישות אחת.
דמון אד הומני, נעדר פנים ושם ורגשות וסיפור ואישיות וזהות. הם אפילו לא קבוצת אנשים. קבוצה אנושית. הם ח-ר-ד-י-ם. הם גוש אחד. ערימה אחת שאפשר לערום במריצה הענקית של ליברמן ולהשליך למזבלה. את כל החרדים. ללא הבדל מין, צבע, גיל, השקפת עולם וסיפור חיים. ה-ח-ר-ד-י-ם. המפלצת בעלת 2 מיליון הראשים. היישות הקולקטיבית שאין צורך לפרוט לבני אדם, למשפחות, אפילו לא לקהילות וקבוצות שונות. ה-ח-ר-ד-י-ם. כולם.
כמה גזענות, כמה ילדותיות, כמה שטחיות, כמה בורות, כמה עילגות מחשבה, כמה עצלות מחשבה, כמה רשעות מחשבה, מסתתרים מאחורי הרעיון של שנאת מגזר שלם; סימון קבוצה ענקית ומגוונת ורבת פנים ואינספור זכויות, והפיכתן לבובת וודו ענקית אחת, שאין צורך להתעכב בה על ניואנסים; מספיק לומר ה-ח-ר-ד-י-ם, וההתנייה הפבלובית של השנאה פועלת את פעולתה האוטומאטית.

המכלילה, הגסה, האלימה. הנבערת. הבוערת באש שנאה למי שבסך הכל מנסה לחיות כאן חייים יהודיים, במדינת היהודים, בצורה שאינה מובנת לכם, ושונה משלכם, ולכן היא בוודאי כה מפחידה אותכם.
על העובדה שלכל אחד ואחת מכם יש תמונה באלבום המשפחתי של סבא או סבא רבא שנראה כמו החרדים של ימינו, אין טעם להתעכב; גם לא על העובדה שהחברה החרדית עוברת מהלך פנימי היסטורי, מטלטל ממש בעוצמתו, של ניסיון להשתלב בתוך הישראליות; של ניסיון למצוא את מקומה במרחב האזרחי והכלכלי והיצרני והלאומי הישראלי; את העובדה שהחברה הזאת יצרנית בהרבה ותורמת בהרבה מכפי שאתם מסוגלים להבין ולהודות, גם אין טעם לנסות להסביר.
לא, בעידן המחאה השטחית, שכולה סיסמאות גדולות וריקות, מילים מכלילות וענקיות, אשר מסוות חוסר נכונות להתעמק, להקשיב, לנסות ולהבין, לראות מורכבות של מציאות, ולהודות שהיא עגולה ורבת פנים בהרבה מסתם ״דיקטטורה״, ״קו אדום״, ״דגל שחור״, ״סופה של ישראל״, ״אין לי ארץ אחרת״, ושאר סטיקרים ושלטי חוצות ומפגנים דיסטופיים הזויים; בעידן הזה, הנוכחי והמופרע, גם המחאה שלכם כנגד ה-ח-ר-ד-י-ם היא מחאה שכולה סיסמא אחת ריקה באופן מוחלט.

כי הבעיה שלכם, ובטח לא של המדינה הזאת, אינה ה-ח-ר-ד-י-ם. לא, הבעיה במדינה היום היא השטחיות הקיצונית ממש של השיח. הרדידות המוחלטת של הטיעון והנימוק; והאולימפיאדה הפנימית שנפתחה במחנה המחאה של מי יקצין יותר, מי יבחן באופן מסוכן יותר את הסדקים בחברה הישראלית, ומי ישתולל יותר רק כדי להכניע את האוייב. האוייב הביביסטי, האוייב החרדי, האוייב הימני. האוייב הישראלי שלא חושב כמותכם. נראה כמותכם. וחי תחת מערך האמונות והכללים שלכם.
אז אני חילוני חרד. ולא מפני החרדים, כי אם מפני החילוניות הריקה שהשתלטה על ישראל; מפני התיעוב והניכור והבוז והמשטמה כלפי כל מה שמריח קצת יהדות, קצת אמוניות, קצת רוחניות, קצת לימוד תורה, קצת ישראליות שהיא קצת אחרת מזאת שאתם נלחמים עבורה. מזה אני חרד. חרד מאד.
אתם אומרים שישראל שינתה את פניה. ובזאת אתם צודקים לחלוטין. גלגלי המהפיכה בלתי עצירים ובלתי הפיכים. ישראל תמשיך לשנות את פניה ותהפוך להיות יהודית ודתית ואמונית בהרבה; אבל אם אינכם מבינים שזה בדיוק הניצוץ והגרעין והליבה של קיומנו כאן; שאותה גחלת שהחרדים משמרים באורחותיהם היא בערך הדבר היחיד שמבדיל בין ישראל לבין מאות מדינות ועמים אחרים שסיפורם הוא אפס קצהו לעומת שלנו, וקיומם זמני ואד-הוקי.

אז לא על ישראל אתם נלחמים, כי אם על מדינה אחרת. מדינה דימיונית שקיימת רק בראשכם. מדינה שבעיניכם היא אוטופיה ליברלית מערבית, אבל בעיני רוב הציבור כאן היא מדינה שאין לה זכות קיום, בטח לא במזרח התיכון. בטח לא בעולם הכאוטי והמתפרק מסביבנו.
כי החרדים הם שומרי הגחלת של עברנו וזהותנו, אבל גם עתידנו הדמוגרפי ועתידנו כחברה ישראלית יהודית שצפויים לה עוד מאבקים גדולים כדי לשרוד ולהשתמר כאן. אבל אתם לא מסוגלים להבין זאת.
גם לא לזהות את הושטת היד המתונה והאמיצה של החברה החרדית לחברה הישראלית החילונית. וניסיונות ההשתלבות האמיתיים והאמיצים שלה. ומכיוון שכך: תפגינו היום בבני ברק נגד החרדים; אבל בפועל תפגינו בכלל נגד עתידה של המדינה הזאת, נגד זהות העם הזה והמקום הזה, וגם נגד ההווה שלו.
כשלעצמי, אמשיך לתת גב לאחיי ואחיותיי החרדים, כל עוד יש בי נשמת חיים ופה וקול ובמה וקהל; ומכיוון שאני אמנם חילוני, אבל גם אדם מאמין מאד, אז אאמין שיום יבוא ונשוב להיות כאן עם אחד, מדינה אחת, חברה אחת; ואאמין בכל לבי, שהחרדים הם בכלל המפתח לכך, הפיתרון לזה, הפיצוח הישראלי העמוק באמת, ובטח לא הבעיה.
אז בוקר טוב שיהיה לכם, המפגינים נגד החרדים בבני ברק. הלוואי והייתם מאוחדים אתנו במאבק נגד האוייבים האמיתיים שלנו. ואלה לא החרדים. ממש לא החרדים. בוקר טוב.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן
