במדינת ישראל חיים כיום עשרות אלפי נתינים זרים, רובם המוחלט בדרום תל אביב. ממשלות ישראל ניסו לאורך השנים לעצור את סחף המהגרים, אך בכל פעם היו מי שדאגו להשאיר את המסתננים בישראל – שופטי בג"ץ.
שנת 2010 הייתה שיאה של תופעת המסתננים – עם כ-14 אלף מהם שחדרו לישראל מגבול מצרים. באותה שנה רצח מסתנן מסודן את אסתר גלילי ז"ל, באישון בלילה בנווה שאנן. המשטרה הגיעה יחד עם כוחות ההצלה לזירת הרצח, אך את גלילי, כבר לא ניתן היה להציל.
קורבנות בג"ץ – החלק השני.
קורין גלילי, בתה של אסתר, נולדה וגדלה בדרום ת"א, בדירה המרוחקת דקות ספורות ממקום הרצח. האידיליה בבניין ובשכונה הסתיימה מיד עם תחילת גל ההסתננות, בשנת 2007. אסתר רצתה לעזוב את הבית היחיד שהכירה, אך לא היה מי שיושיע אותה.
באותם ימים של קיץ 2007 ניסתה ממשלת אולמרט להילחם בנחשול המסתננים אך ארגוני השמאל הקיצוני עתרו לבג"ץ בדרישה להשאירם. העתירה עשתה את שלה –
במקום להרתיע את המסתננים, ארגוני השמאל ובית המשפט הרתיעו את המדינה, שהרימה ידיים וביטלה ההחלטות שלה למיגור התופעה, גם ללא כפייה מצד בג"ץ. באופן חריג, החליט בית המשפט, בראשות הנשיאה דורית בייניש, לפרסם את פסק הדין גם בשפה האנגלית.
1+מי שנהנה מן ההפקר היה יעקוב אל-פדל, המסתנן מסודן שהכה את אסתר גלילי למוות. ועדת השחרורים קבעה כי אל-פדל נותר תוקפני ומסוכן לציבור גם בכלא, אך הדיין רג'א מרזוק קבע כי אין זה סביר ומידתי להשאירו במתקן מעצר ושחרר אותו לחופשי.
בשנים שחלפו מאז הרצח של גלילי, הספיק בג"ץ לבטל שורת חוקים לעצירת ולהוצאת המסתננים מהארץ. בינתיים, אלימות המסתננים גואה, ונשים מבוגרות ממשיכות לשלם את המחיר.
1+