המונולוג המלא:
בוקר טוב לציבור הימין בישראל:
אתם, 2.4 מיליון מצביעים ומצביעות בקירוב, אשר באחד בנובמבר האחרון יצאתם מהבתים והלכתם להדגים לישראל את מפגן הדמוקרטיה האמיתי והמשמעותי והמהותי ביותר – הטלת פתק בקלפי. מימוש זכות הבחירה וההשפעה שלכם על פניה של ישראל.
אתם, קולו של הריבון בכנסת, אשר עוד בטרם הושבעה הממשלה חזיתם במיעוט המפסיד מפגין בכיכרות ובצמתים, שעה שמנהיגיהם בכלל מנהלים עדיין את המדינה.
אתם, שבמשך ארבעה חודשים שומעים על עצמכם שאתם חשוכים, מוסתים, משתמטים, בורים, נבערים, טפילים על גבה של המדינה הזאת, עלוקות שמוצצות את דמה של הארץ הזאת;
6+אתם, שבמשך ארבעה חודשים חוזים בכלי התקשורת מתגייסים באופן בלתי נתפש ולא ייאמן ממש, כדי להשחיר אותכם ואת הממשלה שלכם; לבטל את דעתכם, להגחיך את רצונכם, לזלזל בשכלכם, לקלל ולהגחיך את שיקול דעתכם;
אתם, שכבר שמונה שבועות עומדים מהצד, ונותרים בבית; צופים מסלון ביתכם בטלוויזיה, או מחלון ביתכם, ברחובות ובצמתים נשטפים במופע הסתה, תבהלה, הרעלה, דמורליזציה, דמוניזציה ופטרונות ואדנות והתנשאות, בלתי פוסק.
אתם, אשר בחרתם בממשלה הזאת ונוכחתם לדעת שהמערכות לא ייתנו לה למשול, ושכל גורמי העילית ההגמוניים מוכנים לשרוף את המדינה על כלכלתה, על מעמדה הבינלאומי, על לכידותה, על בטחונה;
אתם בחרתם לעמוד מנגד ולהותיר להם את הרחובות.
נכון, הצבעתם בשלט הרחוק של הטלוויזיה; עברתם לצפות בנו, בערוץ 14, והתרחקתם והתנערתם במאות אלפיכם מערוצי התבהלה; אבל את הרחובות הותרנו להם. ועשיתם ועשינו בשכל.
בין אם מרצון נבון ואחראי לא להתקוטט ולא להתנגש; בין אם ממחשבה בוגרת ומפוכחת כי ההפגנות להם – והשלטון והחקיקה והניהול של המדינה לנו; ובין אם בחרתם להימנע מיציאה מהבית בשל שאט נפש ועייפות פוליטית, מכל הטירוף הזה והמהומה הזאת, אשר מנוהלת ביד מכוון בידי כוורת צינית ואינטרסנטית ועשירה להדהים, ומופקרת אחריות, אשר משימתה אחת: לערער את יציבות המדינה ולהביא להפלת הממשלה ולביטול דה פקטו של הכרעתכם הדמוקרטית.
6+לא אתם ולא אני מאמינים שהרפורמה המשפטית מטרידה אותם. שלטון הימין מטריד אותם. מאז ימי בגין ועד ימינו. אין חדש תחת השמש; להוציא דבר אחד: הגבולות שנחצים, הקווים האדומים שנקרעים ושיאי השפל וחוסר האחריות שנקבעים.
לא אכחיש: גם אני הייתי בין הללו הסבורים שאסור לצאת לרחובות. שאסור להתעמת ואסור להתקוטט ואסור להתנגש, כי הדבר ישחק לידיהם של הציניקנים שמבקשים לייצר אירוע טראומטי לאומי, אשר יחיש את התערערות המדינה ויציבות השלטון. אבל האמת היא, חברים, שהגיע הזמן להחליף גישה.
הגיע הזמן לצאת לרחוב. הגיע הזמן להפגין נוכחות בצמתים ובכיכרות ולהדגים ולהזכיר לכלל המדינה שהציבור המאופק והמושתק של הימין הישראלי אינו מוכן לעמוד עוד מנגד.
6+אבהיר בצורה נחרצת: לא לצאת להפגין מולם. לא בימים ולא במוקדים בהם הם מפגינים. עימות בין מפגינים יחזור אלינו כמו בומרנג, מהסיבה שידועה לכולנו: כל המערכות תתגייסנה כדי לסובב את זה עלינו. התקשורת, המשטרה, הפרקליטות, היועמ״שית וגם בתי המשפט. לא, אסור לשחק לידיהם.
לא ולא. אסור לצאת מולם; אבל לשבת בבית ולהותיר את הרחובות ואת המרחב הציבורי רק להם, ובכן: זה כבר מתחיל להזיק ולפגוע בנו. הנזק המצטבר, התודעתי, הפוליטי, הפנימי, הפך להיות רב מדי. גדול ומסוכן מדי.
אז כן: הגיע הזמן שהימין הישראלי, החילוני, הציוני, הדתי, החרדי, המסורתי, המתיישבי, העירוני, המושבי, הכפרי, יראה את פניו לעם ישראל.
הוכחנו בעבר באינספור הזדמנויות שבכוחנו לייצר מפגני עוצמה ציבוריים מהדהדים ואדירים ברושם ובעוצמה שהם מותירים. וחושבני שהגיעה העת להפגנת מפגן עוצמה ציבורי שכזה. הפגנה משמעותית והמונית של מאות אלפים מבנינו ובנותינו אשר ייצאו לרחוב כדי להעביר כמה מסרים ולהשיג כמה הישגים.
6+ראשית, לתת רוח גבית לממשלה ולקואליציה הזאת. אחרי הכל, מדובר באנשים ונשים בשר ודם, ומסע הרדיפה וההסתה והפגיעה בהם מוכרח להגיע גם אליהם וגם לחדור מתחת לעורם ולערער אותם. אין בן אנוש, חזק ככל שיהיה, שאינו זקוק לתמיכה ולגב מהציבור שלו; לעידוד, לחיזוק; אבל גם לדירבון ולתזכורת: בחרנו בכם כדי לבצע משימה. בחרנו בכם ואנחנו הרוב. אמנם רוב דומם ומאופק, ואחראי, אבל רוב רב עוצמה ומשמעותי מאד בנוכחותו ובכוחו, כאשר הוא מחליט להתגייס.
והגיעה העת להתגייס. גם כדי להזכיר לחברי הכנסת המתנדנדים, לפוליטיקאים המתערערים, ולגורמים בציבור שלנו אשר נסדקים ומתרסקים תחת מכבש ההסתה והטירוף, שיש לנו ציפיות מהם. נאמנות ומחוייבות להם, אבל גם ציפיות. תזכורת ליולי אדלשטיין, מסר לדויד ביטן, עידוד לדני דנון: אתם חלק ממחנה הימין. אל נא תתבלבלו לרגע. אתם לא לבד. וגם: אל תחשבו לרגע לעשות לנו גדעון סער.
אבל יותר מכל, המסר שעלינו להעביר ביציאה לרחוב הוא מסר פנימי. גם עבור כל המדינה הזאת ויושביה. וגם עבור עצמנו. המדינה הזאת אינה שלהם. הם אינם נציגיה ודובריה ואינם בניה ובנותיה המועדפים והדומיננטים והפוסקים.
6+ישראל הזאת יקרה לנו וחשובה לנו והיא שלנו לא פחות משלהם. בדרך בה קבוצת כדורגל זקוקה לעידוד מהקהל ביציע; בדרך בה קבוצת אנשים יודעת להמריץ ולדרבן את עצמה ולהפיח בעצמה חיים, כך עלינו להפיח חיים במחנה שלנו, בציבור שלנו, בממשלה שלנו, בנבחרים שלנו.
ועל הדרך: גם להפיח רוח ישראלית אחרת בישראל. רוח שאין בה תבהלה ואפוקליפסה ומיצגי סיפורה של שפחה ושטנה ושנאה. רוח ישראלית ציונית, יהודית, לאומית, אמונית, אשר קולה נעדר לחלוטין מהרחובות בימים האלה.
אז כן, בשלה השעה להתארגנות משמעותית של כל קבוצות ופלגי ומגזרי וציבורי הימין הציוני והיהודי והאמוני. בשלה העת לנשיבת רוח ישראלית אחרת מזו אשר מושלת כרגע ברחובות. פעם אחת, לפחות פעם אחת משמעותית ונחרצת, עלינו לצאת ברבבותינו ובמאות אלפינו, ולהזכיר לכל מי ששכח, מבית וגם מבחוץ, שיש כאן ישראל נוספת. ישראל שהיא הרוב.
ישראל שהיא-היא עתידו הדמוגרפי של המקום הזה. ישראל שמאמינה בשינוי, ישראל שדורשת תיקון, ישראל שאינה מוכנה להתפרק, להבריח כספים לחו״ל, להשבית יחידות בצבא ולאיים בפירוק זרועות הביטחון. הגיע הזמן להראות לישראל כולה את ישראל הזאת. ויפה שעה אחת קודם.
6+אז ממקומי הקטן כאן אני קורא לכל הגורמים והכוחות והארגונים והתנועות והציבורים לשלב ידיים, ולשאת בגאון את הכחול ולבן. ולהזכיר לכולם מה באמת הדגל הזה מייצג. כי גם הדגל הזה תיכף נלקח מאתנו והופך לסמל של מחאה, אשר באופן מביש: חותרת תחת שלמות ואחדות ישראל.
בוקר טוב, לציבור הימין בישראל. אתם תגידו את השעה ואת היום ואת המקום, ואני אתייצב שם. ולצדי, אני מאמין, עוד מאות אלפים. בוקר טוב, שיהיה. בוקר של ישראל שהיא שלנו לא פחות מאשר שלהם. אם לא יותר. והגיע הזמן שנזכיר זאת. גם להם. אבל בעיקר לעצמנו.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן
