דברים אלו נישאו במסגרת נאומו האחרון של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין בעצרת שנערכה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, ביום י"א בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995, בטרם נרצח בידי בן עוולה יהודי.
דבריו אלו של ראש הממשלה רבין, שהיו למעין צוואה, מוכרים לרבים מאזרחי ישראל ונשמעים מאז הירצחו בטקסים בבתי הספר, בתנועות הנוער, בצבא ובמקומות נוספים. בדבריו הקצרים הגדיר רבין את הקו האדום שאל לה לחברה הישראלית לחצות- אלימות!
3+היה זה אך דקות ספורות בטרם נחצה אותו קו אדום בידי יהודי שהחליט לעשות מעשה ולא רק לדבר בחריפות, להפגין בנחישות ולהתווכח בעיקשות. יהודי שאחז באקדח במערכה האחרונה של ראש הממשלה, שיש האומרים כי היה מונח על השולחן כבר במערכה הראשונה, גדע את חייו של מנהיג יהודי שהקדיש את כל חייו לביטחון ישראל, פצע קשות וצילק את החברה הישראלית לנצח.
בחברה הישראלית נראה כיום שיש מי שלא למדו או הפנימו את דבריו אלו של ראש הממשלה המנוח, אך חמור מכך- שכחו את לקחי המאורעות והתקופה שהובילה להירצחו.
הרוחות הרעות והקריאות הנשמעות כיום ברחובות הערים, ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת השונים, גלשו זה לא מכבר למעשים אלימים בשטח ההולכים ומדרדרים בחומרתם. אם תרצו- האקדח הונח במערכה הראשונה ואנו נמצאים כבר בשלהי השנייה ומתקרבים מהר מאד למערכה השלישית הגורלית.
3+הכתובות על הקיר במלוא מובן המילה, בעוד שישנם מנהיגי ציבור שבמקום להרגיע את הרוחות ולמחוק את הכתובת הנוראה- הולכים ומחזקים אותה ללא חשש ומורא. לעתים עושים הם זאת אף ב"חריטה" עמוקה שפוצעת לא רק את הקיר אלא את הלב והנפש של בני משפחה, כמו גם חברים לנשק, ללימודים ולעסק, ברומסם ערכים מאחדים ומקודשים כאחים (ללא תנאי) לנשק, בשם "הדמוקרטיה" לכאורה.
ההפגנות החורגות ממסגרת החוק וגולשות לחסימת צירי תנועה מרכזיים, תוך שימוש באלימות מילולית ופיזית כנגד שוטרים, אינן דבר של מה בכך ואין להקל בכך ראש כלל ועיקר. בוודאי כשהדברים מעודדים ונתמכים בדרכים שונות, על ידי נבחרי ציבור ומנהיגים, ה"מתדלקים" את ההפגנות בדבריהם ברשתות החברתיות וקוראים בריש גלי למרי אזרחי, לאי ציות לחוק, לשימוש בכוח מתגבר, להשתמטות, לסרבנות בשירות הצבאי ועוד.
מה עוד ניתן להוסיף ולומר על יאיר גולן, מי שהיה סגן שר וסגן רמטכ"ל שזיהה מגמות בחברה, שקורא פומבית ועדיין לא נחקר: "מה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח. חייבים להחריף את צעדי המאבק. הפגנות ענק בכל ימי השבוע, שביתות רחבות היקף ואי-ציות אזרחי. יהיו לזה מחירים לא פשוטים, אבל נחישותנו חיונית".
3+האבן שנזרקה השבוע לעבר מקום הכינוס בו נשא דברים שר הכלכלה ניר ברקת, ניפצה הפעם רק חלון זכוכית. חסימתה הפיזית של חברת הכנסת טלי גוטליב מלצאת עם בתה האוטיסטית את דלת ביתה שבקומה השלישית, אינה "רק" מעשה מחאה- זהו מעשה בריונות חסר מצפון, הגובל בהטלת טרור אישי, מצד פורעי חוק חסרי לב. הכתובת "אויב העם" שרוססה על קיר ביתו של שר המשפטים יריב לוין, בעודו יושב שבעה לאחר פטירת אביו, אינה סתם כתובת שכתב אזרח פוחז, אלא כתובת שכתב אדם שפל חסר מצפון, כבוד ורגש.
כתובות הנאצה שריססו אלמונים ביום חמישי בבני ברק כנגד יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן: "רוטמן בן מוות", נגד שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף: "גולדקנופףףף נטפל בך כלב", ונגד חבר הכנסת משה גפני: "גפני המן הרשע", שכזכור מקריאת המגילה לאחרונה היה סופו בתליה- הינן בגדר הסתה חמורה וקריאה ברורה לאלימות ולרצח מהן עולה "ניחוח" אנטישמי מובהק, לתשומת לבו של האלוף במיל' ומזהה המגמות- יאיר גולן.
3+כתובות אלו נוספו על כתובות נאצה "מוות לביבי", שרוססו ביום ראשון האחרון ברחבי העיר אילת, ועל אלו שנכתבו על שלטי מפגינים בורים וחסרי מעצורים, המגדירים מחדש את האויב ומפלגים את העם בכתובות כדוגמת "מכינת עלי היא האויב". כתובת שערורייתית הנישאת בידי אדם נקלה המבזה את אחיי ורעיי המצוינים לא רק לנשק, ואת זכרם של אחיי גיבורי התהילה שמסרו נפשם למען בטחון המדינה ואזרחיה כולם. סרן יוסי אוחנה ז"ל שעמו שרתתי בלבנון, סגן הדר גולדין ז"ל שגופתו עדיין מוחזקת בידי האויב האמיתי- מחבלי החמאס בעזה, רס"ן רועי קליין ז"ל בעל עיטור העוז, סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, רס"ן אלירז פרץ ז"ל, רס"ן נדב מילוא ז"ל ועוד רבים וטובים ממיטב בניה, סמליה וגיבוריה של הארץ הזו- הם "מגש הכסף" של כולנו. גם של המפגינים, המוחים, המשתמטים והסרבנים, שמתנים את התייצבותם לשירות מילואים ללא בושה.
סיכום והמלצות
ראוי לחזור ולהדגיש את קריאתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, לחדול מכל צורה של אלימות: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל"; לכבד את הכרעת הבוחר שהתקבלה בבחירות דמוקרטיות: "בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב-1992"; ולאפשר לממשלת ישראל לפעול בהתאם למנדט החוקי שניתן לה: "נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך".
קולם של מנהיגי ישראל האחראיים בעבר ובהווה, מכלל המערכות השלטוניות, המשפטיות והביטחוניות, חייב להישמע בקול רם, נוקב וברור יותר מאותם דברי ההסתה, ההמרדה והשנאה הנשמעים ונכתבים באמצעי התקשורת השונים. נחיצות הקריאה לעצירת ההידרדרות חיונית עתה, נוכח התגברות עצמת האמירות והמעשים כנגד הרפורמה המשפטית- דברים הדורסים ערכים משותפים ומקודשים ללא אבחנה ורומסים את החוק ברגל גסה. מעשים המבוצעים על ידי אזרחים מוסתים הלוקחים את החוק לידיהם בשם דאגתם לדמוקרטיה "שלהם", החושבים כי ביכולתם לתקן עוול בעוול לכאורה, ללא שלדבר יהיו משמעויות הרסניות והשלכות ארוכות טווח על החברה כולה, חלילה.
בל נשכח את הכלל לפיו שלום בית קודם לשלום עם אויבינו, ומהווה נדבך מרכזי בחוסננו כחברה ובעצמאותנו כעם במדינת ישראל. למנהיגים שנוהגים להטיף בעד הידברות עם הגרועים שבאויבינו באמרם ש"עדיפה דרך השלום על דרך המלחמה"- ראוי להזכיר כי אמירתם תקפה לא רק מול צרנו אלא קודם לכן בתוכנו – בקרב עמנו.
