המונולוג המלא:
בוקר טוב לבוגרי צוות יוני בסיירת מטכ״ל,
חברים, אתמול נתקלתי בתמונות שלכם, שאלמלא צפיתי בהן שוב ושוב, לא הייתי מאמין שהן אמיתיות. כמה מחבריו של יוני נתניהו ז״ל ליחידה, וכמה מחטופי אנטבה, העמדתם מיצג פוליטי/אמנותי/מטורלל במיוחד, אשר מדמה את השיירה המפורסמת שפשטה על שדה התעופה באוגנדה, עם מרצדס שחורה, וכל צבעי ההסוואה, כדי למחות נגד ראש הממשלה ערב טיסתו לברלין.
תשמעו, אני ממש לא מתכוון לקחת גרם אחד מזכויותיכם הגדולות כלוחמים נועזים וכמי שסיכנו את חייהם בשם מדינת ישראל; בכלל, האופנה הזאת של מחיקת זכויות של אנשים בעבר בשל פועלם בהווה, לא חביבה עליי במיוחד; אבל חברים, תגידו: ירדתם מהפסים לגמרי? איבדתם את זה לחלוטין? מה לעזאזאל? אלוהים שיעזור, מה נסגר אתכם?

לא, באמת, מה הקונספט? לעשות תיאטרון דרכים נודד מהפשיטה על אנטבה, מקום בו איבד מפקד הצוות שלכם, יוני נתניהו ז״ל, את חייו, כדי לומר לאחיו השכול שיפסיק את הרפורמה המשפטית? בואנ׳ה, איזה בורג השתחרר לכם שם? עוד קראתי, שכיניתם את האירוע ״מבצע בנימין״, יעני – פרפראזה על מבצע יונתן – ואמרתם שבאתם לשחרר את שדה התעופה נתב״ג ואת מדינת ישראל מבנימין נתניהו. אני נאלץ לשוב ולשאול: מה נסגר איתכם? מה? מה?
א. אין לכם גרם של כבוד לזכרו של יוני? עזבו בתור מפקד ובתור אח לנשק. עזבו בתור לוחם מהולל ומיתוס ישראלי. עזבו. אני מדבר על זכרו של יוני נתניהו האיש, האדם, הבן, האח, בן הזוג, בן המשפחה. אתם הרי יודעים שהפצע הזה, של נפילתו של יוני, הוא אולי הכואב והרגיש ביותר לבנימין נתניהו.
אבל ברצוני להזכיר לכם שליוני היה עוד אח. ועוד אוהבים ואהובים. אז לגרור את שמו למיצג פורים הזוי שכזה, רק כדי להעביר מסר פוליטי? תגידו, אין תחתית לחבית הבושה שלכם? לא נשארה שם אפילו טיפה אחת של כבוד לנופל ולבני משפחתו? בשם אלוהים, אנשים, שוו בנפשכם שמישהו היה עושה מיצג אמנותי ממותו של האדם הכי קרוב ואהוב עליכם, רק כדי להעביר מסר פוליטי; מה הייתם אומרים עליו? מה הייתם מרגישים כלפיו? הייתם חושבים שזה סביר?

כי אם אתם לא מסוגלים להעמיד את עצמכם במקומם של בני המשפחה של יוני ז״ל, ולהבין כמה השימוש במוות שלו מבזה ומשפיל ומכאיב ומעליב, אז הבעיה שלכם אינה הרפורמה המשפטית, כי אם משהו אחר לחלוטין. משהו אפל ועמוק ובסיסי בהרבה באנושיותכם.
שנית, בוא נפתח שניה את נושא שיבוש התנועה בנתב״ג. במי אתם פוגעים בדיוק, כשאתם מעכבים תנועה של רכבים בנמל התעופה המרכזי בישראל? בנתניהו? הוא מגיע במסוק, זה בסדר. לא, אתם פוגעים באזרחים תמימים – ישראלים וזרים – שבסך הכל מנסים לשוב לארצם לשלום, או לטוס לחו״ל. הקונספט של להפוך את חיי האנשים כאן לגיהינום כדי לגרום למערכת הפוליטית לזוז, לא ממש מובן לי.
נראה לכם שאנשים שמאחרים לטיסות, או שיושבים עצבניים במכונית, מברכים אותכם וצועקים ״הידד״? ״היידה דמוקרטיה!״? לא, חברים, הם מקללים אותכם.
רצוי שתפנימו. כי הטקטיקה הזאת, של שיבוש החיים לאנשים במדינה, רק מחזקת את התחושה של רבים כאן בציבור שלא אכפת לכם מהמדינה, לא מתושביה, ולא משום נזק שנגרם כאן לאיש. זו לא גבורה פוליטית, כי אם אנוכיות בצורתה המובהקת והבוטה ביותר. אגואיזם אבסולוטי ממש.

הפגנות השמאל: אנרכיסטים מאיימים לחסום היום את הגישה לנתב"ג
ועכשיו, אחרי שלימדתם את כולנו שמבחינתכם הכלכלה יכולה לקרוס כאן; שהחיים יכולים להיעצר כאן; שטייסת מבצעית אסטרטגית תשבות; שמעמד ישראל בעולם יפגע; כל עוד אתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים; אתמול לימדתם אותנו שאתם מוכנים לרדת לתחתית נמוכה במיוחד: לפגוע בזכרו של גיבור ישראל ואח לנשק; לשרוף את לבם של בני משפחתו בכאב ועלבון; ואפילו לעשות צחוק מעצמכם ומהיחידה המהוללת שאתם בוגריה.
בחיי שאין לי מילים כבר לומר על השפל הזה. בחיי שאין לי מילים כבר לומר גם על העובדה שכל כלי התקשורת מציגים אותכם כגיבורים וכמוחים לגיטימיים.
בחיי שאין לי מילים כבר לומר על כמה ירוד ונמוך ועקום מדרדרת המחאה הזאת; והקטע הכי מדהים הוא שאתם לא קולטים איך זה נראה מהצד בעיני הרוב הדומם כאן. זה מה שבאמת מדהים: ששיכרון השנאה הזה, גורם לכם לאבד אפילו את האחיזה הכי בסיסית והכי ראשונית עם המציאות. והמציאות היא שמיצג ״מבצע בנימין״ שלכם מאתמול, הוא תחתית התחתיות של בושת הבושות. לא, באמת, זה שפל שבאמת אין כבר מילים מולו.
בוקר טוב, שיהיה לכם. נשתבשה עליכם דעתכם. נשתבשה לגמרי. ואגב: אין לכם מושג כמה ישראלים מתנגדים ליום ההתנגדות שלכם. אתם אפילו לא מתחילים לקלוט. ואני יודע שזה לא מעניין אתכם.
אבל את מרבית הציבור זה מעניין. למקרה שאינכם מבינים למה הובסתם בבחירות. למקרה שאינכם מבינים גם למה הרפורמה הזאת תעבור גם תעבור: כי למרבית הציבור נמאס. פשוט נמאס מהגישה הזאת, מהסגנון הזה, מהשפה הזאת, מהאגואיזם הילדותי והאלים הזה. ואם לא הפנמתם את זה באחד בנובמבר, אז כנראה שנצטרך לעזור לכם להבין את המסר יותר בבירור בבחירות הבאות.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן
