הרפורמה המשפטית הובילה בחודש האחרון לתגובות חריפות מהמערכת האקדמית מהן עולה כי "כל האקדמיה נגד הרפורמה". מבט קרוב יותר מגלה כי תחת ססמאות על "דמוקרטיה", "חופש מחשבה" ו"חופש אקדמי" מתנהלים טרור מחשבתי נגד מרצים ואינדוקטרינציה של הסטודנטים. ניקח כדוגמא את אוניברסיטת בן גוריון, שהפכה לשחקן פוליטי תוך השתקה של דעות, לחץ על מרצים וסטודנטים לקחת חלק במחאה והכפפת סדר היום האקדמי לדעות הפוליטיות של מובילי האוניברסיטה.
כבר לפני חודש יצא רקטור האוניברסיטה בהכרזה "השתתפתי בהפגנות נגד הרפורמה". מכיוון שהרקטור הוא ראש המערכת האקדמית מדובר בצעד חריג ביותר שמסמן לסגל מה הצד ה"נכון".

בשבוע שעבר הוציא הרקטור אימייל נוסף ובו "שאלות ותשובות" לגבי התנהלות המרצים. ה"שאלות" נותנות "אישור" למרצים "להתייחס לדמוקרטיה במהלך שיעור גם אם נושא זה אינו קשור לקורס", " לתלות במשרד שילוט פוליטי", "להגיע לשיעור עם חולצה "בלי דמוקרטיה אין אקדמיה"" ו"לארגן כנס בנושא דמוקרטיה שאין בו מגוון דעות". חשוב להבין שיוזמה כזו מצד הרקטור היא בעצם הנחייה לפעולה והשתקה של כל מי שלא חושב כמוהו. באותו האימייל הרקטור מודיע כי מרצים יכולים לבטל הרצאות כדי להשתתף במחאה פוליטית ושעליהם להתחשב בסטודנטים שמשתתפים באירועי מחאה ולסייע להם להשלים את החומר.
יום לפני כן הודיע סנאט האוניברסיטה על הפסקת לימודים בכל האוניברסיטה לצורך קיום אירוע פוליטי בנושא הרפורמה. ישנם לא מעט אנשי סגל באוניברסיטת בן גוריון שחיים תחת אווירת טרור (הכותב מתבסס על היכרות אישית עם אותם אנשי סגל). ההרגשה היא של "ציד מכשפות" ושל "סימון בוגדים". אותם אנשי סגל מספרים על חוקרים שבעבר שיתפו איתם פעולה שמחרימים אותם מאז ששמעו על תמיכתם ברפורמה. התחושה היא שכל הקריירה האקדמית שלהם יכולה להיהרס אם הם "יחשפו" את הדעות שלהם. פרופסורים שחתמו על עצומת תמיכה ברפורמה קיבלו אימייל מאחד מחברי הסגל שנשלח בתפוצה רחבה ובו הוא תוקף אותם על שהם "תומכים בהפיכה המשטרית. אוי לנו, בושה למחלקה" ומוסיף "גועל נפש (בכנות)". המטרה ברורה – להשתיק ולהפעיל טרור על כל מי שחושב להתבטא בנושא.
אם המרצים חיים תחת טרור, הסטודנטים חיים תחת טרור כפול ומכופל. המרצים קיבלו אישור (ולמעשה עידוד) להכניס את המחאה לתוך חדר ההרצאות וסטודנט שתלוי במרצה לצורך הצלחה בלימודים (קל וחומר קבלה לתארים מתקדמים) יבין מהר מאד איזה דעות "אסור לחשוב".
האקדמיה הישראלית מועלת בתפקידה. במקום לקדם חופש מחשבתי היא מפעילה טרור מחשבתי. במקום לתת לסגל חופש אקדמי היא מאפשרת מנגנוני הוקעה נגד מרצים ומפעילה לחץ על מרצים להשתתף במחאה פוליטית. במקום לחשוף את הסטודנטים לריבוי דעות היא נותנת חסות לקיום אירועי "הסברה" חד צדדיים – אינדוקטרינציה לכל דבר ועניין.
בפעם הבאה שיספרו לכם ש"כל המרצים נגד הרפורמה", דעו שמאחורי המשפט הזה עומדת תעשייה של פחד והשתקה. בנימה אישית, אני רוצה להביע את הערכתי העצומה לאותם בודדים שמעזים לצאת נגד התהליכים האלה ולעודד את כל ה"אנוסים" שבקרוב תהיה כאן דמוקרטיה.
