לאחר השיחה המטלטלת עם הוריו של אהוביה סנדק (שפורסמה בגיליון החדש של "עכשיו מגזין") פניתי לדבר עם חבר הכנסת הטרי משה סעדה, שהיה בזמן האירוע סגן ראש מח"ש והודר כאמור מהחקירה.
"בשעות הצהריים של אותו יום הייתי במשרדי במח"ש", מספר סעדה ל-'עכשיו מגזין'. "הייתי אמור להיפגש עם ראש צוות ירושלים אמיל לוינסקי, אולם הוא הודיע לי שלא יוכל להגיע בשל אירוע מוות במהלך פעילות משטרתית. אחר הצהריים נחשפתי לפרסומים בתקשורת ודיברתי עם ראש הצוות, והוא אמר לי שהוא נמצא בזירה".
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן
סעדה אומר שבמהלך כל הערב לא התקבלו דו"חות פעולה של השוטרים שהיו בזירה: "חובה לתת דו"חות פעולה בהזדמנות הראשונה כדי לקבע גרסה וכדי שלא יתואמו גרסאות, ופה לא הגיעו דו"חות".
5+כדי לסבר את האוזן הוא מדגים כי במקרה של סלומון טקה, שבו היה מעורב שוטר אחד ולא היה חשד לשיבוש תהליך החקירה, השוטר עוכב מייד: "לא אפשרנו לו להסתובב, חקרנו אותו באזהרה, אספנו מצלמות כדי שלא לאפשר זיהום ושיבוש של החקירה, ואילו במקרה של אהוביה השוטרים הסתובבו חופשי ולא כתבו דו"חות פעולה. זה אירוע סופר חריג. בשלב הזה כבר פורסם בתקשורת שיש חשד לניגוח".
סעדה מסביר כי לפי ההליך השוטרים מגיעים להיחקר במח"ש עם עורכי הדין שלהם, וגובים גם גרסה מהמתלוננים, במקרה דנן חבריו של אהוביה לרכב. לפי סעדה, השוטרים הגיעו לחקירה רק בסביבות השעה תשע בערב.
"זה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל זה מה שהיה", אומר סעדה. "כתבתי לראש הצוות: 'שיהיה לך בהצלחה בחקירה, תעדכן אותי'. למחרת הגעתי למח"ש ושאלתי אותו מה היה בחקירה. 'הם לא נחקרו', הוא ענה.
5+"חשבתי שהוא עובד עליי. תביני, השוטרים הגיעו עם עורכי דין לחקירה ולפתע שוחררו. אפילו השוטרים היו בטוחים שעובדים עליהם וששחררו אותם מהחקירה כי שמו להם האזנות סתר; הם עצמם לא האמינו שמשחררים אותם".
אחרי בירור קצר התברר לסעדה כי בר-מנחם הורתה לשחרר את החשודים בטענה שאין תלונה כנגדם. "שאלתי אם גבו גרסה מחבריו של אהוביה, ונאמר לי שהסתפקו במה שנגבה מהם בחקירה המשטרתית", מעיד סעדה. "לפי הנוהל לעולם לא מסתפקים במה שנאמר בחקירה המשטרתית, כי ברור שהעדים יפחדו להתלונן על המשטרה באוזני המשטרה עצמה".
פנית לראש מח"ש?
"כתבתי מייל גם לה וגם למומי למברגר, המשנה וממלא מקום פרקליט המדינה דאז, ובו שאלתי אותם מדוע לא חוקרים. ציינתי שבדקתי את החומר ושהנערים המעורבים התלוננו וטענו בתלונה 'הרגו אותנו במכות, הרגו את החבר שלנו'.
בעקבות המייל שלי נזכרו לגבות גרסה מהמתלוננים. כעבור שלושה ימים גם נחקרו השוטרים החשודים, אבל זה כבר אחרי שהחקירה זוהמה ותואמו גרסאות".
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן
סעדה אומר כי בשלב הזה החליטו במח"ש החלטה דרמטית: להקים צוות חקירה מיוחד עם המשטרה. "בדרך כלל מח"ש לא חוקרים עם המשטרה, שהרי אם שוטר ירצה לפתוח מה שהיה באירוע, הוא לא ירצה שהמשטרה תדע מזה.
5+כתבתי ליועמ"ש מכתב ושאלתי: איך מאפשרים דבר כזה? למה הטיפול בתיק הזה לקוי? השוויתי במכתבי בין התיק הזה לטיפול בתיק של סלומון טקה ושאלתי: למה עושים איפה ואיפה?
"למחרת פגשתי את ראש הצוות שלי וחוקרים נוספים, כולם פקודים שלי במשך עשרים וארבע שנים, והם אמרו לי: 'אסור לנו לדבר איתך על החקירה. יש החלטה של היועמ"ש למדר אותך מהתיק'.
הייתי בהלם. אני סגן מנהל מח"ש, האדם הכי מסווג והכי מנוסה במח"ש. אותי ממדרים?!" כאמור, גם את לוינסקי מידרו מהחקירה בשל קרבתו לסעדה. ובכך לא הסתיימה הסאגה: "פעולת התגמול של היועמ"ש בעקבות מכתבי הייתה למדר אותי מכל התיקים במח"ש. הוא החליט לעשות לי שיימינג לפני כל המחלקה".
אני מנסה להבין מסעדה איך הוא מסביר את התנהלות מח"ש באירוע. "בר-מנחם קיבלה החלטה כושלת שלא לחקור את השוטרים ולא לגבות גרסה מהנערים, גם בשל של חוסר המקצועיות שלה וגם כי היא מחזיקה באג'נדה שמאלנית קיצונית הרואה בנערי הגבעות מחבלים".
מהיכן אתה יודע שהיא בעלת השקפת עולם שמאלנית?
"זו מנהלת שאמרה לעובדים שלה, עובדי מדינה, שלא צריך לשיר את 'התקווה' כי זה המנון שאינו מייצג את המיעוט הערבי".
אז זו החלטה כושלת או החלטה בזדון?
"בזדון!" לחיזוק דבריו הוא מדגים מאירוע אחר: "כמה חודשים אחרי מותו של אהוביה התרחש אירוע בשער שכם. יהודי חרדי הלך במוצאי השבת בטבורה של ירושלים. שני שוטרי מג"ב זיהו בן מיעוטים שצעק 'אללהו אכבר', קפץ עליו וניסה לשסף את גרונו.
השוטרים חיסלו את המחבל. במדינה מתוקנת היו נותנים להם צל"ש, אבל כאן, בהחלטה של ראש מח"ש, שבזמן אמת צעקתי והתרעתי עליה, חקרו את השוטרים בחשד להריגת המחבל. חקרו אותם באזהרה ולקחו להם את הנשק!
5+"אנשים מהצוות אמרו לי: 'אנחנו מתביישים שאנחנו מבצעים חקירות כאלה'. רק בגלל החשיפה של ג'וש בריינר מהארץ, שכותרתה 'מח"ש חזקה על חלשים', היו הפגנות מול מח"ש, ולכן שחררו את המג"בניקים והחזירו להם את הנשק. הם בכו במח"ש מההשפלה שהם עברו".
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן
סעדה טוען כי מנדלבליט לא היה שותף להחלטה של בר-מנחם אבל צופף שורות וגיבה את המערכת. "התיק של אהוביה שכב במחלקה כמעט שנה וחצי. אמרו למשפחה שיש חקירה, אבל לא הייתה שום חקירה בתיק".
מה היית מצפה ממנדלבליט לעשות?
"התרעתי לפניו שיש בעיה בתיק. דבר איתי! אם אתה חושב שאני טועה, תנזוף בי, אבל תשמע אותי! במקום זה אתה נותן הנחיה למדר אותי?! אני הבן אדם עם הכי הרבה ניסיון במח"ש בתיקים הללו! בכל תיקי הירי אני טיפלתי לבקשתו הספציפית! אני טיפלתי בכל תיקי ההתעללות בפלשתינים והכנסתי שוטרים לכלא על זה, כי אדם הוא אדם, ואין הבדל בין דם לדם".
סעדה עדיין טעון וכואב על העוול שנעשה בחקירה הזו ועל העוול האישי שנעשה לו: "מנדלבליט עשה לי שיימינג לעיני כל המחלקה שלי! את יודעת מה זה כשעובדים שאתה קיבלת למחלקה אומרים לך שאתה ממודר? אם מנדלבליט מאמין בעולם הבא, שידע שאין מחילה למה שהוא עשה לי! אני לא אמחל לו על זה בחיים, כי האיש הזה שותף לאחד מעיוותי הדין הקשים ביותר והכואבים ביותר במדינת ישראל.
5+"מנדלבליט הוא איש שמאוד הערכתי. שמחתי כשהוא מונה, כי עבדתי מולו כפצ"ר ולא הייתה לי שום טענה כלפיו. לא האמנתי שיכול להיעשות דבר כזה".
סעדה לא ויתר ופנה במכתבים גם לפרקליט המדינה עמית איסמן, למנכ"ל המשרד של שר המשפטים גדעון סער ולסער עצמו. "זה לא עניין אותם. בסוף הם פיטרו אותי".
אתה סבור שהיה ניגוח?
"מכיוון שלא חקרו, אני לא יכול לקבוע מה היה שם. קשה לחקור ממרחק זמן. טיוח תמיד קורה ככה: זה מתחיל מהחלטה אחת מוטעית או זדונית שגורמת לכל המערכת ליישר איתה קו. אילו היינו חוקרים כראוי, היינו יודעים את האמת. אבל בר-מנחם מנעה את חקר האמת, ולכן זה חמור כל כך.
"אם בר-מנחם חושבת שלא צריך לחקור, למה למחרת הלכו לגבות גרסה מהחברים? היא טענה שלא ידעה לפני כן שהרכב ננגח, אבל זה פורסם באותו ערב בכל הערוצים ואפילו פתח את מהדורת חדשות 12. גם סמוטריץ' סיפר לי שהתריע באוזניה בזמן אמת.
"זה מה שקורה כשעולם החקירות מגיע מפוזיציה פוליטית. שי ניצן ומנדלבליט בחרו להכניס מנהלת מח"ש לא מקצועית בשביל שקט תעשייתי. אני לא אשקוט עד שתקום ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא".
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן
מדוברות משרד המשפטים נמסר בנוגע לכתבה המלאה מהמגזין: "כפי שהובהר בעבר, מר סעדה לא היה מעורב בשום שלב בליווי החקירה שנפתחה בעקבות מותו של אהוביה סנדק ז"ל כלל.
"נציב הביקורת על הפרקליטות בחן את הטענות שהועלו בזמנו וקבע כי ההחלטה שלא לחקור לאלתר את השוטרים המעורבים באירוע התקבלה משיקולים ענייניים, בהתאם לנסיבות האירוע, ולמסד העובדתי והראייתי שהיה קיים אותה שעה.
"לימים נדרשו לתיק פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה דאז, ומצאו כי נערכה חקירה מקיפה ויסודית על ידי מח"ש וכי חומר החקירה המקיף שנאסף לימד כי אין בסיס לייחוס עבירה פלילית למי מהשוטרים שרדפו אחר רכב נמלט, שיושביו נחשדו בביצוע עבירה חמורה. בהתבסס בין היתר על עדויות של כל המעורבים, חוות דעת בוחני תנועה מומחים וסיור שהתקיים בשטח, נמצא כי הרכב של האזרחים נמלט בנסיעה מסוכנת, ולא ניתן לקבוע איזה רכב סטה וגרם להתנגשות.
"באשר לטענות בנוגע לחקירה המשתפת של המשטרה ומח״ש, הנושא עלה לדיון בפני בית המשפט העליון, וזה קיבל לחלוטין שכך ראוי היה לנהוג בנסיבות העניין".
