לקראת פריצת דרך? הפרופסור יובל אלבשן, אחד ממנסחי "מתווה אלבשן-פרידמן" הגיע היום (שני) לוועדת החוקה להציג את את עיקרי תכנית הפשרה שהיו גיבש יחד עם הדוקטור דניאל פרידמן והדוקטור גיורא ירון. אלבשן גם עדכן כי השותף הרביעי למתווה, האלוף במילואים גיורא איילנד, החליט לעזוב את היוזמה, למרות שהיה שותף לניסוחו.
במסגרת המתווה, נכללת אי-שפיטות של חוקי יסוד, ופסילת חוקים רגילים יצריך רוב של 3/4 משופטי העליון. עם זאת, חקיקת חוק יסוד יחייב ארבע קריאות, כאשר אם אין רוב של לפחות 70 ח"כים – קריאה הרביעית תהיה רק בכנסת הבאה.
פרופ' יובל אלבשן מציג את המתווה שלו לפשרה ברפורמה במערכת המשפט – הצטרפו לשידור החי של ועדת החוקה בראשות @rothmar https://t.co/Gu2FuIgjT1
— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 13, 2023
לגבי הוועדה לבחירת שופטים, ייקבע הרכב של 12 חברים: 4 חברי קואליציה, 4 חברי אופוזיציה ועוד 4 שופטים. המינוי יהיה בצמדים – כל פעם שופט לכל צד פוליטי, כאשר יינתן זכות וטו לנשיא העליון ושר המשפטים – פעם אחת בכל קדנציה. המתווה מתייחס גם לצמצום עילת הסבירות, וקביעת מעמד היועמ"שים מחדש.
רוטמן: "הפערים גדולים אך זה יכול להיות מצע טוב לתחילת מו"מ"
בתוך כך, במסגרת הדיון בו הוצג המתווה, יושב שראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, הביע אופטימיות זהירה באשר לקבלתו של המתווה, ואמר: "בהחלט מבחינתנו יכול להיות מצע להתחיל לשבת למשא ומתן כדי לנסות להבין את הפערים ואת היכולות, אבל אני חושב שברור לכולם ולכל מי שראה את מה שאנחנו מעוניינים לקדם לבין המתווה, מבין שיש פה פערים גדולים – אבל כך זו דרכה של תחילת משא ומתן, זה לא הסכמה ולא הבנה ולא רצון"
לאחר דבריו של רוטמן אמר הפרופסור אלבשן: "אני מבועת וחרד, את הדהירה המטורפת הזו, בשביל הנחש למצדה מישהו צריך לעצור. דיברנו עם מאות אנשים וניהלנו מו"מ לא לפי רצוננו. זה לא מתווה שאני אוהב. אני איש שמאל והייתי שמח שייכנסו שוויון וחופש ביטוי וחוק שוויון זכויות לציבור הערבי, אבל הדהירה ממשיכה והסדקים מתרחבים".
עוד הוא הוסיף והבהיר כי: "מערכת המשפט בעיקר בעליון זקוקה לרפורמה מאוד גדולה. הגענו לפשרות. את הכיול אתם תעשו. לקחנו את כל המחלוקות וניסינו להקטינן לחזיתות יותר קטנות. שום דבר פה לא קדוש, המספרים בוודאי לא קדושים ומייצגים במקרה הטוב 100 איש. כ"א מהח"כים מייצג פי מיליון מאתנו, אך המתווה יאפשר להיכנס לשיח. כל יום שעובר מגביר את החרדה והסדקים ואתם חייבים לעשות פה משהו".
נזכיר כי במסגרת מתכונתה הנוכחית של הרפורמה שמתכננת הממשלה נכללים סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של הרפורמה, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלמעשה שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.
עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר מגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.
