לעיתים אנו תוהות אילו בדיקות עלינו לבצע, אפילו בדיקות שגרתיות. לא תמיד ברור באיזה גיל בודקים מה. לכן, מומחית לרפואת נשים, ד"ר ורד למהוט, ומומחית לכירורגיית שד במכבי שירותי בריאות במחוז צפון, ד"ר דריה מילבסקי, עם עצות מקצועיות למעטפת בדיקות רפואיות שמומלץ לבצע בעולם בריאות האישה.
ד"ר למהוט מבהירה כי רפואת נשים היא לא "רפואת נשים בגיל הפריון" אלא רפואת נשים לכל הנשים בכל הגילים: "העובדה שאינך בגיל או שאינך מתכננת ללדת ילדים אינה פותרת אותך מבדיקה אצל הגינקולוגית". לכן, היא ממליצה לפנות לרופא/ת הנשים אחת לשנה לבדיקה שגרתית ולהתעדכן לגבי הבדיקות המומלצות בכל גיל. חשוב להדגיש כי ההמלצות יכולות להשתנות משנה לשנה עם התעדכנות מחקרית והתעדכנות סל התרופות.
וירוס הפפילומה
וירוס הפפילומה הינו וירוס היכול לגרום לסרטן צוואר הרחם וגם לסרטן בפה, בלע, בפי הטבעת ובאיבר המין הנשי. חלק מהזנים גורמים ליבלות שפירות. החיסון לווירוס הפפילומה הוא חיסון שנכנס לשגרת החיסונים משנת 2013, וניתן לכל הנערים והנערות בכיתות ז-ח.
מגיל 25 מומלץ לבצע בדיקה לווירוס הפפילומה כל 3 שנים. במידה ולא קיבלת חיסון, דעי שהוא בסל הבריאות עד גיל 26. עם זאת, ניתן לקבל את החיסון בכל גיל ומומלץ לפנות לרופא/ת הנשים לשקול זאת.
4+גיל הפריון והיריון
מומלץ לכל אישה בגיל הפריון ליטול חומצה פולית היות והיא מגינה מפני מומי עמוד שדרה של עוברים. הריונות רבים אינם מתוכננים ולכן נטילה תמידית של הוויטמין תוודא כמות מספקת של החומצה הפולית בהריון.
לפני הריון מתוכנן, מומלץ לפנות לרופא/ת הנשים המטפל/ת ולדון בבדיקות גנטיות, חיסונים, בדיקות מעבדה ומצבים נוספים שמומלץ לטפל בהם טרם הכניסה להריון. לעיתים החיים התאורטיים והמעשיים שלנו לא מתיישרים זה עם זה. במידה ואת מעל גיל 30 וחושבת שתרצי ילדים בעתיד, תוכלי לשוחח עם רופא הנשים שלך על אפשרות של שימור פריון.
4+במידה שמוצאך אשכנזי (גם אם רק חלק קטן) דעי שייתכן שאת נשאית לגן BRCA. גן זה מעלה את הסיכון לסרטן השד והשחלה. ניתן לפנות למעבדה מרכזית של מכבי ולבקש לבצע את הבדיקה ללא הפניית רופא/ה.
ד"ר מילבסקי מוסיפה: "ישנן עצות מעולם כירורגיית שד שיכולות להיות שימושיות עבור אוכלוסיית הנשים. חשבתי במשך שעות איך אוכל לגרום לאשה לעצור, לקחת רגע לעצמה ופשוט ללכת להיבדק. מיותר שוב ושוב להזכיר שסרטן השד נחשב לגידול השכיח ביותר בקרב נשים בארץ ובעולם. אני בטוחה שכל אחד ואחת מכיר/ה או שמע/ה על מישהי שאובחנה או עברה טיפול במחלה הזו".
היא מבהירה: "המטרה שלי היא לא לקלקל לנשים מצב רוח ובטח לא להפחיד, להיפך, מטרתי לעודד ולומר שנכון להיום, עם אמצעי מעקב רב תחומיים שקיימים במערכת, תוך סקר פשוט ויעיל, ניתן ועוד איך לתפוס את המחלה בזמן".
4+מה זה אומר "בזמן"?
"בשלב של המחלה אחוזי החלמה של האישה מתקרבים ל100%, כאשר היקף של טיפול כירורגי מאפשר שימור מקסימלי של השד. חשוב וצריך להכיר את גורמי הסיכון העיקריים – החל מסיפור משפחתי של ממאירות שד, דרך גורמים הורמונליים (הנושא הוא רחב ומורכב, תנו לרופא/ה להסביר לכם בבדיקה) ועד אורך החיים. חשוב להקפיד על פעילות גופנית, תזונה נכונה, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מוגברת".
לדבריה, אמנם סיכון לסרטן השד עולה במידה ויש למטופלת קרובת משפחה שחלתה, חשוב לזכור שרב הסרטנים הם עדיין ספורדיים ואינם קשורים לסיפור המשפחתי. לאור כך, כל אחת צריכה להיות מודעת לגוף שלה ולהיבדק.
4+מה כוללות הבדיקות?
"קודם כל להכיר את השד. שינויים בעור, במרקם, כאבים שאינם חולפים ועוד. דבר שני, ללכת לכירורג/ית להיבדק. ככה סתם. פעם בשנה (במידה ואין סיבה ליותר, הרופא/ה בדרך כלל יסביר אם כן) לעבור בדיקה ידנית של כירורג/ית, לקבל ממנו/ה הפניות לבדיקות סקר (ממוגרפיה או/ו אולטרסאונד שדיים)".
האם זה מוריד סיכון?
"חד משמעית כן. בדיקות פשוטות מצילות חיים וזה מוכח סטטיסטית. אסיים בקצת אופטימיות ואוסיף כי בשנים אחרונות רפואת שד השתפרה משמעותית. בהשוואה לכמה שנים אחורה, יש הרבה יותר אפשרויות טיפוליות חדשניות וזמינות ובטח פזוגנוזה הרבה יותר טובה למטופלות שלנו".
לד"ר למהוט וד"ר מילבסקי מסר ברור: " קחו רגע למען בריאותכן. תעצרו פעם בשנה. תלכו להיבדק. אנחנו כאן בשבילכן בכל שלבי החיים, בין אם יש משהו שמפריע לכן כעת ובין שאתן מגיעות "סתם" לבדיקת שגרה. אנחנו תמיד נהיה שם".
