על רקע המחאות ברחבי הארץ סביב הרפורמה המשפטית וההתבטאויות השונות של בכירים לשעבר, החליט מגיש תוכנית הבוקר של עכשיו 14, שי גולדן, לפתוח עם מונולוג 'בוקר טוב' על "ממצעד הלשעברים הכושלים שחוגגים עכשיו בתקשורת כמומחים לדמוקרטיה" ובניהם ראש ממשלה לשעבר, הרמטכ״ל לשעבר. ראש השב״כ לשעבר והמפכ״ל לשעבר.
המונולוג המלא:
בוקר טוב ישראל, איזו שעה יפה היא זאת להיות לשעבר, אה? לשעבר ראש ממשלה. לשעבר רמטכ״ל. לשעבר ראש השב״כ. לשעבר המפכ״ל. כל לשעבר הוא הדבר הגדול הבא, בטח אם אתם צופים בערוצי יחסי הציבור של המחאה. מומחים לעתיד, בפרשנות על ההווה, הם בכלל לשעבר. זה הגיוני כמו המחאה הזאת בערך, אבל בשגעון מזמן אין היגיון. רק להיגיון לשעבר.
3+כמו פטריות אחרי הגשם, כמו חמניות באביב, כמו ענני נוצה בשמי קיץ, כמו דוכני פלאפל בשוק בצלאל, הם מגיחים מארונות הנפטלין שלהם, ממרקים את החליפות ואת הטייטלים, מצחצחים את ראשי התיבות של התפקיד, עטורי הילת לשעבר מהוללת, וממללים את גבורותיהם, כפרשנים, כידענים, כמומחים, כנביאים, ובעיקר, והכי חשוב – כאבירי דמוקרטיה! הכשלונות של העבר עברו מיתוג מחדש, והנה הם בבגדי הלשעבר החדשים: לוחמי חופש! תיכף הסדרה הדוקומנטרית בערוץ 8.
שיאללה, איזו עדנה הייתה לו, למשל, לדן חלוץ; חלוץ, אתם זוכרים, לא? זה שמכר את תיק המניות שלו שעתיים לפני מלחמת לבנון השניה. מלחמת לבנון השניה, אתם זוכרים, לא? אולי הכושלת והמזעזעת ביותר בתולדתנו, עליה פיקד אותו חלוץ, בשבתו כרמטכ״ל. חלוץ מרכזי לכשלון. אבל עכשיו הכל נשכח, הכל נמחה, הכל עבר; הפאשלה של אתמול, המחדל של שלשום, התחלפו כולם והתקשטו כולם בהילת הלשעבר המומחה מטעם עצמו לדמוקרטיה. תראו את דני שלנו, יוצא אל הקרב, מלא עזוז פנסיונרי, כמו שפן אנרג׳ייזר של קלישאות לוחמניות, יורק סיסמאות, ממריץ המרצות, מטיף לסרבנות. מה עם קצת סרבנות ראיונות, דני? לא בא בחשבון, אה? לא חשבתי אחרת.
3+ואת כרמי גילון, אתם זוכרים? עוד לשעבר מהולל, שמתרוצץ בין אולפנים ומג׳נגל בין מיקרופונים, אחוז דאגה, קמוט מצח, חמור סבר, בשל הסכנה הברורה והמוחשית והמיידית לד-מו-קר-טיה. אבל, כרמי יא כרמי, חלקנו זוכרים לא רע את העובדה שהלשעבר המפואר והמעוטר שהוא אתה, היה זה שבמשמרת שלו כראש שב״כ נרצח ראש ממשלה.
ואני רק שאלת תם – מה ומי מסוכן יותר לדמוקרטיה: רצח ראש ממשלה, או הרפורמה של לוין? אבל גילון מתוק שפתיים כמו טילון, שעה שהוא מסביר לכולנו כמה שבירה ופגיעה היא הדמוקרטיה הישראלית. האלו, אחינו, ברשימת הפיגועים הכי גדולים בתולדות הדמוקרטיה הישראלית שמך מתנוסס בראש הטבלה. מה נראה לך, שכולנו שיכורים מדי משמפניה עד שהספקנו לשכוח? לא שכחנו. לא סלחנו. דמי הדמוקרטיה הישראלית ודמי יצחק רבין זועקים מן האדמה – צביעות. צביעות. צביעות. לשעבר ולעולם ועד.
ומה נאמר על שני הלשעברים הבכירים במיוחד, ראשי הממשלה, ברק ואולמרט? שניהם מתחרים ביניהם על תואר ראש הממשלה הכושל ביותר והקצרצר ביותר בתולדות ישראל. אחד בילה בכלא, והשני התעטף בחם-צוואר בפתח דירתו של ג׳פרי אפשטיין. ובתורם, כל אחד, נבעט על ידי הציבור ועל ידי המערכת. אחד לבית האסורים ואחד למגדלי יו.
והנה כעת, בימי המסכנות וימי המסכנים, הם מתרוצצים בין אולפנים, מדושני לשעבריות, מומחים גדולים להצלת ישראל; שעה שבזמנם על הכיסא, היו כשלונות מהדהדים בכלל. בסדר גודל היסטורי. אבל על הכיסא באולפני ערוצי המחאה הכל נמחק, הכל הולבן, הכל נשכח והנה: שובו של הקאמבק. הלוזר הפך לווינר.
המחדל הפך לקרנבל. הכשלון נצבע כגאון. קבלו את שני האהודים המאד לא אהודים, שלפתע הייתה להם עדנה מחודשת בתפקיד האנטי ביבי והאנטי כרייסט. אם זה לא היה מעורר רחמים ומביך, אפשר והיינו מתייחסים לדבריהם ברצינות. אבל הטפות מוסר מאסיר משוחרר בגין טוהר מידות? רק במדינת הלשעבר.
ועצות ניהוליות ממי שנבעט בוולה סיבובי לראש על ידי הציבור ועל ידי ההיסטוריה מכל המדרגות? נו, טוב, בממלכת הלשעברים אפילו הנוסטלגיה סובלת מאמנזיה; שלא לומר: ממוות מוחי.
3+והנה משה קראדי, המפכ״ל, שבינוני וכושל הן מחמאות לתאר אותו, מתראיין כמומחה לענייני משטרה. והנה עומר בר-לב, השר הפאשלונר, שלא אחת התבלבל בין ימינו לשמאלו, מחלק ציונים למחליפו בתפקיד. והמומחיות שהם מפגינים, בתחום בו הם נכשלו, רק לפני דקותיים: אללי! איזה מוחות כבירים הילכו בינינו! איזה אנשי משטרה מופלאים! ואנחנו בזמן אמת, לא ידענו לחבק ולנשק ולהכיר תודה. מישהו רוצה את קראדי בחזרה כמפכ״ל? את בר-לב כשר לביטחון לאומי? באמת? עדיף כבר השוטר אזולאי.
כמו מנתח שחולה אחר חולה מתו על שולחן הניתוחים שלו ומשיא עצות לרופא שמחליף אותו; כמו מאמן כדורגל שירד ליגה עם כל קבוצה שאימן שיושב עכשיו בתור פרשן לענייני ליגת האלופות. כמו יועץ פיננסי שהפסיד ללקוחותיו את כל כספם ועכשיו נותן עצות בהשקעות לכלל הציבור – כך הלשעברים חוגגים וצומחים ופורחים היום באולפנים. אולפני חלם. במדינה שמצויה בהלם.
3+הכל בסדר. אני לא באמת מתרגש. אלה ימים הזויים ממילא. ימים בהם אינטגריטי הוא מילה גסה. ימים בהם כל המטאטאים הכי שבורים והכי מקולקלים יורים. והעם רואים את הקולות. וכמעט ומתפתים להתגעגע לאהוד ברק כראש ממשלה, לכרמי גילון כראש השב״כ, לקראדי כמפכ״ל, ולדן חלוץ כרמטכ״ל.
אז קחו אותם, את הלשעברים האלה; קחו אותם לממלכת אריה מליניאק שאתם מקימים בישראל הלבנה. ממלכת ישראל הליברלית והנאורה והצחורה והטהורה. ושימו אותם עליכם כראשי ממשלה וראשי מערכת הביטחון. ואל תשכחו לארוז גם את בנט ולפיד בסרט למתנה. ושיהיה בהצלחה לכם בעתיד החדש והמזהיר. עתיד שכולו לשעבר כושל אחד גדול. אנחנו, ברשותכם, אל תקחו את זה קשה, נמשיך לחיות בהווה. וננסה להישאר שפויים. וגם לזכור את ההיסטוריה הלא מאד רחוקה של חיינו כאן, ושל האנשים שנכשלו בכל דבר בו הם נגעו.
כך או כך, בוקר טוב, שיהיה לכם. לא היום. כי אם אתמול. בוקר טוב לשעבר.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן
