אחרי שלושה מופעי ענק בהאנגר 11 שבתל אביב, הזמר והיוצר אדיר גץ הוציא היום (ראשון) סינגל חדש, "זמר שירגש אותך", אותו כתב יחד עם רובי פאייר, שהיה אחרי גם על העיבוד וההפקה המוזיקלית. אלא שהפעם, בשונה משירים אחרים של הזמר, הוא יוצא מאזור הנוחות שלו ונוגע בעולמות ההיפהופ, דבר שניכר בבתים של השיר, בהם ניתן לשמוע אותו "מדבר את המילים".
בריאיון לעכשיו 14, מסביר גץ עד כמה השיר החדש מהווה פריצת גבול מבחינתו, ולצד זאת הוא מצהיר: "בפזמון יזהו שזה אני". הוא מגדיר עצמו כסוליסט, דבר שמתבטא בעובדה כי את רוב שיריו הוא כותב ומלחין לעצמו. אלא שעם רובי פאייר הייתה לו כימיה טובה: "היה לי כיף ומצחיק איתו. הוא באמת פתח אותי לעולמות אחרים". כשדיברנו על תקופת הקורונה, התוודה: "אהבתי את זה שהכל חזר למילים וללחן. לא הייתה את המלחמה הזאת של לרוץ בבמות כל הזמן".
מה הייתה ההשראה לשיר? למה בחרת לבצע אותו בסגנון שהוציא אותך מחוץ לאזור הנוחות?
"כששואלים אותי את השאלה "מה הייתה ההשראה", אין לי תשובה אליה. זה כמו שנשאל מה ההשראה לחיות. זה ממש חיים שלמים בכל שיר. זה יכול מישהו שראיתי, טיסה אישית שלי, שיחה עם חבר או משהו שאמא סיפרה לי על איזה דוד רחוק. ההשראה היא ממש החיים עצמם", הסביר גץ בריאיון.
בהמשך, התייחס לבחירה בסגנון הייחודי של השיר, שלדבריו הוציא אותו לחלוטין מחוץ לאזור הנוחות שלו: "יש משהו בלהיות יוצר וזמר שכותב ומלחין לעצמו את השירים, במירכאות לפעמים טיפה מעייף. אם נשווה את זה למפעל – אתה עובד בכל פסי הייצור. מההתחלה ועד הסוף. מהמילה, ללחן, לביצוע ולהקלטה. המוזיקה זה משהו רחב מאוד ולפעמים כיוצר אתה רוצה למתוח את עצמך ואת הגבולות שלך, וליהנות מהמנעד הזה שיש ביצירה. הפעם הרגיש לי שיותר נכון לדבר את המילים ופחות לשיר. בפזמון יזהו שזה אני".
3+על מי כתבת אותו?
"אין אף שיר שלי בקריירה כמעט, שאני אומר 'את השיר הזה כתבתי באופן ספציפי על האיש או האישה הזאת, או על הבת זוג שלי'. הכל אצלי זה כור היתוך של החיים עצמם, הסביר גץ והוסיף: "את השיר הזה כתבתי ביחד עם יוצר מוכשר – רובי פאייר, מה שאני בדרך כלל עושה באופן מאוד נדיר בקריירה. רוב השירים שלי, 90%, כתבתי והלחנתי אותם לבד. אז כיף גם לפעמים לעשות את זה ביחד עם עוד אנשים".
איך היה החיבור עם רובי?
"שיש איתך עוד בן אדם שכנראה גדל על מוזיקה שונה משלך, המוח שלו מן הסתם חושב אחרת אז זה זורק אותנו לכיוונים אחרים – וכיוונים יפים", ציין והוסיף, "אני צריך כימיה אישית טובה בשביל לשבת ולכתוב. אני יותר סוליסט באופי שלי, וכנראה זה בא לידי ביטוי גם בכתיבה".
"אבל קורה שאני מתחבר מאוד לבן אדם, כמו אז בתחילת הקריירה שהתחברתי לאלירז שדה והיינו חברים ועשינו שירים ביחד. בהמשך זה היה עם נתי אבידן שהוא חבר טוב שלי. כתבנו ביחד את "מיליונרים" ואת "אני אוהב, אני מכור, אני שרוף". גם הפעם, עם רובי היה לי חיבור אישי טוב, והיה לי כיף ומצחיק איתו. הוא באמת פתח אותי לעולמות אחרים".
את רוב השירים אתה כותב ומלחין בעצמך, הלב שלך "מונח על השולחן". לא מרגיש לך חשוף מדי?
"הדבר הזה של לקחת את הנקודות הכי עמוקות שלך ברגש ולזקק אותן לדף ובסוף לשיר, זה משהו שאתה לומד לחיות איתו. וזה חלק ממי שאתה. כל אחד והעבודה שלו, כמובן שלא כל עבודה מביאה את הרגש ככה החוצה כמו במקצוע הזה. כנראה שזה חלק ממך. יש דברים שאתה עושה אותם כאילו נולדת איתם – כמו ללכת. בשבילי לכתוב שיר זה כמו ללכת. נראה לי הכי פשוט, הכי טבעי".
3+"לא יודע אם הילד שכתב את 'הבחור הביישן על הפסנתר' תיאר לעצמו שכל כך הרבה אנשים יקנו כרטיסים כדי לשמוע אותו שר"
בהמשך הריאיון חזרנו אחורה, לתקופת הקורונה, בה אמנים רבים לא יכלו להופיע בפני קהל וחלקם אף נותרו ללא פרנסה. גץ מסביר כי תקופה זו דווקא היטיבה עמו. "ביום יום, בוודאי במקצוע שלנו, אפשר להגיד שזו מלחמה. כל הזמן צריך לכבוש את הבמות. אתה נמצא בתעשייה שבה כל הזמן צריך לחשוב איך לעשות, לגדול, להזיז, שהעניינים יהיו יותר נוצצים".
"בקורונה אהבתי את זה שהכל חזר למילים וללחן. לא הייתה את המלחמה הזאת של לרוץ בבמות כל הזמן. היה לשבת בבית ולכתוב שירים, לחזור להתחלה. מאוד אהבתי את התקופה הזו, היא הייתה טובה מאוד ליצירה וגם לנשמה. לכל תקופה יש את העניין שלה. ובהקשר ל"יצירה", לא יודע אם הילד שכתב את 'הבחור הביישן על הפסנתר' תיאר לעצמו שכל כך הרבה אנשים יקנו כרטיסים לשמוע אותו שר".
3+מטרות ויעדים לשנה הקרובה? אולי דואט חדש עם זמר או זמרת?
"תמיד אהיה פתוח. מבחינתי, "זמר שירגש אותך" חוצה את הגבולות שלי יותר מדואט. אני לא מתיימר להיות ראפר, זה לא מעניין אותי. אני עושה את הדברים איך שאני עושה, זה היופי במוזיקה. אין דבר כזה 'נורמה' או 'לא טוב'. אתה עושה את הדברים איך שאתה מרגיש לעשות. יעדים מבחינה פרקטית: להמשיך לגדול בבמות. זה הדבר האמיתי, אנשים שבאים לראות אותך".
