אובדן שמיעה פתאומי נחשב לתסמין מדאיג שמביא את החולים לפנות לעזרת רפואית דחופה. בין 470 ל-2,500 מקרים של אובדן שמיעה פתאומי (חושי-עצבי –SENSORINEURAL) מאובחנים מדי שנה בישראל. הסובלים מהתופעה מלינים בדרך כלל על תחושה סובייקטיבית של ירידה בשמיעה או שינוי בשמיעה באחת מהאוזניים ורעש נלווה באוזן המעורבת. בחלק מהמקרים, מלינים גם על תחושת סחרחורת.
5+ברוב המכריע של מקרי אובדן שמיעה פתאומי לא ניתן לאתר את הגורם הספציפי הישיר. עם זאת, ידוע כי איבוד שמיעה פתאומי עלול להיגרם כתוצאה מזיהום ויראלי (CMV, הרפס, אדמת או חצבת), דלקת קרום המוח, חבלות ראש או תרופות (אנטיביוטיקה – גליקוזידים ותרופות כימותרפיה). במקרים מעטים מאוד, הסיבה היא גידול לא ממאיר בתעלת השמע הפנימית – שוואנומה וסטיבולרית או בשמו הנפוץ Acoustic newroma.
אובדן שמיעה פתאומי "אידיופטי", מוגדר כשיש ירידה בשמיעה עצבית של 30 דציבל או יותר, המעורבת לפחות ב-3 תדרים עוקבים, ללא איתור הגורם הישיר לפגיעה על אף ביצוע אבחון מתאים ומספק. מקרה של אובדן שמיעה פתאומי "אידיופטי" שלא מאובחן בזמן ומטופל כראוי תוך מספר ימים, עלול להביא לירידה קבועה בשמיעה ולטנטון תמידי ובכך, לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
במקרים של אובדן שמיעה פתאומי יש צורך בבדיקה דחופה על ידי רופא מומחה א.א.ג, שידאג לבקש מהמטופל בדיקת שמיעה מידית ודחופה, על מנת לוודא שאכן מדובר בליקוי שמיעה חושי-עצבי (בשבלול האוזן) ולא הולכתי (הפרעה בתעלת השמע החיצונית או אוזן תיכונה). במקרה כזה, יש להתחיל טיפול בסטרואידים ללא דחייה מיותרת.
5+במקביל לתוכנית הטיפולית, מבוצעים בחלק מהמקרים בירור מעבדתי מקיף וביצוע בדיקת MRI לתעלת השמע הפנימית על מנת לאתר מקרים נדירים של נוירומה אקוסטית. בדיקת הדמיית MRI זו ניתן לבצע בטווח של חודש עד חודשיים במסגרת קופות החולים. חלק מהבירור והטיפול נעשה במסגרת אשפוז, כמקובל בחלק ממחלקות א.א.ג בביה"ח ברחבי הארץ ובחלק אחר, משחררים את החולים לטיפול ביתי ומעקב במסגרת הקהילה.
מספר רב של מחקרים ניסו לבחון שיטות טיפול שונות ולהעריך את סיכויי ההחלמה מהמחלה. חלק מהמחקרים מצאו ששיעור החלמה ספונטנית, ללא כל טיפול, יכול להגיע לכ- 32-65% מהמקרים. במקביל, מחקרים אחרים קבעו ששיעור זה הינו מוגזם. הטיפול המקובל היום לאובדן שמיעה פתאומי הוא מתן סטרואידים סיסטמי (דרך הפה) ובמקביל, שוקלים תוספת טיפול משולב ע"י הזרקות אינטראטימפנאליות (לתוך חלל האוזן) וטיפול בתא לחץ.
5+מעקב שמיעתי לאחר סיום הטיפול חשוב לקביעת תוכנית שיקום שמיעה, במקרים בהם המטופלים חווים ירידת שמיעה קבועה, שעלולה עוד להימשך לאחר אובדן השמיעה הפתאומי. אופן שיקום השמיעה תלוי בחומרת ליקוי השמיעה הסופית ובדרך כלל מתבצע באופן יעיל ומספק, בעזרת מכשיר שמיעה קונבנציונלי ומתקדם. במקרים של אובדן שמיעה קשה עד עמוק או חירשות מלאה, ניתן לשקם את השמיעה בעזרת ניתוח שתל שבלולי.
על הצלחת הטיפול במקרים של אובדן שמיעה פתאומי משפיעים מספר גורמים: גיל החולה, מחלות רקע, עישון, BMI, חומרת ליקוי השמיעה וצורת האודיוגרמה (בדיקת השמיעה), הימצאות סחרחורת והזמן שעבר מאז תחילת הופעת אובדן שמיעה ועד תחילת הטיפול בסטרואידים.
5+חשוב לזכור, שהופעת טנטון הינה שכיחה עם אובדן שמיעה פתאומי ויכולה להפוך לתמידית. תופעה זו, הופכת לדאגתם העיקרית של החולים. ההשלכות הפסיכולוגיות והתקשורתיות, לצד הפוטנציאל לליקוי שמיעה וטנטון קבועים עם הזמן, מעצימים את הרצון לספק טיפול יעיל למצב זה. שיקום שמיעה הן בעזרת מכשיר שמיעה והן בעזרת שתל שבלולי יכול למזער בצורה משמעותית את חומרת הטנטון ובכך להקל על המטופלים.
5+ד"ר וסים ותד הינו מומחה לכירורגית האוזן ושיקום השמיעה, סחרחורות וטנטון בא.ר.ם, מרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ובמרכז הרפואי בני ציון.
