"חבל שהכרנו אותך": עורך הדין והעיתונאי אלדד יניב הודה היום (רביעי) בציוץ בטוויטר כי בגלל דעותיו, איבד חברים רבים. "בליל הבחירות העזתי לומר באולפן הבחירות של אודי סגל בערוץ 13 שהניצחון של נתניהו ברור. שהטעות הגדולה של ממשלת השינוי ואוהדיה הייתה שבמקום לחבק את מצביעי נתניהו מהיום הראשון ליום אסונם (שהיה יום ששוננו) – תקפנו אותם ואת נתניהו וקראנו להם מכונת רעל", כתב.
אלדד טען כי "במקום לרפא. כמו שהגדירה את עצמה ממשלת הריפוי. במקום לחבק כמו אנשים הומניים, נכנסנו בהם בכל הכוח. ביביסטים. כרותי אונה. ועוד להיטים. וזה גרם לתנועת מטוטלת חזקה. שנה וחצי שבה אנחנו היינו אנשי האור והם אנשי החושך, גידלה עלבון צורב וצורך אנושי בנקמה". הוא טען כי זה מה שהוציא אות הליכודניקים לקלפיות בכל הכוח".
יניב סיפר כי באותו שידור בליל הבחירות הוא אמר לסגל שזו הייתה טעות גדולה של הממשלה ושל המחנה שלו, וסגל ענה לו: "אתה המצאת את ה'רק לא ביבי' ואת החרם". "עניתי לו שהכל נכון. ושזו הייתה טעות. ושצריך לתקן. צריך לתקן את הטעות שלנו שעולה לנו ביוקר ולבנות מחנה מחדש עם סיפור אופטימי שהוא לא – 'רק לא ביבי', ושצריך למצוא מקום בלב לחצי השני והגדול בעם. ושמהרגע אראה דוגמא אישית ואתקן את זה ואני מקווה שיבואו אחריי רבים", הסביר יניב.

"מאותו ערב שהשמעתי את הקול הזה – התברר לי במשך הזמן שאני בערך לבדי", התוודה העיתונאי ואמר כי לפיד ראש הממשלה דאז, מיהר לחדש את ההפגנות בגשרים בקמפיין ״חדש״: לך. ועלה בעצמו כראש ממשלה על הגשר עם המוחים, "זה תפס תאוצה – והמחנה שלי כמו חזר במכונת הזמן על אותה הטעות בתקווה להשיג תוצאה שונה וחידש את ההפגנות עם אותם שלטים. לך. שוחד מרמה והפרת אמונים. צרה נתניהו. ועוד".
"המשא ומתן הקואליציוני היה בעיצומו. אז עוד לא הייתה במודעות הציבורית הרפורמה המשפטית. ולוין נטה לא להתמנות לשר משפטים. אבל המחאה הלכה וגדלה", כתב, "אני המשכתי להשמיע את קולי שצריך לכבד את התוצאות. שזו ממשלה לגיטימית. שהחוק מאפשר לנתניהו להיבחר ולכהן על מלא. שלא חוקקנו חוק שמונע זאת ממנו שנה וחצי כשהיינו בשלטון. ובגצ אישר פה אחד את החוק הקיים", כתב.

יניב סיפר כי לאט לאט חבריו החלו להיעלם, "מאחורי גבי עשו תנועה עם האצבע על הרקה. יעני ירדתי מהפסים. במשך הזמן זה הפך ל-קנו אותו. איימו עליו. ושאר שקרים. מי יכול לקנות אותי. עזבתי את מסלול חיי שהבטיח לי עושר גדול לטובת פעילות ציבורית בהתנדבות בשנת 2010. מי יכול לאיים עלי. סיפרתי בכנות נדירה את קורות חיי בסרטוני השיטה. בספר האינטרנטי פניית פרסה שפרסמתי בוואלה".

אז אחרי קצת יותר מארבעה חודשים, יניב חושב שאפשר להתחיל לסכם את מה שהוא עובר: "אני עובר נידוי חברתי קיצוני. איבדתי חברים של עשרים שלושים ואפילו ארבעים שנה שניתקו איתי קשר בהודעות ווטסאפ. היה שלום. חבל שהכרנו אותך. הצעתי: בואו נדבר. בואו צ׳ייסר. בואו קפה. 'לך לעזאזל'". יניב כתב כי הפסיכולוג שלו הסביר לו שזה החל בקורונה, "אנשים הסתגרו בבית. העולם התהפך. אנשים מאז בפוסט טראומה. הם חווים את התקופה הזו כקץ העולם".
"הם מחלקים את העולם למי איתנו ומי אוייב. אין גוונים. אין ניואנסים. אין מורכבות. אין רצון בדמוקרטיה. יש רצון להישרד. ולהישרד זה אומר לטרוף מי שלא איתנו במאה אחוז. או מי שמעז לאתגר את המחשבה: מה נכון לעשות", כתב וטען כי אלו זמנים קשים והמשפחה שלו משלמת מחיר כבד: "אבא שלכם ירד מהפסים, זה מה שהילדים שלי שומעים הרבה. מה שאומרים לבת זוגי זה כבר לא ראוי לדפוס גם לא בסטנדרט של צינור הביוב הקרוי הטוויטר".

"בתל אביב אני כבר לא יכול להסתובב בלי לשמוע קללות. זה מחיר שאני משלם בכאב גדול אבל זה לא ימנע ממני לומר את האמת", כתב יניב וטען כי מי שחושב שרק ביבי מחריב את המדינה, "שייקח קודם מראה ויביט בעצמו. מי שחושב שיאללה כאוס שיביט באמריקה. נכון. אמריקה שרדה את טראמפ. ואל תגידו לי חוקה ושני בתים. טראמפ שינה את בית המשפט העליון לדור+ הפלות נאסרו. בקרוב עלול שתהיה החלטה על נישואי להט"בים. את זה לתקן ייקח שנים. חבל שהדמוקרטים לא ניסו אפילו להגיע להסכמה עם טראמפ על מינויים לעליון".
"לא-לא-לא זו לא מדיניות. זו יהירות. זו ילדותיות. זו ועידת חרטום. ביבי לא יישאר פה לנצח. אבל אם לא נגיע להסכמות איתו, ייקח שנים להפוך את הקערה. אני אומר למחנה שלי: עוז לתמורה בטרם פורענות", כתב העיתונאי.

ולבסוף העביר מסר לכולם: "אותי לא תשתיקו. יש לי ילדים בארץ הזו. אני רוצה שהם יקימו כאן משפחה. אני רוצה שנכדיי יגדלו פה. אני מדמיין את עצמי כסבא הכי טוב בתל אביב. ואני אשמיע את קולי. גם אם אהיה הילד היחיד שאומר המלך עירום. בכוחי הדל אנסה להפר את אחידות הדיבור וההיגררות אחרי הנחשול".
"למרות הלחץ החברתי הכל כך קשה שמופעל נגדי (לא אגיד עליכם מכונת הרעל, כי אתם עדיין חבריי), אמשיך לומר אמת למול ההונאה העצמית. לא אשתוק כי המחנה שלי שינה פניו ולא אשתוק כי אפשר להציל את ארצי בטרם תשנה פניה. אין לי ולא תהיה לי מדינה ספר".
