מאת: עו"ד צפית דיבון קצובר
כאשר ההורה מתבגר ונחלש, הילדים הם הראשונים שמזהים זאת ופעמים רבות הם חושבים איך לנצל את המצב לטובתם.
לעיתים מדובר ברצון של הילד "לרשת בחיים" את ההורה תוך ניצול מצבו, ופעמים רבות מדובר בחשש של הילד מגורמים אחרים (בעיקר אחיו) שינצלו את מצב ההורה המבוגר, ועל כן הוא פועל להגן על זכויותיו כיורש עתידי של ההורה.
הורים מבוגרים הופכים לבובת משחק
כך או כך, התוצאה היא שההורה המבוגר נמצא בתווך, כבובת משחק שכל אחד מושך אותה מצד אחר, וחולשתו מנוצלת על ידי ילדיו לצורך השגת מטרותיהם שלהם.
ההורה לעיתים אינו מסוגל להבין מה קורה ועל מה הוא חותם, לעיתים הוא מוסת כנגד חלק מילדיו על מנת שיחתום על מה שמצפים ממנו לחתום, ולעיתים הוא מבין היטב על מה הוא חותם אולם הוא חושש שלא לעשות זאת אחרת הילד יפסיק לטפל בו, או יכעס עליו, ואין לו את כוחות הנפש להתמודד עם זה.
אמא שמעניקה דירה במתנה מתוך חשש לבריאותה
משרד עורכי הדין שלנו מטפל עכשיו בתיק בו אמא נכה העבירה את חלקה במתנה בדירה לבן אחד שלה (מתוך שלושה). האם צלולה לחלוטין וכששאלנו אותה מדוע חתמה על המסמכים להעברת חלקה בדירה לבן, ענתה שהיא חששה שהוא לא יקח אותה יותר לטיפולים הרפואיים שלה.
היום האם מבקשת לבטל את המתנה. ואיך הגיעה אלינו כדי לעשות זאת? צדקתם. ילדיה האחרים "עלו" על העברת הדירה ולקחו אותה במהירות לעורך דין שיבטל את המתנה.
במקרה אחר אב חתם על העברת דירתו במתנה לבן אחד (מתוך שניים). ולאחר מספר ימים סיפר זאת בבכי לבן השני ואמר לו שהוא חתם כי נאמר לו ע"י הבן הראשון שהשני מעוניין להכניס אותו למוסד ומסיבה זו הוא חתם על העברת הדירה לבן השני כדי למנוע הוצאתו למוסד. בפועל, הדברים לא היו ולא נבראו, אולם הבן המחתים ידע היטב על אילו נקודות ללחוץ וכיצד לגרום לאב לחתום על העברת הדירה על שמו.
הסתכלתי ברחמים על האם שמנוצלת היום ע"י בנה, נקרעת בין ילדיה, נגררת למשרדי עורכי דין, ובמקום לנוח על זרי הדפנה ממרום גילה, היא נאלצת לכתת רגליה בהליכים משפטיים בבית המשפט להגנה רכושה.
אני מניחה שאותו בן שהחתים אותה להעברת דירתה על שמו, אינו מתכוון "לזרוק" אותה לרחוב. והוא מתכוון לאפשר לה להמשיך להתגורר בדירתה עד 120. אבל אין בכך הצדק לגזילת רכושה בחייה, אין לדעת למה תזדקק, ואולי תצטרך למכור את דירתה כדי לממן דיור מוגן או טיפולים? מדובר ברכוש של האם וזכותה הבסיסית שרכוש זה יישאר רשום על שמה. זכותה גם להורישו לאחר מותה למי שתחפוץ.
איך מתמודדים עם החשש לניצול הורים על ידי ילדיהם
לגבי ההורים – היו ברורים בחינוך ובמסרים שאתם מעבירים לילדיכם כבר מגיל צעיר, וכאשר אתם צלולים, חזקים ובריאים. אל תצרו תחושות של קיפוח בין האחים, והבהירו להם בצורה מפורשת מה אתם רוצים שייעשה ברכושכם לאחר פטירתכם. כתבו צוואה בעודכם צלולים ודאגו שימצאו אותה לאחר פטירתכם (או על ידי השארת עותק אצל הילדים או בהפקדת הצוואה אצל רשם הירושה). החינוך שתתנו לילדיכם, התקשורת ביניהם, ויחסיהם עמכם ובינם לבין עצמם, יקבעו את התנהגותם כאשר כבר לא תהיו במיטבכם.
לגבי הילדים –ראו את טובתו של ההורה מול עיניכם וזכרו מה קורה לבובה שכל צד "מושך" אותה לכיוון אחר. אל תנסו לרשת את הוריכם בעודם בחיים, ואם יש מחלוקות בין האחים וחשש שאחד מהם משתלט, הידברות היא הדבר הנכון ביותר בוודאי כאשר מדובר ביחסים בתוך בני המשפחה. יחד עם זאת אל "תעצמו עיניים". לוו את ההורה ובדקו שאיש אינו מנצל את מצבו.
ולילדים שמחתימים את ההורים על צוואות לטובתם או על העברת רכוש בחייהם, דעו כי בתי המשפט מוצפים בתביעות לביטול מתנות שהורים מעבירים בחייהם לילדיהם, ובהתנגדויות לצוואות שנחתמו כאשר ההורה לא היה כשיר לחתום על צוואה, או תחת השפעה בלתי הוגנת. בתי המשפט מודעים לבעיה של ניצול ההורים על ידי ילדיהם, ולא אחת צוואות כאלו נפסלות, והעברות נכסים מבוטלות תוך חיוב בהוצאות.
*הכותבת, עו"ד צפית דיבון קצובר, בעלים במשותף של משרד עורכי דין המייצג בדיני משפחה וירושה מזה 40 שנה.
