בגל המחאה כנגד הרפורמה המשפטית נשמעו לאחרונה אמירות חמורות המאיימות על שלטון החוק מפי מנהיגים ואישי ציבור בכירים.
בראיון אצל " אופירה וברקו" אמר ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, רא"ל במיל' אהוד ברק, שאם חוקי הרפורמה יעברו בכנסת- בג"ץ יפסול אותם. אם ראשי גופי הביטחון המפכ"ל, הרמטכ"ל וראש השב"כ יקבלו הוראות סותרות, מצד אחד צו עשה או אל תעשה של הבג"ץ ומצד שני הוראות של השר הממונה, יפעלו הם על פי הנחיות היועצת המשפטית לממשלה והבג"ץ.
רמטכ"ל ההינתקות ומלחמת לבנון השנייה, רב אלוף דן חלוץ, אמר ב-1 במרץ כי: "אם החקיקה תעבור כפי שהיא – לא אתייצב בשעת מלחמה". ב-11 ביולי 2005 כתב אותו רמטכ"ל באיגרת שהופצה למפקדים בצבא לקראת ביצוע ההינתקות כי "צה"ל לא יהיה סלחני, מתפשר או דו-משמעי בכל הנוגע לחובת הציות באשר לביצוע המשימה החוקית שהוטלה עליו". עוד הוסיף וכתב בשעתו: "המתנגדים לתוכנית ההתנתקות פועלים בדרכים שונות, חוקיות ובלתי חוקיות, על מנת למנוע את מימושה, בכלל זאת, פנייה ישירה לחיילי צה"ל ולמשפחותיהם, הקוראת להם לסרב לבצעה. קריאה זו יוצאת גם מגורמים ומאנשים המגדירים עצמם כמנהיגים של ציבורים מסוימים.

האחריות לעתידו ולשלמותו של צה"ל כצבא כל העם מוטלת על כתפי כולם, אין היא נחלתם של מפקדי צה"ל בלבד". הרמטכ"ל לשעבר ניסה אף להביע אמפתיה לפקודיו בכותבו: "מותר לנו ואף חשוב להתלבט, להתייסר ולכאוב, אך אסור לנו בתכלית האיסור לסרב לביצוע המשימה. צה"ל לא יהיה סלחני, מתפשר או דו משמעי בכל הנוגע לחובת הציות באשר לביצוע המשימה החוקית שהוטלה עליו". כה אמר בשעתו הרמטכ"ל חלוץ ומאז כנראה שכח או שמא לא באמת התכוון?! מה שבטוח הוא שמן הראוי כי יקרא את שכתב בעצמו ויתנצל, בין אם טעה אז או היום- לשיקולו.
מפכ"ל המשטרה לשעבר רב ניצב רוני אלשיך תקף ב- 22 בפברואר את הממשלה בעקבות הרפורמה המשפטית וטען כי: "אם ידרשו לבחור – השב"כ המוסד צה"ל והמשטרה יקשיבו לשלטון החוק. אני לא רוצה להגיע לשם אבל אם חלילה נגיע לשם זה יהיה משבר גדול. הממשלה לא עשתה שיעורי בית".

סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' יאיר גולן, צייץ ב-4 במרץ דברים אלו: "בעוד מספר שבועות כל שופט בבית המשפט העליון, כל קצין בכיר בצבא או במשטרה, כל מנהל בכיר בשב"כ או במוסד, וכל פקיד ממשלתי בדרג בינוני ומעלה יצטרך לשאול עצמו, מה עושים? התשובה בעיניי ברורה וחד משמעית. הקוד המוסרי היהודי והאוניברסלי חייב להנחות את כולנו, וכולנו נאמר לממשלה הזו – לא!". האלוף גולן, שזיהה מגמות בחברה הישראלית בהיותו לובש מדים בערב יום השואה ב- 2016, אינו מזהה לכאורה מגמה בדבריו הקיצוניים, המצוייצים בתדירות גבוהה, העלולים להוביל להפיכה אלימה ולא דמוקרטית בעליל, אולי אפילו צבאית חלילה?
לאור דברים ומסרים חמורים אלו, ראוי לפתוח בהבהרה ובהמלצות חשובות המיועדות לכל ציבור שומרי החוק מקרב הפוליטיקאים, הרמטכ"לים והבכירים לשעבר במערכת הביטחון, "יוצאי היחידות" למיניהן ואלו החתומים על העצומות כנגד הרפורמה המשפטית ומאיימים כי לא יתייצבו לשירות מילואים. לכל אותם מוחים שקבעו, אמרו או רמזו כי על כוחות הביטחון לבחור לציית להנחיות בג"ץ במידה ותמצא מחלוקת מול הממשלה הנבחרת- עשו שיעורי בית, קראו את לשון החוק והשאירו את כוחות הביטחון והצבא מחוץ למשוואת המחאה!
מחוק יסוד ועד פקודה
"חוק יסוד: הצבא", עליו חתומים ראש הממשלה יצחק רבין והנשיא אפרים קציר המנוחים, התקבל החודש לפני 47 שנה על ידי הכנסת השמינית, ב-31 במרץ 1976, כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו. זאת בעקבות מסקנות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, שהשנה נציין 50 שנה לפריצתה.
החוק קובע את כפיפותם הברורה של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה ללא סייג או תנאי, ככתוב בסעיף 2(א) העוסק בכפיפות הצבא למרות אזרחית: "הצבא נתון למרות הממשלה". בהמשך ולמען הסר כל צל של ספק נכתב בסעיף 3(ב) העוסק ברמטכ"ל: "ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון".

קדמה לחוק זה פקודת צבא הגנה לישראל, תש"ח-1948, מיום י"ז באייר תש"ח (26 במאי 1948) עליה חתם דוד בן גוריון בהיותו ראש הממשלה הזמנית, בה נכתב מפורשות בסעיף 3 כי: "כל אדם המשרת בצבא-הגנה-לישראל חייב להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים".
כפי שניתן לקרוא ולהבין מלשון החוק- הסמכות להפעלת צה"ל מצויה בידי כל הממשלה. בג"ץ אינו מוזכר בשום צורה ואופן כבעל מרות על צה"ל, ושופטיו אינם מוזכרים כמי שנמצאים בשרשרת הפיקוד עליו.
חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002 עליו חתומים ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, יו"ר הכנסת אברהם בורג ונשיא המדינה משה קצב, מגדיר בסעיף 4(א) את כפיפות השירות באופן קצר וברור, המוכר וידוע היטב לכל איש שירות, כך: "השירות נתון למרות הממשלה".
סעיף (ב) מבהיר כי "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה" וסעיף 5(א) קובע כי: "הממשלה תמנה ועדת שרים לענייני שירות הביטחון הכללי אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה". כן מפורט הרכב הועדה בסעיף (ב): "ראש הממשלה יכהן כיושב ראש הועדה, ובין חבריה ייכללו שר הביטחון, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים". כפי שניתן לקרוא ולהבין- בג"ץ אינו מוזכר בשום אופן כבעל מרות על השב"כ, ושופטיו אינם אמונים על תפקודו בעת זו או אחרת.
חוק המעגן את פעילות המוסד לתפקידים מיוחדים (המוסד) מעולם לא נחקק באופן רשמי במדינת ישראל. בכנסת ה-20 הוגשה "הצעת חוק השירותים החשאיים, התשע"ז–2017" על ידי חברי הכנסת עפר שלח, יעקב פרי ומאיר כהן, במטרה להסדיר את המסגרת החוקית והמיניסטריאלית לפעולתם של השירותים החשאיים של ישראל – שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בדומה לכתוב בחוק שירות הביטחון הכללי, נכתב בהצעת החוק של חברי הכנסת ממפלגת יש עתיד בסעיף 4(א) כי: "השירותים החשאיים נתונים למרות ראש הממשלה".
פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, עליה חתום שר המשפטים דאז, יעקב ש' שפירא, מגדירה בסעיף 8ב(א) כפיפות משטרת ישראל (תיקון מס' 37) תשפ"ג-2022 כי: "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה".
סיכום והמלצות
בספר החוקים של מדינת ישראל התקבלו חוקים המעגנים את היחס בין הממשלה לגופי הביטחון באופן שאינו מותיר סימני שאלה כלל. לשון החוק, הכתובה באופן קצר, תכליתי וברור, מבהירה כי כוחות הביטחון נתונים למרות ממשלת ישראל ולא לאף גוף שלטוני אחר, כולל לא לבג"ץ, גם אם ישנם אזרחים מודאגים במדינה החוששים לדמוקרטיה בה מסיבה זו או אחרת.
קריאה הסותרת את החוק האמור, בוודאי מפי מנהיגי ציבור, הינה פסולה מיסודה ומצביעה על כשל ערכי עמוק ומסוכן של הדבק בה. כיצד מתקבל על הדעת שבשם הדמוקרטיה, יקראו מי שהיו בכירים במערכות הביטחוניות לפעול בניגוד לחוק? האין זו הסתה ואף המרדה לכאורה? מה המסר אותו חפצים הם להעביר ומה המסר שייקלט בפי "זקנים" מחד ו"עוללים" מאידך – האם מי ששירת בצה"ל וציית לפקודה לפנות את מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון בניגוד לעמדתו וצו מצפונו עשה טעות חמורה, והאם להבא כשיהיו רפורמות או הכרעות קשות במדינה – אפשר יהיה לסרב או להתנות את השירות והציות משום שהמשוכה במילא נחצתה? האם לאור הסכם הגז שנחתם בתקופת ממשלת לפיד באופן חריג עם לבנון, שלא על פי סדרי ממשל תקין בהכרח, ומהווה לדעת רבים סיכון אסטרטגי למדינת ישראל, עלה על דעתו של מנהיג כלשהו לקרוא לסרבנות או לאי כיבוד מרות ממשלת המעבר, שהעומד בראשה כלל לא נבחר לתפקידו!?

במידה והמפקדים התרחקו יתר על המידה מכור מחצבתם הביטחוני, "התבלבלו" או "שכחו" את מחויבותם לחוק ושבועתם לארגון בו שירתו ועליו אף פיקדו, מוטב כי ישמרו על קור רוח, יחזרו לנקודה האחרונה בה היו מזוהים בסביבה ו"יתאפסו" על עצמם מחדש. זאת בהיותם מפקדים וקצינים בכירים בעלי מעמד, עמדה והשפעה, שעודם נושאים במידה של אחריות, ולו רק למוצא פיהם, ביודעם כי חיים ומוות נמצאים גם ביד הלשון.
יש לקרוא למנהיגים: חיזרו בכם מאמירותיכם השגויות, הבוטות וחמור מכך – המסיתות. הקדישו את מאמציכם לשיח אחראי במסגרת מחאה חוקית, ההולמת את הערכים של מדינת ישראל, צה"ל וכוחות הביטחון. פעלו למען פיוס ואחדות תוך הידברות נאותה ומכבדת ולא מגמתית, מסכסכת וגסה, שאינה מכבדת אתכם ועלולה לגרום לנזקים שיטילו צל גדול על תרומתכם ופועלכם. השאירו את כוחות הביטחון מחוץ למשוואת המחאה – אל תעשו בצה"ל קרדום לחצוב בממשלה או לפורר את החברה.
