בשנות ה-30 של המאה הקודמת, תושבי הישוב היהודי המתחדש בארץ רכשו כ650 דונם בנגב, סמוך למושב נבטים. בשנות ה50 משפחות מהשבט הבדואי אבו קוידר החלו לפלוש באופן לא חוקי לקרקע הפרטית ולבנות עליה מבנים.
במשך השנים הפלישה התבססה ובשנת 2006 המדינה אף בונה שם מספר מבני חינוך – על הקרקע הפרטית, ללא היתר ובניגוד לחוק ולמעשה מבססת את ההתיישבות הבלתי חוקית במקום.
הדיווח המלא מתוך המהדורה המרכזית
בשנת 2012 בעלי הקרקע ועמותת רגבים עתרו לבימ"ש המחוזי בב"ש נגד המדינה שאינה אוכפת ולמעשה מאפשרת את דריסת הקניין הפרטי. לאחר הליך משפטי ארוך, המדינה התחייבה לפנות את השטח והעריכה כי תקופת הכשרת שטח לקליטת המפונים תארך כ-6 שנים. במקביל התחייבה המדינה לאכוף ביד קשה ולהרוס כל בניה חדשה בשטח. על סמך זה, העתירה נמחקה. וערעור בנושא נדחה.
במשך הזמן שחלף, המדינה הכשירה מגרשים ברהט במיליוני שקלים עבור המשפחה אך דבר לא התקדם. אף אחד מבני אבו קווידר לא עבר לשכונה החדשה ברהט. ובינתיים הבניה הלא חוקית במקום נמשכת. מאז העתירה הראשונה ועד היום נוספו שם כ-400 מבנים חדשים.
כעת, לאחר שהבטחות המדינה התגלו כחסרות שיניים, בעלי הקרקע עותרים שוב לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתקווה שיורה הפעם למדינה לפעול לפנות את המתחם ולאכוף את החוק.
תגובת רשות הבדואים: "רשות הבדואים מפתחת את מתחם 11 ברהט המיועד לתושבים הגרים היום באל זרנוק מהם הגישו מעל 300 משפחות בקשות למגרשים ברהט. בנוסף אושרה השבוע להפקדה תוכנית בדרום אבו תלול הכוללת מעל 1000 מגרשים וכ4000 יחידות דיור המיועדת ליתרת המשפחות הגרות כיום באל זרנוק. פתרונות אלו נותנים מענה להסדרת כלל האוכלוסיה מאל זרנוק באדמות מדינה".
תגובת תנועת רגבים: "בית המשפט דחה את העתירה של בעלי הקרקע על בסיס התחייבות המדינה לבצע הסדרה ואכיפה נגד הפלישה. אך בפועל, במשך השנים שחלפו, נבנו מאות מבנים לא חוקיים חדשים על הקרקע ומולם נחתמו קומץ "הסכמי הסדרה" בלבד, שאף כלל לא מומשו. ההתנהלות הזו מוכיחה מעל לכל ספק שטענות המדינה כי היא פועלת להסדרה לא מחזיקות מים.
נזכיר כי במקרה של נתיב האבות, בו היתה בניה יהודית על חלקים מקרקע שעלה לגביה חשש לבעלות פרטית של אדם לא ידוע, זכה ליחס אחר לחלוטין מבית המשפט ויוכיחו זאת חורבות המבנים במקום".
