קבלת הפנים לאימהות חדשות: לרגל יום האישה הבינלאומי 2023 ויצו מתמקדת בקשיי הנשים בישראל במהלך האימהות, במגוון תחומים. לשם כך, פרסמה סקר שנערך בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת ה-8.3 הבא עלינו, ולא ממש לטובה. ממצאי הסקר צריכים להדאיג כל אישה בישראל ורצוי שיעוררו את כל מקבלי ההחלטות באשר הם, כמה שיותר מהר.
יוקר המחייה הוא קושי עיקרי שניצב בפני אימהות בישראל, כאשר לאחריו צוינו קשיים הקשורים עם שילוב אימהות ועבודה, מחסור בזמן עצמי, והצורך לטפל במקביל במטלות הבית השונות. הנושאים העיקריים בהם נדרש סיוע בזמן ההיריון הם: מידע על זכויות, סיוע במטלות הבית ומידע רפואי, כאשר ניכר מענה גבוה יותר בקשר עם מידע רפואי והכנה ללידה, ומנגד שיעור סיוע נמוך יחסית בכל הקשור לנושאים רגשיים.
3+בהקשר של התקופה לאחר הלידה, הנושאים העיקריים בהם נדרש סיוע הם מידע על זכויות, התאמת מקום העבודה להורות ועזרה בטיפול התינוק, כאשר ניכר מענה גבוה יותר בכל הקשור לסיוע בטיפול בתינוק, השתייכות לקבוצת אימהות ומידע על זכויות ומנגד מענה נמוך יחסית בכל הקשור לסיוע במציאת מקום עבודה חדש וייעוץ זוגי.
הגורמים העיקריים שצוינו כמסייעים בהשתלבות שוק העבודה הם: חינוך איכותי מגיל 3 חודשים וסנכרון שעות העבודה לשעות המסגרות. הסיבה העיקרית שצוינה לאי חזרה לעבודה בקרב אימהות היא חוסר בעבודות מתאימות, כאשר לאחריה צוינו הישארות לגידול הילדים ותיאום בין צרכי המשרה לגידול הילדים. הגורם העיקרי שהיה מסייע לאימהות לחזור לשוק העבודה הוא האפשרות לעבוד מהבית (71.1% מהנשים העידו שהן זקוקות לכך), אם כי גם משרה משתלמת או חלקית וסיוע בשמירה על ילדים.
3+מבין השירותים שנבדקו ניכרת נכונות שימוש גבוהה יותר לפעילות פנאי ותרבות לילדים ולסיוע במטלות הבית והטיפול בילדים. מנגד, ניכרת נכונות נמוכה להדרכות של איזון בית עבודה והשתלבות מיטבית בעבודה. הנכונות העקרונית לשימוש בשירותים הקשורים עם זוגיות נמוכה יותר באופן מהותי מאלו הקשורות עם גידול הילדים. מרבית האימהות סבורות שהצורך לאזן בין חיי העבודה לילדים פוגע בהנאה מהאימהות שלהן וכי מסגרות החינוך עד גיל 3 לא נותנות מענה מספק או מותאם לאימהות עובדות.
40% מהאימהות מתנגדות לקיום אירועים או מתן שירותים לאימהות וילדים בהפרדה מגדרית, כאשר שיעור זה גבוה יותר בקרב חילוניות (60%), אך נמוך בקרב דתיות וחרדיות (11%). כמחצית מהאימהות מוטרדות ממיעוט חברות הכנסת והשרות בממשלה, כאשר שיעור זה גבוה יותר בקרב חילוניות (72%), אך נמוך בקרב דתיות וחרדיות (25%). מרבית האימהות מסכימות עם חשיבות קיום תוכניות לחינוך שיוון מגדרי במסגרות החינוך, כאשר גם שיעור זה גבוה יותר בקרב חילוניות (88%) ונמוך בקרב דתיות וחרדיות (39%).
3+מבין השירותים שנבדקו, ניכרת נכונות שימוש גבוהה יותר בהתייחס לשירותי פעילות פנאי ותרבות לילדים, עזרה במטלות הבית והטיפול בילדים. מנגד, ניכרת נכונות נמוכה יותר בהתייחס להדרכות בנושא איזון בית-עבודה והשתלבות מיטבית בעבודה. הנכונות העקרונית לשימוש בשירותים הקשורים עם זוגיות נמוכה יותר באופן מהותי מאלו הקשורות עם גידול הילדים, כאשר כמחצית מהאימהות נכונות עקרונית להשתמש בשירותי טיפול זוגי וכ- 40% נכונות להשתתף בשירותי ייעוץ אישי בתהליכי פרידה (אם כי שיעור זה מקיף קרוב לכלל אלו שעברו תהליך גירושין – 94%).
מרבית האימהות סבורות שהצורך לאזן בין דרישות הבית והעבודה פוגם בהנאה שלהן מהאימהות, כמו גם שהמסגרת החינוכית אינה נותנת מענה מספק לאימהות עובדות, או מתאימות לגילאי 3 חודשים עד 3 שנים. מנגד, ההיגדים הקשורים עם זוגיות אופיינו בשיעור הסכמה נמוך יותר ובשיעור גבוה יותר של אלו שהיו סבורות שהם אינם מאפיינים אותן באופן אישי.
3+לסיכום, המציאות רעה לתפארת וזו קבלת הפנים לאימהות חדשות מדי שנה בישראל. היא רעה לתפארת כפליים על רקע המדיניות של אינסוף משאבים המושקעים בטיפולי פוריות. מדינה המעודדת ילודה ובאופן ציני "מתפוגגת" האחריות שלה כלפי התינוקות והוריהם בעיקר אימהותיהן מרגע הלידה ועד בגרות.
