במסגרת ועידת החינוך והאקדמיה של 'עכשיו 14' קיימה הבוקר כתבת הערוץ רונה לוי ריאיון עומק עם נשיא האקדמית חמדת – מכללה לחינוך בשדות נגב פרופ' חיים שקד שעסק בשורת נושאים בוערים הנוגעים למערכת החינוך ופיתוח החוסן של תלמידות ותלמידי ישראל.
על רקע גל המחאה הציבורית והמחלוקות הפוליטיות שזולגות לתוך בתי הספר, נפתח הריאיון בשאלה עד כמה משפיע המשבר שחווה בימים אלה החברה הישראלית על מערכת החינוך. "המשבר ללא ספק משפיע על המערכת, אך לדעתי היא גם חלק מהפתרון שלו", הדגיש שקד. "אני מאמין שאפשר ואף צריך להתווכח, אך זה צריך להיעשות במסגרת שיח מכבד ובתוך מגבלות החוק. כמערכת שמכשירה מורות ומורים וגם עסוקה בחינוך הדור הבא, אנו צריכים לשמש כגורם ממתן שלא מאפשר לקרעים להעמיק ולהתרחב אלא לפעול לאיחוי שלהם על ידי כך שנלמד את הילדים כיצד להתווכח בתוך גבולות, שנפתח אצלם את היכולת להתמודד עם מצבי אי הסכמה ולנהל דיון ענייני תוך כבוד למי שמחזיק בעמדה נגדית".
פרופ' שקד המכהן בנוסף כיו"ר רמ"א – פורום נשיאות ונשיאי המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, התייחס לשאלה היכן נמצא הגבול בין שיח פוליטי למעורבות אזרחית, ועד כמה מורים ומנהלי בתי ספר יכולים לנתק את עצמם מלחצים מבחוץ או מדעותיהם האישיות ולא להביע את עמדתם.
"בעבר נהוג היה לומר שצריך להשאיר את השיח הפוליטי מחוץ לכותלי בתי הספר, אבל במציאות בשטח הדבר אינו ישים כי בית הספר לא מנותק מהחיים והיום כבר מבינים את זה", הסביר שקד. "מעבר לכך, חלחלה ההבנה שמערכת החינוך לא יכולה להסתפק בהעברת ידע והנפקת תעודות וציונים, אלא להקנות לתלמידים מטען ערכי ולסייע בגיבוש הזהות האישית והלאומית".
פרופ' שקד התייחס בדבריו לעובדה כי בשל ריבוי המחלוקות בחברה ישנו קושי להגיע להסכמה על הערכים הספציפיים שצריך להקנות לתלמידים, ולכן מתמקדים במכנה המשותף הרחב. "עם זאת, מותר ורצוי לדבר על נושאים שמצויים במחלוקת. המורים מביאים את זה לכיתה משום שאנחנו רוצים שתלמידים יביעו התעניינות ומעורבות, אך לנהל דיון שמאפשר לתלמידים שחושבים אחרת מהמורה ומשאר התלמידים להרגיש בטוחים להביע את דעתם".
בהמשך הריאיון נשאל פרופ' שקד על משנת "פדגוגיה של חוסן" שהוא מוביל באקדמית חמדת, עם כניסתו לתפקיד נשיא המכללה לפני שלוש שנים. "בחרנו בפדגוגיה של חוסן כרעיון מסדר של העשייה החינוכית במכללה בראש ובראשונה בשל ההבנה שלמורים, מורות וגננות יש תפקיד מרכזי בפיתוח החוסן של התלמידים", מתאר שקד. "אנחנו מאמינים שבתוך בתי הספר אפשר לעשות המון בתחום החוסן. המורה בכיתה הוא לא רק חצי פסיכולוג מתוקף היותו דמות חינוכית שנמצאת עם התלמידים שעות רבות לאורך היום, אלא גם דרך ההוראה והלמידה עצמן אפשר לפתח את תחושת המסוגלות בקרב התלמידים".
מה עומד בבסיס משנת פדגוגיה של חוסן?
"חלק מתפקידו של איש חינוך הוא להגביר את החוסן של תלמידיו. מלבד הקניית ידע ומיומנויות, ומעבר לעיצוב זהות ערכית, עובדי הוראה אמורים לפתח ולהעצים בקרב תלמידיהם את היכולת להתמודד בהצלחה עם הקשת הרחבה של האתגרים שהחיים מזמנים".
"משנת חוסן נולדה מעצם העובדה שהמכללה ממוקמת בעוטף עזה, אזור שבו התלמידות והתלמידים צריכים חוסן כדי להצליח בלימודיהם על אף שגרת האזעקות, הנפילות והריצה לממ"דים. הבנו מהר מאוד כי חוסן רלוונטי לכל תלמיד, בכל מקום ובכל זמן, כי החיים מלאים באתגרים ולכולנו נדרשים משאבים של חוסן שיאפשרו למצות ולממש את היכולות שלנו".
כיצד גורמי חינוך לומדים מכם על פדגוגיה של חוסן?
"הקמנו במכללה את המכון לפדגוגיה של חוסר שאמון על פיתוח הכלים והתכנים האקדמיים שנוגעים לחוסן וייצרנו שיתופי פעולה הדוקים עם רשויות בעוטף עזה כמו מועצה אזורית שדות נגב ונתיבות, הקמנו את פורום מנהלי אגפי חינוך במחוז הדרום שמקיים מפגשי למידה ברוח פדגוגיה של חוסן. כמו כן אנחנו בקשר רציף עם מרכזי החוסן באזור ומוסדות החינוך ברחבי הנגב שלומדים מאיתנו כלים כיצד לטעת בתלמידים את תחושת המסוגלות, מימוש החלומות ושבירת תקרת זכוכית".
לקראת סיום נשאל שקד על משבר כוח האדם המתמשך בהוראה. "צריך לקרוא לילד בשמו ולהודות שמקצוע ההוראה היום אינו אטרקטיבי", ציין שקד. "רבים מהסטודנטים שלמדו חינוך אינם עוסקים בחינוך, חלק גדול מהסטודנטים שסיימו את לימודיהם והתחילו לעבוד בהוראה נשרו מהמקצוע, ואף ישנה מגמה חדשה של מורים ותיקים שעוזבים את ההוראה כתוצאה משחיקה. כדי לפתור את המשבר יש לעלות את האטרקטיביות של מקצוע ההוראה, הן על ידי העלאת שכר וכן באמצעות שיפור סביבת העבודה ושיפור התנאים אליהם זכאים המורים. בנוסף, לפיתוח החוסן של מורים ומנהלים יכולה להיות תרומה גדולה לשיפור מעמד המורה, על ידי כך שחוסן יסייע להם להתמודד בהצלחה עם מגוון האתגרים הגדולים שעל כתפיהם".
