המאבק ברפורמה/מהפכה המשפטית (תלוי את מי שואלים), צמח לאירוע המוני שמוסגר תודעתית כמלחמת גוג ומגוג בין ישראל החילונית-ליברלית לבין אחותה היהודית-מאמינה. המונים מגיעים להפגנות הענק נגד הרפורמה המשפטית ובעצם נגד השלטון.
מסגור האירוע כמות הדמוקרטיה, ליבה במקצועיות משומנת את הפחדים העמוקים ביותר של מחנה הרל"ב: שוד הקופה הציבורית על ידי החרדים, כפייה דתית על ידי השותפות הקואליציוניות של נתניהו הנאשם שלא הורשע בשוחד מרמה והפרת אמונים, פגיעה בזכויות להט"ב, פגיעה בזכויות הפרט, דיקטטורה שרירותית של הממשלה, מלחמת הפקידים ואנשי המקצוע במאבק איתנים על ההגה של המדינה מול הממשלה וכנסת ישראל המורכבת מנבחרי הציבור הריבון.
4+המוחים מגיעים להפגין מחשש שזכויותיהם וחירויותיהם יופרו, גם אם כל הגל העכור הזה הוא פרי יצירתם של יועצים אסטרטגים ומשרדי פרסום, גם אם אין לחששותיהם כל אחיזה במציאות, הם עשויים להרגיש מחויבים לפעול כדי לדרוש ולוודא את השינוי. אנחנו עומדים לפני פיצוץ.
מסגור תודעה לאירוע ציבורי המוני
מסגור תודעה לאירוע ציבורי המוני, מתייחס לתהליך של יצירת נרטיב או מסגרת מסוימת לאירוע שמופץ להמונים. מטרת המסגור היא להשפיע על תפיסת הציבור את האירוע ולהטמיע פרשנות מסוימת לאירוע.
ניתן ליצור את המסגרת באמצעים שונים, כגון סיקור תקשורתי, אירועים מחוללי יח"צ שהצדדים מייצרים ברשת ובעולם הממשי, ניהול מסרים מול קהל היעד והנעת שיח ציבורי.
כל סיפור מלחמת בני אור בבני חושך יצר תחושה של אחדות וסולידריות בין ההמונים במחנה המוחה והניע פעולה קולקטיבית להשמדה עצמית. השמדה כלכלית (קריאה להתפטרות המונית של ח"כים מהאופוזיציה, הנעת כספי הייטק לחו"ל, טלטלה מכוונת של המשק לפגיעה בערך המטבע, קריאה להפסקת השקעות בישראל, שביתות ועוד), השמדה מבנית (ייתור זרוע הממשלה והכנסת) ואולי אף ביטחונית (עם קריאת הבכירים לסרב פקודה, לא להתייצב למילואים).
4+יתר על כן, מסגור התודעה השפיע על דעת הקהל ועל השיח הפוליטי, וככל הנראה יכתיב גם שינויים בהצעת החוק, במדיניות ולבסוף עשוי אפילו להפיל את ממשלת הימין.
אם קיוויתם שיקום המבוגר האחראי שיבקש לבלום את מלחמת האזרחים/האחים (שוב תלוי את מי שואלים) בישראל, תתאכזבו לגלות שלמרבה האירוניה, מסגור התודעה עלול לגרום להיעדר חשיבה ביקורתית וניתוח עצמאי ובכך להזיק להליך הדמוקרטי.
המסגור מוביל למניפולציה של דעת הקהל ולדיכוי קולות מתנגדים וקולות בתוך הקבוצה שחושבים שכדאי לעשות דברים אחרת (להרגיע את השיח, לחדול מקריאות לאי ציות ומרי אזרחי, לפתוח בהידברות ולמצוא את דרך האמצע מבלי לפרק את המדינה).
אנשים נוטים להיות אמיצים יותר כאשר הם חלק מקבוצה עם מטרה משותפת. ניתן לראות זאת בהקשרים שונים, כגון ספורט, צבא ותנועות חברתיות. המחנה שניצח בבחירות והפסיד במציאות רואה את ההמון צועד באיילון חדור מטרה משותפת – קורא למרי אזרחי ומלבה אלימות. מפגינים מציתים מדורה על כביש, גונבים טנק, מרססים גרפיטי בזמן שהם חוסמים כבישים ומשבשים את צירי התנועה המרכזיים במדינה. אוכפי החוק מכילים ומאפשרים והתנהגות המוחים אשר הולכת ומקצינה בהתאמה.
4+אך לא כך הדבר כשמדובר בהפגנות ימין/מתנחלים/חרדים, בהן השוטרים מפעילים את המכת"זיות ברגע שראשון המפגינים יורד אל הכביש, וממהרים לעצור ילדים וילדות בני 13 שבאים למחות ולהפגין על עוולות מעולמם. היעדר אכיפת החוק מעורר התנגדות ואכזבה מצד המצביעים שבחרו את ממשלת הימין הזו שמאפשרת את המשך האכיפה הסלקטיבית נגדם ביתר שאת.
אנשים נוטים לעבור יותר על החוק כאשר הם חלק מקבוצה או כאשר יש להם מטרה מאחדת. תופעה זו ידועה בשם דה-אינדיבידואציה, שמתרחשת כאשר אנשים מאבדים את תחושת האינדיבידואליות שלהם כפרטים והופכים לחלק מזהות קבוצתית.
זה יכול להוביל לצמצום האחריות האישית, ואנשים עשויים להיות מוכנים יותר לפעול בדרכים שהם לא היו פועלים בהן, אם היו פועלים לבד. החשש המתבקש הוא מפני התלקחות עימותים אלימים, ונדליזם, אי ציות, הפיכה ומרד של ממש.
מי שלוקחים חלק בקבוצת המחאה, נוטים לעקוב אחר הנורמות והערכים של הקבוצה ולא אחר הסטנדרטים המוסריים של עצמם. זה יכול להוביל לכך שאנשים יעסקו בהתנהגות לא חוקית שלא היו עוסקים בה, אם לא היו חלק מהקבוצה.
התנהגות קבוצתית יכולה להוביל גם לתופעה הנקראת חשיבה קבוצתית – קונצנזוס. ככל שהמחאה מסלימה ונמשכת, ברור לכל שהסיבה שלשמה רועדת המדינה כעת אינה הרפורמה המשפטית, אלא העובדה המצערת ששלטון הימין נתפס כבלתי לגיטימי בעליל מבחינת המוחים.
4+במקביל, רואים מצביעי המחנה שניצח בקלפי והפסיד בפועל, ממשלת ימין על מלא מלא, שלא מצליחה לספק לאזרחי המדינה לא ביטחון והלכה למעשה מאותתת לתומכיה שאין שום ערך להצבעה שלהם, אין ערך לתפיסת עולמם ובהחלט אין טעם למשחק הדמוקרטי בכלל.
המסקנה של שני המחנות ביחד ובנפרד היא שהמנגנון הדמוקרטי לניהול המדינה שבור לחלוטין. שני המחנות עומדים בפני אותה השוקת השבורה. כולנו מפסידים ועושה רושם שאין דרך לחמוק מהעימות.
הכותבת היא ליאור יאדו, יועצת אסטרטגית, מנהלת קמפיינים בכירה ומומחית לכלכלה התנהגותית
4+