accessibility-icon
share-icon
צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הוועדה המשותפת ממליצה: "להאריך את חוק האזרחות בשנה נוספת"

טל אזולאי אבידן

טל אזולאי אבידן

ז אדר ה'תשפג (28.02.23)

0

like

0

dislike

יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ שלום דנינו, העלה את הצו להצבעה, ופה אחד הוחלט לתמוך בו ולהמליץ למליאת הכנסת לאשרו ולהאריך את תוקף החוק בשנה נוספת


הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ שלום דנינו, דנה היום (שלישי) בהארכת חוק האזרחות, לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל.

עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל. כמו כן, במסגרת חקיקת החוק מחדש בשנת 2022, נקבע כי שר הפנים יהיה חייב לבטל רישיון ישיבה ארעי או היתר מת"ק שניתנו לפי החוק, אם בעל הרישיון או ההיתר היה מעורב במעשה טרור. יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ שלום דנינו, העלה את הצו להצבעה, ופה אחד הוחלט לתמוך בו ולהמליץ למליאת הכנסת לאשרו ולהאריך את תוקף החוק בשנה נוספת.

maximize-image
images-count3+
אילוסטרציה | צילום: Shutterstock

בדיון היום נציגי שב"כ הדגישו כי בימים אלו, ובהסתכלות על המציאות הביטחונית בשנה האחרונה, אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות מהווים אוכלוסיית סיכון משמעותית, בשל האפשרות להסתייע באוכלוסייה זו לביצוע פיגועי טרור ופעילות ריגול, נוכח נגישותם העדיפה ליעדים בישראל וחופש התנועה ממנו הם נהנים בכל תחומי המדינה.

הם גם דיברו על הנתונים, לפיהם שנת 2022 הייתה שנת שיא בפעילות טרור מיהודה ושומרון, בה נרשמו 2210 אירועים וניסיונות פיגועים, מתוכם 182 פיגועים משמעותיים של ירי, זאת, לעומת 76 משמעותיים ב-2021. עמדת שב"כ גורסת כי יש קושי בעריכת אבחון פרטני מראש של כלל מבקשי איחוד המשפחות, שכן המוטיבציה של ארגוני הטרור לגייס לשורותיהם את מבקשי איחוד המשפחות גוברת דווקא לאחר שהמבקש זוכה להיתר המאפשר לו להיכנס לישראל ולנוע בה בחופשיות, ולכן תוצאותיו של אבחון פרטני כאמור אינן מעידות כשלעצמן על היעדר סיכון בטחוני עתידי.

maximize-image
images-count3+
זירת פיגוע הדריסה בשכונת רמות בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמו כן, לעמדת שב"כ, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מהאזור ומהמדינות האחרות, מהווה אוכלוסיית סיכון לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים, בשל האפשרות המוכחת להסתייע באוכלוסייה זו לביצוע פיגועי טרור ופעילות ריגול, נוכח נגישותם העדיפה ליעדים בישראל וחופש התנועה ממנו הם נהנים בכל תחומי מדינת ישראל.

רפ"ק שירה קרואני משטרת ישראל אמרה בנחרצות כי המשטרה תומכת בהארכת הצו. "אנחנו מצטרפים לדברי חברינו מהשב"כ והנימוקים שהועלו. חשוב לציין שההסתכלות והבחינה היא לא רק ביטחונית במובן הטרור אלא גם למסוכנות פלילית, ואת המסוכנות הפלילית אנו בוחנים בעת הגשת הבקשות".

maximize-image
images-count3+
זירת הפיגוע בעיר דוד במזרח ירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יו"ר הוועדה, ח"כ דנינו, אמר בוועדה: "אבקש שתבהירו לבג"ץ כי מבחינת ועדה זו יש מקום אף לשקול להקטין את המכסות ההומניטריות. מגיעות פה נשים ליישובים, חלקם אינם מוכרים, כאישה שניה ושלישית והדבר מוביל לבעיות משפחתיות מאוד קשות מהיכרותי עם הנגב. זו שרשרת של תקלות".

לדבריו, במישור החברתי, "זהו קושי על קושי על קושי. לטובתם הם, צריך לצמצם את ההגעה שלהם. הם רואים בישראל אמריקה והם מגיעים לרמת חיים שונה ממה שהם היו מקבלים ביו"ש. אני רק אומר שיש לשקול זאת, גם לטובתם. עם זאת, הדיון הוא על הארכת החוק, ואין לנו בשלב זה מנדט לפתוח את החוק לתיקונים, אז רק נצביע על הצו".

עקבו אחרינו גם ב-Google News