מדוע אבחון מדויק הוא שלב קריטי בטיפול במחלות?
אבחון מוקדם ומתן טיפול תרופתי או רפואי מדויק לחולה יכול להיות לא פעם מציל חיים. אחת הדוגמאות לכך היא מחלת הסרטן. אבחון מוקדם של המחלה יכול להבטיח לחולה טיפול פשוט יותר, או לחילופין להציל את חייו של המטופל. מנגד, אם המחלה לא מאובחנת בזמן, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת, עד כדי מוות של המטופל. כעת ברור מדוע שלב האבחון הוא קריטי בטיפול ובסיוע למטופלים, ומדוע אין להקל בו ראש. העומס הרב הקיים על מערכות הרפואה בישראל מוביל לכך שישנן טעויות באבחונים, וכדאי שהמטופלים ובני משפחתם יהיו מודעים לאפשרות העומדת בפניהם לתבוע פיצויים ממי שאחראיים לכך שהם או קרוב משפחתם נמצאים בסבל או אפילו בסכנת חיים של ממש.
איך מתרחשים מקרים של רשלנות רפואית באבחון?
מקרי רשלנות רפואית לא נעשים במזיד, על כך אין עוררין. כל אחד מהרופאים והרופאות בישראל וכן כל מערך צוותי הרפואה מבקשים לעשות את הטוב ביותר עבור כל אחד ואחת מהמטופלים. יחד עם זה, לא פעם מתרחשים מקרים – חלקם גם זוכים להדים בערוצי התקשורת השונים – שבהם הרופאים מאבחנים תסמינים של מחלה מסוימת כמחלה אחרת לגמרי. כתוצאה מאותו אבחון שגוי, המטופל מקבל טיפול רפואי שלא מתאים למחלה האמיתית ממנה הוא סובל. כל אותו הזמן המחלה ממשיכה "לדגור" או אפילו להתפתח בגופו של המטופל. כך למשל, במקרים של מחלת הסרטן מתן טיפול לא מתאים עלול להביא למצב של גידול גדול יותר או גידול שכבר יצר גרורות באיברים נוספים. מצב זה מקשה על הטיפול בחולה ולעיתים אף מוביל למותו, כיוון שהאבחון הנכון בוצע בשלב בו המחלה כבר התפתחה מאוד.
במילים אחרות, המפגש הראשוני של חולה עם רופא הוא במערך רפואת המשפחה. יש הרבה מחלות קשות שבתחילתן נראות כמו מחלות עונתיות או קלות. לכן רופא המשפחה מעניק את הטיפול שהוא רואה לנכון. כאשר אותן תרופות לא עוזרות והמטופל מגיע להמשך טיפול, על הרופא לבחון פרמטרים נוספים ולשקול להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופאים מקצועיים. במידה והוא לא נוהג כך או לחילופין במידה שהרופאים המקצועיים לא מאבחנים בצורה נכונה את המחלה, הרי שיכול להיות שמדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון.
מה נכון לבחון לפני שמגישים תביעה בגין רשלנות?
יש מספר רב של תחומים אשר נבחנים לפני הגשת התביעה. זה נכון בכל תחום משפטי, לאו דווקא כאשר מדובר ברשלנות רפואית . כך או אחרת, יש 2 נקודות שנבחנות לעומק:
- התנהגותו של הרופא – האם התנהגותו של הרופא הייתה בהתאם למצופה מאיש מקצוע בתחומו, או שמא מדובר בהתנהלות לוקה בחסר שיכולה הייתה להיות אחרת לגמרי ולהניב תוצאות רפואיות אחרות לחלוטין?
- הפניה לטיפול – האם הרופא עשה שימוש במיטב הידע והיכולות הרפואיות המצויות בידיו כדי להעניק טיפול לאותו החולה?
אם שתי התשובות לשאלות הללו הן חיוביות, אזי ככל הנראה לא תימצא עילה להגשת תביעה משפטית בגין רשלנות. לעומת זאת, אם תשובה לאחת או לשתי השאלות הללו היא שלילית, כלומר התנהלותו של הרופא לקתה בחסר, יש מקום לבחון הגשת תביעה בגין רשלנות.
איך יודעים אם רופא התרשל באבחון?
גם כאן מדובר בתחום חמקמק שניתן לבחון רק בדיעבד. לאחר שהמטופל קיבל את האבחנה המדויקת על מצבו הבריאותי, ניתן לבדוק איך התנהלו יתר הרופאים עד אותה נקודה. לרוב המטופל או בני משפחתו לא יכולים לדעת האם רופא זה או אחר ביצע את מלאכתו נאמנה או שמא הוא התרשל בתפקידו. לכן, יש צורך לפנות למומחה בלתי תלוי, אשר מכיר את הנהלים הרפואיים ואת הפרוטוקולים המקובלים ברפואה בישראל ויבחן את הדברים לאשורם. מומחה כזה יכול להיות אדם המתמחה בתביעות בנושא רשלנות רפואית באבחון מטעם החוק, כלומר עורך דין, או לחילופין רופא אשר יכול לתת חוות דעת מקצועית ולענות על השאלה – האם ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר ולשפר את איכות חייו של החולה?
כיצד מקבלים פיצוי במקרה של רשלנות באבחון?
ראשית חשוב להבין – כדי לנצח בתביעה מסוג זה על עורך הדין להוכיח מעל לספק סביר כי הכשל האבחוני של הרופא הוא זה שהוביל להידרדרות או ההחמרה במצבו הבריאותי של החולה. ישנם מקרים בהם לא ניתן להוכיח שההחמרה או היעדר הטיפול המתאים מקורם באבחון הלקוי או החלקי של הרופא ואז אין עילה לתביעה.
במידה ועורך הדין הצליח להוכיח את הקשר בין הדברים, בית המשפט יפסוק פיצויים למטופל או לבני משפחתו. יש לציין כי בעוד שישנם פיצויים על נזקים בריאותיים – פיזיים שנגרמים למטופלים, לא פעם בית המשפט פוסק גם פיצויים על פגיעה נפשית שנגרמה בעקבות האבחון הכושל.
