מגיש תכנית הבוקר של ערוץ 14, שי גולדן פתח את הבוקר במונולוג 'בוקר טוב' סוער במיוחד והפעם לח"כ יוליה מלינובסקי
המונולוג המלא:
בוקר טוב לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי,
גברתי חברת הכנסת, שלשום אמרת במליאת הכנסת, על הדוכן, את המשפט הלא ייאמן הבא: ״למה עליתם ממרוקו? אם רציתם מלך, הייתם יכולים להישאר במרוקו״.
האמת היא שהאזנתי לדברים בשידור חי. האזנתי ואז הרצתי לאחור כדי לוודא ששמעתי נכון. שאלת את העולים ממרוקו, למה הם עלו ארצה, וזה תוך שאת משווה אותם לנתינים למלך, שחיים בחשיכה, ומביאים עימם את החשיכה גם לכאן.
מה שמדהים, גברת מלינובסקי, הוא שהדברים האלה עברו מתחת לראדאר של התקשורת. בכל זאת, בתוך המולה כה סואנת ורעש כה מטורף, לפעמים דברים כה מדהימים וכה קיצוניים פשוט חומקים לאנשים מתחת לראדאר.
2+אבל הם לא חמקו מתחת לראדאר שלי. והמתנתי 24 שעות כדי לשמוע איזה גינוי, איזה זעזוע, איזו הבעה של הלם וכעס; אבל יוק, נאדה, גורנישט, כלום. בתוך כאוס ההסתה והטירוף המילולי והפועל של הימים האלה, הדברים המדהימים באמת באמת שלך חמקו להרבה יותר מדי אנשים ולא הצליחו לעורר את הסערה ההכרחית, ולהביא את הענישה החברתית והציבורית הנדרשת.
אחרי הכל, אנחנו בעידן הפוליטיקלי קורקט, לא? עידן הפרוגרס ופוליטיקת הזהויות, בו זהותו של אדם, מוצאו, עדתו, דתו, נטייתו, הם קודש הקודשים. בארצות הברית, למשל, אם היית שואלת את השחורים למה הם הגיעו מאפריקה, לא היית יכולה לצאת מהבית שנה, וכמובן שהקריירה הפוליטית שלך הייתה מחוסלת באותה השנייה.
גם בישראל של לפני ימי הטרללת המוחלטת שאוחזת פה בכל, אמירה של חברת כנסת – על הדוכן! – לעולי מרוקו; אמירה כה גזענית, כה מטורפת, כה מטונפת, הייתה מרעידה כאן את המדינה. ואני רוצה להדגים באיפכא מסתברא את הטענה באמצעות שאלה: שווי בנפשך שהיה עולה חבר כנסת על הדוכן ואומר משפט בנוסח: ״העולים מחבר המדינות, למה עזבתם את רוסיה? למה עליתם? אם רציתם פוטין, או צאר, הייתם יכולים להישאר ברוסיה״.
דמייני לעצמך משפט כזה שהיה נאמר על ידי חבר כנסת אחר. אני מניח שבאותה השנייה היית דורשת לקרוע אותו לגזרים בכל אופן אפשרי.
אבל איכשהו, בתוך הטירוף של הקצנת הטקסטים, נדמה לך שאפשר לומר דברים כמו שאמרת, מבלי שאיש ימצמץ. ועובדה: צדקת. איש לא מצמץ. בטח לא בתקשורת המיינסטרים, שם מקדשים את כל המיעוטים והעדות והקבוצות, להוציא אנשי ימין. אז הרשית לעצמך להתגזען בצורה מטורפת על יוצאי מרוקו, על ציבור ענק ורב זכויות, וידעת שזה יעבור לך בשקט, כי את בצד הנכון של המפה.
2+בצד בו מותר להתגזען. מותר לשפוך את דמו של ציבור ולהלבין פניהם של מאות אלפים, רק כי – באופן הכי גזעני – מישהו מייחס לכולם דעה פוליטית אחת.
בימים הללו, של ליקוי מאורות אמיתי, נפרצים כל הסכרים ומוסרות כל המסיכות. ומסיכת הפוליטיקלי קורקט שהשמאל הישראלי אוהב לעטות על פניו נקרעה על ידך, וחברייך שתקו.
איש לא גינה. איש לא הזדעזע. כי במלחמה כמו במלחמה: הכל כשר בעיניכם. אז שתדעי, גברת מלינובסקי, שאני לא נותרתי אדיש. ואני כאן כדי להוקיע אותך ולגנות אותך ולדרוש מכל איש ציבור ואיש תקשורת להקיא אותך החוצה מחיינו.
כי בכל מדינה רבע סבירה, ובכל מציאות חמישית שפויה היית היום מוצאת את עצמך מתחננת לסליחה ומסבירה אלף פעם למה התכוונת. ושתיקת הכבשים של חברייך למחנה ושל מכונת יחסי הציבור של המחאה שהם ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל, רק מלמדת אותנו כמה מטורף ורחוק אתם מוכנים ללכת; עד כמה איבדתם את השכל הישר, ועד כמה אתם מוכנים לרמוס ולדרוס אפילו את הגבול האחרון.
ואני בז לך, חברת הכנסת מלינובסקי. ומגנה אותך. ואני תובע את עלבונם של בני משפחתי מצד אם ילדיי, שהם יוצאי מרוקו, על הפשע המילולי המבחיל שביצעת בהם.
אין לך מקום בכנסת ישראל. אין לך מקום בחיינו הציבוריים. אות קין וקלון על מצחך הגבוה והמתנשא והמתגזען. חרפה על שמך. ואם לצטט את חברייך לאופוזיציה במפגני הראווה שלהם בכנסת: ״בושה. בושה. בושה. בושה״.
צפו במונולוג המלא של שי גולדן מתוך תכנית הבוקר "ישראל הבוקר"
