שר המשפטים יריב לוין יכול להיות מרוצה. שני החוקים הראשונים של הרפורמה המשפטית עברו בתחילת השבוע בקריאה ראשונה והיום בליץ חקיקה נוסף של הקואליציה עבר ללא בעיות. בקואליציה ובקרב הציבור הימני ישנו קונצנזוס סביב נחיצות הרפורמה שהוא מאדריכליה. הערב (רביעי) הוא הגיע לריאיון ראשון לאחר השלב הראשון של החקיקה ודיבר על הניסיון לסכסך בינו לבין רה"מ, הניסיון לפגוע בכלכלה וגם, על תחושת השליחות.
צפו בריאיון המלא עם שר המשפטים יריב לוין.
"אני מרגיש הרבה תמיכה. תמיכה גדולה גם בהיקף שלה וגם בעוצמה שלה", הוא אומר לאראל סג"ל לאחר שנשאל דווקא על האיומים שהוא מקבל, "כמובן שזה לא מובא לידי ביטוי בשלל ערוצי התקשורת, שמשדרים כולם מסר אחיד כאילו סוף העולם הגיע. אני חושב שהפער בין הערוצים 11, 12, 13 וידיעות אחרונות לצורך העניין לבין הציבור מעולם לא היה כל כך גדול".
"זה נכון יש גם התקפות, יש כאלה שפחות מרוצים", הוא מתייחס לשיח במחנה השמאל סביב הרפורמה בכלל וסביבו כשר המשפטים שמובי את הרפורמה בפרט: "שום דבר לא יתריע אותי וכלום לא יזיז אותי מדרכי. לא איומים ולא דברים אחרים. צריך לעשות את הדבר הנכון ובזה אני ממוקד".
"תנועת BDS פנימית אמיתית"
כששר המשפטים מתבקש להתייחס לדרך שבה מנסה לפיד להוביל את המאבק נגד הרפורמה הוא לא חוסך בביקורת: "מעולם לא היה ראש אופוזיציה עלוב כזה וחסר אחריות כזה. הניסיונות המגוחכים לסכסך בין ראש הממשלה לביני יצרו כאילו יש תחרות כזו שלא קיימת – והנה אני אומר כאן את מה שאני אומר בכל מקום – זכינו שיש לנו מנהיג כמו בנימין נתניהו, הדבר שאני מאחל לעם ישראל יותר מכל זה שנזכה לכך שהוא ימשיך בתפקידו לאורך שנים ארוכות. לי יש זכות לסייע לו איפה שאני יכול וזה נדרש".
2+"יש כאן תופעה שלא הייתה כמותה", הוא יוצא נגד הטרמינולוגיה והדרך כה מובילים ראשי האופוזיציה את המאבק נגד הרפורמה: "הרי אין לאופוזיציה שום טיעון אמיתי נגד הרפורמה, ואין להם שום דרך אמיתית גם לשכנע להתנגד לה, ולכן מה שהם עושים זה דבר שלא יעשה – הם מנסים לרסק את הכלכלה ולעשות את זה כמה שיותר מהר כדי להגיד לציבור 'הנה זה קורה בגלל הרפורמה'. אני אומר חד משמעית – כל הדברים שמתרחשים כרגע הם כולם תולדה של הדרך שבה הם פועלים. חוץ מאשר לעשות הפגנות מול משרדי סוכנויות הדירוג בעולם הם עשו הכל כדי לפגוע בכלכלה. זו תנועת BDS פנימית אמיתית".
לצד הביקורת על הצעדים של השמאל נגד המדינה, סגן ראש הממשלה דווקא בטוח שהדבר לא ישפיע לטווח ארוך על כלכלת המדינה: "בסופו של דבר הכלכלה הישראלית חזקה, וגם אם הם יגרמו לאיזושהי פגיעה נקודתית קצרת מועד אנחנו מתמודדים עם העניין הזה – בראש ובראשונה ראש הממשלה שמשקיע מאמץ עצום בשיחות עם כלכלנים, משקיעים ועם הרבה מאוד גורמים כדי להסביר להם שאין שום קשר בין הדברים שאומר ראש האופוזיציה ואומרים חבריו לבין המציאות".
2+לוין מסביר כי ישנה תופעה שרואים אותה בישראל, ולדבריו היא לא חדשה, ולא רואים אותה בשאר העולם. לטענתו דווקא השכבה שנהנתה מהצעדים אמיצים שעשה ראש הממשלה לאורך השנים, כמו פתיחת השוק לתחרות והורדת מיסים לא מכירה טובה להנהגה: "זה דבר מצער מאוד", הוא אומר ומתייחס להוצאות הכספים מהמדינה: "חלק מתנועת הכספים הזו לא קשורה לעניין אלא היא בגלל פערי ריביות. כבר אחרי שהרפורמה יצאה לדרך דווקא היית התנועה גדולה של מטבע חוץ פנימה".
"ההפיכה של אהרן ברק בנויה על שקר אחד גדול"
בריאיון עם שר המשפטים שמוביל את הרפורמה במערכת המשפט, אי אפשר כמובן לא להתייחס גם למוביל ההפיכה השיפוטית, נשיא בית המשפט בדימוס אהרון ברק, ונראה שהמלחמה בגישתו של ברק בוערת בעצמותיו של לוין: "אהרן ברק אמר דבר מאוד פשוט – בית המשפט זה משפחה. למשפחה הזאת לא כל אחד יכול להיכנס. בית המשפט חושב שיהיה קוהרנטי, כלומר שכולם יחשבו אותו דבר, ולכן כל מי שלא חושב כמוהו ומי שלא בא מהמקום שממנו הוא בא וכל מי שלא מסתופף בצילו מנוע מלהיכנס לשם. את זה אנחנו ורצים לשנות".
"כל ההפיכה הזו שעשה כאן אהרן ברק כולה בנויה על שקר אחד גדול", הוא ממשיך לתקוף ומסביר: "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התקבל בכנסת בתמיכה של 32 חברי כנסת בלבד. ברק קם ואמר לאחר ההצבעה 'זו עכשיו החוקה' – תן לי דוגמה אחת בעולם שבה חוקה מתקבלת כאשר מחצית מחברי הפרלמנט אפילו לא משתתפים בהצבעה וכאשר רק כרבע מחברי הפרלמנט מצביעים בעד החוקה. ולמה הם לא השתתפו בהצבעה? כי אמרו להם שמדובר בהצהרה דקלרטיבית".
2+לסיום, מדבר לוין גם על הניסיות להידברות. למרות הנחישות שהוא מפגין בדרך להעברת הרפורמה, נראה שאם בשמאל ירצו להידבר ולהגיע להסכמות, דווקא עומד מולם היריב המתאים ביותר לעבוד מולו: "למרות כל מה שאמרנו, אני חושב שאנחנו עדיין צריכים לשאוף לאחדות ולאחוות אחים", הוא מצהיר, "אפשר להגיע להסכמות אם יהיה אומץ לדבר, אבל, דבר אחד אני אומר באופן ברור – מה שהיה לא יהיה יותר. מערכת המשפט לא תהיה שייכת יותר לאיזו משפחת אצלוה. כל הדברים שסבלנו מהם במשך השנים ישתנו. אפשר לשנות אותם בדרך כזו או בדרך טיפה שונה אם נשב, נדבר ונגיע להבנות מסוימות".
