כללי "עשה" ו"אל תעשה" בפינוי מושכר

כמעט ואין לקוח שנכנס למשרדי ומבקש שאפנה את דירתו משוכר שלא משלם או שוכרת שמסרבת לפנות את המושכר בסיום תקופת השכירות ושאין באמתחתו "רעיון" מקורי כיצד לפנות את המושכר . למרות ששמעתי מגוון רחב של "רעיונות" מעין אלו, לעיתים אני נתקבל ברעיונות חדשים שמפתיעים אפילו אותי, כמו אותו לקוח ששאל אותי אם זה יהיה בסדר שהוא יעבור להתגורר במושכר יחד עם השוכר עד שלשוכר ימאס והוא יעזוב את המושכר ברצונו… כמובן שכל אותם רעיונות לא מומלצים, לא מסייעים לפינוי המושכר ובכל מקרה אסורים.

פינוי מושכר – כללי עשה ולא תעשה

לא בכדי המחוקק הישראלי הגדיר בשנת 2008 את התקנות שעוסקות בפינוי שוכר ובעצם שינה באחת את מערכת יחסי הכוחות בין המשכיר לשוכר. עד לתיקון, הליך משפטי לפינוי מושכר ארך פרק זמן ממושך במהלכו הנזק הכלכלי והרגשי שהיה נגרם למשכיר היה בלתי מתקבל על הדעת והיה עלול להותיר אותו עם נזק כלכלי בלתי הפיך בשל הימשכות ההליך המשפטי מול הנזק השוטף שנגרם למשכיר בכל חודש בו הוא לא מקבל את דמי השכירות. במסגרת התיקון הליך פינוי המושכר תוקן והפך ליעיל וקצר באופן שבאמצעותו ניתן לפנות שוכר שלא משלם דמי שכירות באופן יעיל ומהיר, שמאפשר למשכיר להחזיק מעמד כלכלית ואף מתיר לו לפעול לגביית נזקיו הכספיים במקביל או לאחר פינוי המושכר. לצד התיקון הנהדר שהיווה ועדיין מהווה בשורה של ממש למשכירי הדירות, עדיין נמנע מהמשכירים כל אפשרות לסעד עצמי כדי לפנות את המושכר.

אז מה זה בכלל "סעד עצמי"?

משמעות המונח "סעד עצמי" הוא ביצוע פעולות חד צדדיות מצד המשכיר שלפי הבנתו יספקו לו את הפתרון שהוא מבקש – במקרה שלנו לפנות את השוכר מדירתו. לכן, כל אותם רעיונות לסעדים עצמיים מצד המשכירים כפי שהדגמתי לעיל, פשוט אסורים. לצערי, נתקלתי גם במקרה שאירע לאחד מלקוחותיי שניסיון מצידו לגבות דמי שכירות מהשוכרת שבדירתו, על ידי הגעה למושכר בשעת ערב, הסתיים בלילה במעצר בתלונת שווא מצד השוכרת כנגד המשכיר. אמנם המשכיר לא עשה דבר וביום המחרת הוא השתחרר לביתו, אך "בילוי, של לילה במעצר בשל ניסיון לגבות כספים מהשוכרת לא היה שווה לו את זה ובכל מקרה לא הניב כל תוצאה. אמנם לא כל ניסיון לסעד עצמי מסתיים במעצר של המשכיר ובמקרים אחרים הוא מסתיים בתגרה או השפלה של המשכיר שחוזר לביתו כלעומת שבא, אך בכל מקרה, לא זו הדרך לפעול לפינוי השוכר הבעייתי מהמושכר. על מנת להמחיש את האיסור בסעד עצמי מצד המשכיר אציין, כי גם לאחר שניתן פסק דין לפינוי המושכר, ונקבע מועד לפינויו ומהמושכר במקרה בו השוכר לא מכבד את פסק הדין ולא מפנה את המושכר (דבר שקורה לא מעט)  גם אז אסור למשכיר לפנות את השוכר– למרות שהוא אוחז בידו פסק דין המחייב את השוכר לפנות את המושכר! גם פניה למשטרה שתסייע למשכיר לפנות את השוכר לאחר שניתן פסק דין לא תסייע לו והמשטרה עדיין לא תעזור לו במקרה זה. הסיבה לכך היא, כי גם את פסק הדין לפינוי המושכר אסור לבצע שלא באמצעות הכלים המשפטיים שהוקצו לכך.

לאחר שניתן פסק דין לפינוי מושכר ונקבע מועד פינוי לשוכר שמפר זאת ולא מפנה, עומדת לרשות המשכיר האפשרות לפעול לפינוי השוכר באמצעות ההוצאה לפועל אשר כשמה כן היא, מוציאה לפועל את פסק הדין.

במסגרת הליך הוצל"פ לפינוי השוכר, הליך שאם מבוצע בצורה נכונה ניתן לבצעו במהירות, נקבע מועד סופי לפינוי השוכר בתיאום עם משטרת ישראל שנרתמת למשימה לאחר שניתנת החלטה מתאימה לכך ורק אז, באמצעות הליך ההוצל"פ ניתן לפנות את השוכר הבעייתי מהמושכר, להחליף מנעול ולהתפנות למחשבה כיצד ניתן לגבות את הנזק הכספי מהשוכר.

חשוב לציין שההליך המשפטי לפינוי מושכר וכן הליך ההוצל"פ לפינוי השוכר לא פוגע בזכות של המשכיר לפעול לגביית נזקיו כמו אי תשלום דמי שכירות ו/או אי תשלום לרשויות (ככל שהחשבונות נותרו על שם המשכיר) ואף לגבי נזק פיזי למושכר עצמו בכל שלב.

המלצתי היא להמתין לסיום הליך פינוי המושכר, לבחון את היקף הנזק שנגרם, לבחון את הכלים המשפטיים שעומדים לרשות המשכיר לגביית נזקיו, כמו המחאות ושטרי חוב, קיומם של ערבים ואז לפעול באופן מסודר לגביית החובות שנגרמו למשכיר.

אני יכול להבטיח לכם שאם תפעלו בדרך הזו בנחישות הראויה, התוצאה שאתם מבקשים, לפנות את השוכר שלא משלם דמי שכירות או מסרב לפנות את המושכר, תהיה מאוד מהירה.

שיהיה בהצלחה !

*הכותב, עו"ד אלי מור, עוסק שנים רבות בייצוג בהליכי לפינוי שוכרים בעייתים.

**המידע המשפטי המוגש מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.