כוח עולה של עוצמה צבאית: מדינת ישראל מדורגת במקום ה-5 בעולם במדד האטרקטיביות של מערכות הנשק האוויריות שלה – כך עולה היום (רביעי) מדו"ח של PwC. ישראל רשמה זינוק משמעותי מהמקום ה-18 למקום ה-5 גם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסכמי אברהם עם מדינות המפרץ.
PwC (פרייס ווטרהאוס קופרס) הוא אחד מארבעת משרדי ראיית החשבון הגדולים בעולם, והיום הוא חושף כי נמדדת מגמת עליה עולמית באטרקטיביות של היצוא הביטחוני הישראלי. ע"פ הד"ח, ישראל מדורגת השנה במקום החמישי במדד האטרקטיביות של מערכות הנשק האוויריות, ועלתה מהמקום ה-18 שבו הייתה בשנה שעברה. בעקבות המלחמה העקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה שבימים אלה סוגרת שנה תמימה של לחימה קשה, מדינות אירופה מחמשות את עצמן על מנת להיות ערוכות לכל תרחיש. כתוצאה מכך, אירופה הפכה להיות הרוכשת האזורית המובילה של מערכות נשק ישראליות כש-41% מהיצוא הביטחוני הישראלי הולך ליבשת האירופית.
ע"פ הדו"ח, גם "הסכמי אברהם", הסכמי הנורמליזציה שנחתמו עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן – גרמו לעלייה משמעותית ברכישת מערכות נשק ישראליות בעולם.
1+בעבר עסקאות אלו היו נעשות בחשאי על מנת להסתיר את קשר המדינה הנסחרת עם ישראל, אך כיום הן נעשות בפומבי על מנת למצב את עצמן כמעצמות נשק בעקבות הסחורה הישראלית.
אל"מ במיל' טליה גזית, שותפה ב־ PwC israel ולשעבר מפקדת ממר"ם, התייחסה לנושא: "ישראל מיצבה את עצמה במשך שנים ארוכות כפורצת דרך טכנולוגית עם מערכות נשק ומערכות הגנה שפיתחה כדי להתמודד עם איומים המופנים כלפיה. כל אלה הופכים אותה למעצמה ביטחונית אטרקטיבית עבור מדינות שמחפשות פתרונות הגנה אווירית מתקדמים בעקבות המלחמה באוקראינה והאיום הגובר מפני טילים ומל"טים. לבסוף, עליית מחירי הנפט בשילוב עם הסכמי אברהם, הביאו את מדינות ערב להסיט חלק מהתקציבים לטובת ביטחון".
ישראל – יצואנית הנשק העשירית בגודלה בעולם
הנרטיב השולט בקרב התעשייה הביטחונית העולמית והצפי לעשור הבא הוא צמיחה בלתי פוסקת. סך ההוצאה הצבאית העולמית בשנת 2021 עלתה לראשונה על רף ה-2 טריליון דולר ל- 2.113 טריליון דולר ב-2022. חמשת התורמות הגדולות ביותר לשיא הזה של כל הזמנים היו ארה"ב, סין, הודו, בריטניה ורוסיה – שהיוו יחד 62% מהוצאות הביטחון. ביחד, עשר החברות הביטחוניות המובילות בעולם הרוויחו 485.5 מיליארד דולר, עם צמיחה ממוצעת בהכנסות של 7.1%.
ההוצאות הביטחוניות הישראליות עומדות על 15-18 מיליארד דולר בשנה בממוצע. ארה"ב מספקת לישראל מימון צבאי זר של 3.3 מיליארד דולר מדי שנה, והסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל עומד על 33 מיליארד דולר. תעשיות ה- A&D (Aerospace and Dfense) הישראליות והאמריקניות קשורות זו לזו בקשר הדוק. ישראל היא שוק לרכיבים ותתי מערכות מתוצרת ארה"ב, לרבות בתחום התעופה והחלל וכתוצאה מכך היא מדורגת כיום כיצואנית הנשק העשירית בגודלה בעולם בחמש השנים האחרונות. יצוא הנשק המוביל של ישראל, ב-20% מהכלל, קשור כולו לתעופה: טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית. לחברות הישראליות גם מומחיות בחלל ובמערכות סיור מוטסות, מכ"מ, מל"טים ואוויוניקה (אלקטרוניקה אווירית).
1+ההתפתחות החשובה ביותר בתקופה האחרונה בתחום היא הקפיצה האדירה בייצוא הנשק הישראלי, שהגיע לשיא של 11.3 מיליארד דולר בשנת 2021 (עלייה של 33% לעומת 2020), בעיקר כתוצאה מהסכמי אברהם. חברות ישראליות, כולל התעשייה האווירית הישראלית (התעשייה האווירית, אחת משלוש החברות הביטחוניות המובילות במדינה) מכרו מערכות הגנה למרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות תמורת 800 מיליון דולר בשנת 2021. הזינוק במכירת נשק מדגיש את המשמעות וההשפעה האדירה שיש להסכמי הנורמליזציה.
משרד הביטחון הישראלי מעריך כי הייצוא הביטחוני של ישראל למדינות ערב יעלה על מיליארד דולר בשנת 2022, כולל מכירת משטח 'ברק-8' על ידי התעשייה האווירית, מערכת טילים לאוויר למרוקו תמורת 560 מיליון דולר, שיתווספו לנתוני הייצוא לשנת 2022. יתרה מכך, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, התהפכה המגמה של מדינות רבות באירופה שנרתעו בעבר מרכישת נשק מישראל. אירופה היא כעת הרוכשת האזורית המובילה של מערכות נשק ישראליות – ועומדת על כ-41% מהיצוא הביטחוני הישראלי. גורם זה אחראי בחלקו לשינוי מכריע נוסף בתעשיית ה- A&D הישראלית: הזינוק בעסקאות ממשלה לממשלה, שעלה מ-900 מיליון דולר ל-3.4 מיליארד דולר ב-2022.
