הסיפוח הזוחל של הפרוגרסיביים
מייד עם היוודע תוצאות הבחירות ולנוכח הישגן המרשים של המפלגות הדתיות החלה עליהן מתקפה חסרת רסן, אשר כותרתה: החשש מפני מדיניות גזענית הומופובית שתשולב במחיקת הישגי ארגוני הפמיניסטיות של עשרות השנים האחרונות. המאבק הפרסונלי על הגשרים נגד בנימין נתניהו השתנה לזעקות שבר כאילו תם עידן הנאורות, והתהום הגלומה באימוץ עמדות שמרניות-דתיות ממש מעבר לפינה.
התנהלות זו היא המשך ישיר ורב עוצמה של מאבק תודעתי שמתנהל זה עשור וכותרתו 'קבלת האחר'. אין בו רק מצוות לא תעשה, שמשמעותה לא לפגוע באדם בגלל שונותו, אלא גם מצוות עשה של קידום אפליה מתקנת והתעלמות מהשונות המבדלת בין הקבוצות. 'ערך השוויון' המסנוור משמש כלי עוצמה על לוח המשחק הזה, ומכוחו כמעט שאסור לומר את האמת.
המונח 'אחר' כולל להט"בים, בני המגזר הערבי וקבוצות אוכלוסייה נוספות כגון עולי אתיופיה, נשים ועוד, ולכל קבוצה מאפיינים ייחודיים משלה הרלוונטיים למאבק שהיא מנהלת. בני קבוצות אוכלוסייה אלו מוגדרים תדיר 'מוחלשים' בפי מקדמי הנרטיב הזה, ודבר זה מזכה אותם בנקודות זכות חברתיות. שיווקם כמוחלשים הופך כל עניין הקשור בהם לנגוע בכוונות זדוניות של הצד החזק כביכול.
6+אלא שלמען האמת רבות מהקבוצות האלה כבר מזמן אינן חלשות, ובמישורים מסוימים הן חזקות יותר מרוב האוכלוסייה. האם מבחינה תקשורתית, למשל, הקהילה הלהט"בית היא קהילה מוחלשת? הרי התקשורת הישראלית תומכת בקהילה ומלטפת אותה ומשמשת פלטפורמה רחבה למיצובם החברתי ולהשמעת קולם נגד הממסד ונגד ציבורים החולקים על דרכם. גם בכל הנוגע למצבם הפוליטי אפשר לומר כי זו אחת הקבוצות החזקות בחברה הישראלית אשר הצליחה בשנים מספר לצבור הישגים, בין היתר ביטול עבירת משכב זכר, השוואת מעמדם של ידועים בציבור, זכויות ירושה ותשלומי ביטוח לאומי ולאחרונה גם הליך פונדקאות במימון המדינה.
פוליטיקת הלהט"ב השיגה גם תקציבים, שירותי רפואה, טיפולי קהילה ותנועת נוער ייחודיים וכמובן תקנים למשרות ציבוריות, וכן מצעדים ססגוניים בחוצות הערים הנפרסים על פני חודשי הקיץ. נתונים אלו מעלים שאלה: האם עסקינן ברצון ליצור שוויון או בהתבדלות ובצבירת כוח פוליטי? שאלה זו מתחדדת על רקע מאבקים חסרי פשרות שמנוהלים כנגד כל מי שמעז להביע דעה שנשמע שאינה מתיישבת עם המטרות שמקדמת פוליטיקת הלהט"ב.
ניקח כמה מהאירועים התקשורתיים הגדולים של השנים האחרונות בנוגע לקהילה הלהט"בית, אבן בוחן לשאלה אם הקבוצה שמשווקת את עצמה 'מוחלשת' היא באמת כזו או שזו מניפולציה שכוונתה לקצור רווחים פוליטיים. אולי אז נבין למה החלטנו לכתוב מדור חדש שיחשוף טפח מהטרלול הפרוגרסיבי.
פרשת דפוס קשת
אפריל 2020
בעל בית דפוס סירב להדפיס פרסומות למצעד הלהט"ב בבאר שבע, ונתבע לדין. בית משפט השלום בבאר שבע קבע כי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים גובר על חופש הדת, ופסק שעל בעל בית הדפוס לשלם פיצוי בסך 50,000 שקלים. פיצוי זה הוא עונש על 'צו מצפונו' של בעל בית הדפוס. פסיקה זו גררה עוד תביעות דומות, כמו של יקב פסגות ושל אולם אירועים ביד השמונה, שבעליהם סירבו לערוך בהם אירוע נישואין של זוג נשים חד-מיניות, וכן של בעל בית דפוס באום אל-פאחם, שחויב בפיצוי בגין סירובו להדפיס פרסומות של עלייה להר הבית.
וכאן מתחייבת שאלה: מדוע ערכיהם של מארגני מצעד הלהט"ב או כל קבוצה אחרת עדיפים מערכיו של נותן שירות פרטי, אף שברור כי יש חלופות זמינות לשירות או למוצר שהוא מספק?
6+כדי להמחיש את הבעייתיות שבעניין ניקח לשם הדיון מקרה קצה שבו באותה שיטה יוכרח בעל מסעדה להגיש אוכל כשר למהדרין ליהודים חרדים. אם כן, הסוגיה איננה 'שוויון ללהט"ב' אלא סימון גבול התערבותה של המדינה (מערכת המשפט) בחיי הפרט והמסחר. אלא שכשמדובר בקבוצה שמשווקת את עצמה 'מוחלשת', כל הערכים האחרים, כמו חופש העיסוק לענייננו, צריכים להרכין ראש בפניה.
האם התערבות כזו, שמתיימרת להישען על ליברליות במירכאות, אינה משיגה את התוצאה ההפוכה?
פסק הדין בעניין הקופאית ברשת שופרסל
יולי 2021
קופאית התעקשה לפנות לטרנסג'נדרית בלשון זכר, ופוטרה מעבודתה. נוסף על כך חויבה רשת שופרסל בפסק הדין לשלם ללקוח 25,000 שקלים. בית המשפט עשה כאן עוד צעד, כיוון שקביעתו היא בעצם אמירה כי קבלת האחר אינה רק בחירות של הטרנסג'נדרית לעשות כרצונה, אלא שבחירתה גם מטילה חובה משפטית על שאר הבריות להתייחס אליה לפי תחושותיה ולא לפי מינה הביולוגי.
מחיקת אב ואם מהטפסים
פברואר 2021
מקום המדינה ועד היום בטפסים רשמיים אדם נדרש למלא את פרטי הוריו תחת ההגדרות 'אם' ו'אב'. בשנים האחרונות החלו מגוון גופים לשנות את ההגדרות ל'הורה 1' ו'הורה 2'. שינוי זה עורר מחאה גדולה בציבור ההורים, וחלקם עיכבו רישום למוסדות חינוך עד שיתוקנו הטפסים.
באוקטובר 2020 העלה ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) הצעת חוק שלפיה הנוסח בטפסים יהיה 'הורה 1' ו'הורה 2'. ההצעה נפלה: התנגדו לה ארבעים ושמונה ח"כים, ותמכו בה רק עשרים וחמישה.
6+כיוון שלא הצליחו לשנות את הכיתוב בצורה דמוקרטית, החלו לעשות שינויים במציאות עצמה, בתהליך עוקף רצון העם. בתחילת נובמבר 2020 עודכנו הטפסים של משרד המשפטים, והם כוללים רישום ניטרלי של שני ההורים. בהמשך החודש יושם שינוי זה גם בטפסים של משרד הביטחון, והשר בני גנץ נימוק זאת במילים אלו: "זהו צעד סמלי וחשוב מצידנו, המדינה, בהכרה בקשת המשפחות ואורחות החיים". למהלך זה הצטרפו כמה ערים בישראל ברישום לגני ילדים ולבתי ספר, וכן שונו הטפסים בתרומות דם של מד"א. נדגיש כי מדובר במחיקת אב ואם מהטפסים ולא בהסתפקות בהוספת חלופה של 'הורה' ממוספר אף שהכנסת דחתה את הצעת החוק.
צביעת סמלי מדינת ישראל בצבעי הקשת ותליית דגלי להט"ב במשרד החוץ ובמשרד הבריאות
יוני 2022
משרד החוץ בראשות השר יאיר לפיד (יש עתיד) ומשרד הבריאות בראשות השר ניצן הורוביץ (מרצ) החלו להניף דגל להט"ב ליד דגל ישראל. גם סמלי חלק ממשרדי הממשלה וגופים מדינתיים אחרים שונו לצבעי הלהט"ב, כמו משרד הבריאות, משרד התיירות ושירות בתי הסוהר. כשנפתחה שנת הלימודים בבתי הספר, יזמו ארגוני הלהט"ב פנייה לבתי הספר בדרישה כי דגל הלהט"ב יונף בכניסה למוסדם ליד דגל ישראל. עשרות מנהלים נעתרו לפנייה.
חשוב בהקשר זה להכיר את תקנון כספים ומשק של מדינת ישראל (תכ"ם) מתוקף חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951. הוראות תכ"ם כוללות הנחיות אופרטיביות מקצועיות עדכניות המחייבות את משרדי הממשלה ואת יחידות הסמך של משרדים אלו. הוראות אלו (סעיפים 2.4.1.4, 2.4.1.5) קובעות כי פרסומי משרד ממשלתי יהיו קשורים בקשר הדוק לעבודת המשרד ואוסרות פרסום אישי או קידום מטרות פוליטיות.
6+כמו כן חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט–1949, קובע במפורש רק כי דגל ישראל יונף בכל משרד ממשלתי. אין הוראת חוק שמאפשרת לשלטון לתלות דגל אחר.
אלא שאף שהוראות החוק אינן משתמעות לשני פנים, והגם שמדובר בפרסומת פוליטית אשר אין לה קשר לעבודת המשרדים, נותרו הצבעים על כנם, וגם הדגלים התנוססו זמן מה.
מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה, עתר לבג"ץ נגד סירובה של היועמ"שית לאסור צביעת סמלי המדינה בצבעי דגל הלהט"ב. בעודנו כותבים מדור זה התקבל פסק דין בבג"ץ אשר דחה את העתירה על הסף. הנימוק הבלתי מפתיע לדחיית העתירה היה כי מדובר בהחלטה "במתחם הסבירות".
פרשת הילדה בחמ"ד בגבעת שמואל
אוגוסט 2022
תלמידי כיתה ג' בבית הספר של החינוך הממלכתי-דתי בגבעת שמואל וגם הוריהם נדהמו לגלות כי חברם לכיתה אשר לומד איתם שלוש שנים הוא בעצם בת שהולבשה כבן בשיתוף פעולה של הנהלת בית הספר והמורים עם התרמית ועם ההחלטה שלא לשתף בנעשה את שאר ההורים והתלמידים.
6+פרשה זו מעלה בראש ובראשונה שאלות כבדות משקל של בגידה מערכת החינוך ושבירת האמון שחשו כלפיה ההורים והתלמידים. עוד שאלה היא שאלת איפה ואיפה: מדוע תלמידי בית הספר נדרשים להגיע לפי קוד לבוש שונה לבנים ולבנות, ואילו תלמידה אחת מקבלת 'פטור' מהדרישות ומתלבשת כבן? שאלה אחרונה ולא חביבה היא שאלת האמת: האם בית ספר יכול לחנך תלמידים כי בת יכולה להפוך לבן אף שהאמת המדעית קובעת שזה אינו המצב?
'בוחרים במשפחה' מודרים מהטכניון
2022
כמקובל במוסדות אקדמיים, בטכניון יש התארגנויות של סטודנטים סביב ערכים משותפים שהם רוצים לקדם בעיקר בתאים סטודנטיאליים. כמה סטודנטים התארגנו סביב ארגון 'בוחרים במשפחה', המקדם את חיזוק מוסד המשפחה בישראל ובין היתר מגבש את הרעיון כי כל ילד זכאי להכיר את אביו ואת אימו, שכן ההורים הם מרכיב זהות מרכזי בהתפתחות הילד.
הסיפור החל כשרב הטכניון התבטא נגד מסיבת דראג שארגן תא הלהט"ב בטכניון סמוך ליום השואה, וסטודנטים להט"בים מתחו עליו ביקורת בוטה עד כדי הגשת תלונה נגדו לנשיא הטכניון. בתגובה על אגרסיביות זו הפגינו חברי תא בוחרים במשפחה נגד ההשתלחות ברב הטכניון. בעקבות ההפגנה החל דף אנונימי ברשתות החברתיות במסע הפחדות נגד חברי תא בוחרים במשפחה. בין השאר נכתבו שם איומים והבטחות כי ייפגע עתידם המקצועי בגיוסי מהנדסים להיי-טק.
בנובמבר 2022 ערך תא בוחרים במשפחה בטכניון טקס תחילת פעילות, וסטודנטים חברי התא ומרצים מן החוץ דנו בו בסוגיית חיזוק מוסד המשפחה ובהשלכות הפגיעה בו באמצעות 'תאוריית המגדר' בעידן הפוסט-מודרני הנוכחי. עריכת אירוע זה עוררה גינויים מסטודנטים להט"בים בטכניון. הנהלת הטכניון פרסמה הודעה כי היא תכבד חופש דעה לכל עמדה.
6+בהמשך ישיר להודעת נשיא הטכניון הזדרזו שלוש מאות שלושים ותשעה מרצים מהטכניון לחתום על מכתב תגובה על האירועים אשר מצהיר את דבר עמידתם האיתנה של החותמים לימינם של "תלמידיהם, תהא דתם נטייתם המינית וזהותם המגדרית אשר תהא". לכאורה מכתב ניטרלי, הגם שמצער להיווכח כי דווקא המרצים, שאמורים להיות השורה הראשונה של אנשי הדעת בישראל שבודקים וחוקרים כל סוגיה לעומק, לא טרחו להשתתף בכינוס ולהשתתף בדיון בסוגיות המוסריות שעלו בו, עניין שכשלעצמו מקדם הדרת סוגיות אלו מהשיח האקדמי.
יום לאחר מכתב המרצים הגיע לראש ארגון בוחרים במשפחה, מיכאל פואה, מכתב התראה מנשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, כאילו לא פורסמה רק זמן קצר לפני כן ההודעה שהנהלת הטכניון תכבד חופש דעה לכל עמדה. במכתב כתב נשיא הטכניון שאסור לפואה לעשות "שימוש במרחב הטכניוני". במילים אחרות, הוא הפך אישיות בלתי רצויה בטכניון.
סקרנו כאן אירועים מספר אשר מעבר להיבטים המשפטיים הקשורים בהם, יוצרים מדרון חלקלק של שינוי תודעה. מתהווה כאן שפה חדשה של תקינות פוליטית, שפה שאימצו טובי המרצים בישראל.
שפה זו, בשם 'קבלת האחר', רומסת כל הבעת דעה שאינה מתיישרת איתה או אפילו מעיזה להעלות לדיון סוגיות שאינן בצד מאוד מוגדר של המפה החברתית – הצד של פוליטית הלהט"ב, תאוריית המגדר וכן הפמיניזם הרדיקלי, תומכי משבר האקלים, תאוריית הגיוון, ההכלה והשונות ועוד היבטים שמהווים יחד את הזרם הפרוגרסיבי שהגיע זה מכבר למחוזות הטרלול.
בכל הנושאים הללו זוהי העמדה המובעת של הפרוגרסיביים: אם תתמוך בנו, טוב; ואם לא, אתה חשוך, גזען וחותר תחת הבסיס הדמוקרטי של מדינת ישראל. אין כמעט שום מקום לדיון אקדמי או ציבורי בנושאים הללו, ואפילו לא בסעיפי סעיפיו. חשוב לזכור כי עמדות אלו מתיימרות לחסות תחת ערך ה'ליברליזם', שמטרתו שמירה על ה'חירות', אך בפועל מתקבלת תוצאה הפוכה.
בדיוק בשל כך אנחנו רוצים במדורנו החדש לחשוף לפניכם הקוראים את ה'טרלול הפרוגרסיבי' כדי לעורר דיון במקום שבו הוא מושתק, כדי להציב מראה עד כמה רחוק יכול הוא להגיע וכדי להזהיר אתכם מפני פוליטיקה שמתנהלת על גבו של ה'אחר'.
עו"ד נעמה סלע היא יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה
