"זה חלק מהמשחק: אנחנו יוצאים למלחמה כל יום, שמים קפלס"ט על הראש ופועלים בזירה תקשורתית קשוחה"
"תודה על כל מה שאתם עושים", "איך אני אוהבת לשמוע אתכם!" "אני מעריץ שלכם!": אלו רק חלק מהתגובות שנועם פתחי ויותם זמרי, הצמד מהתוכנית המצליחה בגלי ישראל 'פתחי וזמרי בע"מ', מקבלים מעוברי אורח כשאנחנו יושבים בבית קפה ליד האולפן שבו הם משדרים את תוכניתם.
הם אומרים תודה ומחייכים אבל בעיקר נזהרים מאוד מחשיבות עצמית. "אנחנו מצטערים, אנחנו לא שחקנים", אומר זמרי לצלם שלנו, שמנסה להוציא מהם פוזות למצלמה. וזה נכון, הם לא: כשהם משדרים באולפן הם מדברים ביניהם כמו שהם מדברים אחר כך בפינת הקפה.
רוצים לקרוא את הריאיון המלא עם פתחי וזמרי? לחצו כאן
נועם פתחי (48) מתגורר בתל אביב, ויותם זמרי (40) מתגורר ברמת גן עם אשתו שירן ושלושת ילדיהם, המכונים בכתיבתו 'העולל', 'הזאטוט' ו'הזאטוטית'. במקצועם פתחי וזמרי הם רעיונאים ופרסומאים מוכשרים.

את דרכם בתקשורת החלו דרך כתיבה ברשתות החברתיות לפני כחמש עשרה שנה, בזמן שהרשתות החברתיות בישראל היו בחיתוליהן. הם מעידים כי מעולם לא הסתירו את השקפת עולמם הימנית: "את מה שכתבנו ברשתות אמרנו לפני כן בוויכוחים עם חברים בבתי קפה", טוען פתחי.
"ברשת התחלנו לבקר עוולות והטיה פוליטית בתקשורת. לאט-לאט גילינו עוד אנשים שחושבים כמונו וצברנו עוקבים".
את תוכנית הרדיו שלהם הם השיקו לפני כשבע שנים כתוכנית פאנטואליה – מושג שנולד עם התוכנית ומשקף את הייחודיות שלה בנוף תוכניות האקטואליה בישראל. בשנת 2018 זכתה התוכנית בפרס אגודת העיתונאים לתוכנית המלל הטובה ביותר ברדיו.

"די מדהים לראות איך השיח התקשורתי השתנה בזמן קצר כל כך", טוען זמרי. "יש אנשים שבעבר היו עולים אצלנו בתוכנית, והיום אין סיכוי שהם יעלו לדבר".
למשל?
"רביב דרוקר דיבר אצלנו כמה פעמים לפני התביעה שהגיש נגדנו לפני כשנה. גם בן כספית ויאיר לפיד התראיינו בתוכנית בתחילת דרכה. היום אין אפילו בדל מחשבה להזמין אותם, אנחנו יודעים שאין לזה סיכוי".
אטילה שומפלבי היה עולה מדי פעם. הוא יעלה שוב?
"לא בזמן הקרוב", צוחק פתחי. "והזמן הקרוב הוא כעשור", מוסיף זמרי בציניות. מתברר שבפאנל משותף בערוץ 13 התפתח בין פתחי לשומפלבי ויכוח שסתם את הגולל על האפשרות שהוא יעלה לדבר בתוכנית. "לי זה דווקא נורא חבל", אומר זמרי. "גם לי", מפתיע פתחי. "אני לא שומר טינה, ואני לא איזה טאלנט מטורף שאסור לצחוק עליו או להתווכח איתו".

נועם, כתבת פעם על בן כספית: "יום אחד ימצאו את בן כספית כפות בחדר האוכל של אברבנאל מעיף פירה על הקיר וצועק ביבי ביבי".
"מדובר באדם שבז למחנה שלם ומשמיץ אותו, קורא לכולם ביביסטים ומכנה אותם בשמות גנאי. ראוי שאכתוב עליו כמה הוא אובססיבי, בעיניי עד כדי הפרעה. אני מרגיש לגיטימי לומר לו את זה, כי אני לא חושב שהוא עצמו עדין ונזהר בלשונו.
עם זה אני חושב שאתה לא יכול להצליח אם אתה רק מרושע, זה צריך לשבת על איזושהי אמת. כשאני קורא לבן כספית אובססיבי זה נשען על זה שבכל שישי הוא כותב טור נוטף רעל על הביביסטים ועל נתניהו".

הוא מביא דוגמה למי שהוא בעיניו עיתונאי מהשורה הראשונה: קלמן ליבסקינד, אף שבטורו במעריב בספטמבר 2020 ביקר ליבסקינד בחריפות את פתחי ועוד אנשי תקשורת בימין. "לקלמן ליבסקינד יש חשיבות מאוד גדולה", אומר פתחי. "הוא עיתונאי מעמיק, ויש לו על החגורה הרבה מאוד סימונים של חשיפות ותחקירים. הוא עיתונאי רציני, ואני אומר את זה באמת".
אף על פי שהוא כתב בזמנו שאתה וחבריך שרלטנים, גידולי פרא תקשורתיים? אתה לא כועס עליו?
"לא. אני לא כועס על אף אחד, לא יודע למה. אני חושב שזה חלק מהמשחק: אני יוצא למלחמה כל יום, שם קפלס"ט על הראש ופועל בזירה תקשורתית קשוחה. אנשים כמונו, שנמצאים ברשתות כל כך הרבה שנים, כבר שמעו וראו הכול. זו היכולת שלנו, ופיתחנו פרופורציות".
