מפגש בלתי פורמלי בנוגע למצוקת כפרי הנוער התקיים הבוקר (רביעי) וסער סביב המחסור העצום בתקציב כפרי הנוער, שמתמודדים מזה שנים עם פער תקציבי של 56 מיליון שקלים מדי שנה, כאשר רק בשבוע האחרון נודע על קיצוץ נוסף מצד משרד החינוך, ביחס לעליות המדדים ויוקר המחייה לשנה"ל תשפ"ג. במפגש הבלתי פורמלי השתתפו: ח"כ חנוך מיליביצקי , ח"כ משה סולומון, ח"כ יוסי טייב, ח"כ ינון אזולאי, ח"כ יצחק קרויזר, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ יפעת שאשא ביטון, ח"כ משה קינלי וח"כ טור פז.
מנהלי הכפרים זעקו לסיוע מהמדינה, בעודם מתמודדים עם גירעון כלכלי מתמשך, מי יותר ומי פחות – בממוצע של כמיליון שקלים וחצי פער מתגלגל מדי שנה. מנהלי הכפרים סיפרו בנוסף שהם משלמים תעריפי חשמל, ארנונה ומזון כגופים עסקיים ולא כמוסדות חינוך והסבירו את הבעייתיות שבכך. את כפרי הנוער ייצגו הינו אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל – ודני גילדין, יו"ר תא כפרי הנוער ומנהל כפר הנוער גלים.
2+"מדובר ב-12,000 תלמידים שיתרמו ויפתחו את המדינה שלנו, המדינה זקוקה להם, אבל מגבילה את התקציבים", אמרה אילנה טישלר, מנהלת כפר הנוער בן שמן. "הסיוע הדחוף הזה נמצא מתחת לסדר העדיפויות של מדינת ישראל. אני פונה לתרומות כדי להאכיל את הילדים שלנו. היינו במפגש הזה כמה וכמה פעמים ולא קרה מאז כלום".
"הכנסנו לסעיפי התקציב את כפרי הנוער בזמנו, זה רשום בתקציב שהיה אמור להיכנס בממשלה הקודמת, מקווים שלא ישנו זאת בממשלה הזו", הסבירה שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון, בעוד חברי הכנסת מהקואליציה הבטיחו לקדם את הנושא מול שר החינוך יואב קיש.
2+"אכין מסמך עם תיקוני חקיקה לתקציב החינוך שיכלול את תקציב המודרכות שהוא 56 מיליון שקלים כמובטח והכרה בכפרי הנוער כמוסדות חינוכיים ולא עסקים רגילים שיוזילו את עלויות החשמל, הארנונה והמזון", אמר ח"כ חנוך מילביצקי. "גם אם המדינה תביט בכפרים אלו מזווית של אינטרס עתידי חובתנו להשקיע כלכלית בכפרים מאחר והילדים שיצאו משם מפותחים ובריאים יתרמו כלכלית כאזרחים ולא יהפכו לנטל, חסרי מעשה עתיד", הוסיף ח"כ משה סולומון.
זה כבר שנים רבות שמנהלי כפרי הנוער מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי מתקבלת על דעת, כאשר המדינה (משרד החינוך) מחסירה מהם למעלה מ-56 מיליון שקלים מדי שנה (יותר ממיליון שקלים וחצי לכל כפר), בזמן שגל ההתייקרויות גואה ומגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות הרבות שיש לכל אחד מ-46 מנהלי הכפרים ברחבי הארץ, מתוכם 14 כפרי נוער דתיים. ועתה, בעיצומה של שנת הלימודים, הפער רק הולך וגדל.
2+מעבר לתת התקצוב מצד משרד החינוך, חוסר השיפוי על עליות המדדים, גל ההתייקרויות והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים – רק מרחיבים את הפער התקציבי. המלחמה באוקראינה הביאה בנוסף להתייקרויות חריגות בתחומי האנרגיה והמזון, בעיקר למשק החי בחקלאות, וגם על כך אין שום שיפוי. במקביל, נחתמו במשק הסכמי עדכון שכר לשומרים ולעובדים סוציאליים, כאשר הכפרים מחויבים לשלם 15% תוספת גם כן ללא שיפוי.
למעשה, מגבלת "תקנת המודרכות" עמדה על כ-67%, לאחר שירדה באופן דרסטי בעשור האחרון מ-81%, ובאה לידי ביטוי בפער שנתי נגרר של למעלה מ-56 מיליון שקלים. כעת, האחוז אמנם עלה במעט, ל-68.7%, אבל ביחס לעליות המדדים ויוקר המחייה – לא מדובר בעלייה אלא בקיצוץ. כך, המגבלה של "תקנת המודרכות" – שנוצרה כדי להשלים חסר תקציבי – יוצרת גרעון נוסף בתקציב הכפרים ולא משפה אותם כהוא זה.
לפי נתוני BDO, מדובר בפער מצטבר של 366 מיליון שקלים בעשור האחרון. תקציב כפרי הנוער באופן ריאלי הלך ונשחק, בעוד שיוקר המחייה בישראל עלה משמעותית (מחירי המזון כולל פירות וירקות עלו בכ-7.8% ועוד), השכר הממוצע במשק עלה בכ-7% וכן פרמטרים נוספים – רק הגדילו את הפער.
