איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם הבוקר (שלישי) לרגל יום האינטרנט הבטוח, סיכום שנתי של נתוני דיווח על פגיעה אישית ברשת שהגיעו לקו הסיוע של איגוד האינטרנט. על פי נתוני דיווחי הפגיעות ניתן לראות כי רוב הפגיעות המדווחות הגיעו מרשת אינסטגרם (24% מהדיווחים), פייסבוק אחריה (18%), גוגל ויוטיוב בסוף עם 4% אחוזי דיווח. בקרב החברה הערבית "פייסבוק" היא הזירה בה דווחו הכי הרבה פגיעות עם 55% מתוך כלל המדווחים, אינסטגרם אחריה עם 16%.
נציין כי כמחצית מכלל הדיווחים על פגיעה מגיעים מפלטפורמות שמפעילה חברת מטא. עוד עולה מהנתונים כי מספר הפניות בנוגע לפגיעות בטיקטוק גדלו פי 2.3 ביחס לשנה שעברה וכמעט פי 3 ביחס לשנת 2020. נתון מעניין נוסף מעלה כי באינסטגרם היה זינוק פניות במהלך חודשי הקיץ. בפייסבוק היה גל תקיפות נגד עסקים באוקטובר-נובמבר.
1+התפלגות הפניות בנושא אלימות ובריונות רשת מראה כי אלימות מינית היא האלימות הכי שכיחה בקרב המדווחים עם 33% דיווח, בריונות רשת הכוללת הסתה והטרדה עם 24%. רוב הפניות ע"י גברים מהחברה הערבית הן בנושא "סקסטורשן" – סחיטה מינית לאחר שיחה אינטימית עם עבריינים המתחזים לנשים. מבין הדיווחים על פגיעות סייבר, "פריצה והשתלטות על חשבון" מהווה הדיווח הכי שכיח עם 77%, כששאר הדיווחים הם על ניסיונות "פישינג". היעד הנפוץ ביותר להתחזות ב"הונאות פישינג" הוא דואר ישראל.
יונתן בן-חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי: "החיבור המתמיד לרשת מספק לנו יתרונות ואפשרויות רבות לחיים נוחים וקלים יותר אבל נלווים לכך גם אתגרים ואיומים חדשים שחשוב להכיר. אנו ממליצים להשתמש באמצעי אבטחה דיגיטליים בסיסיים כמו הפעלת אימות דו-שלבי ושימוש בסיסמאות מורכבות ומגוונות לשירותים הדיגיטליים השונים".
1+בתוך כך, איגוד האינטרנט הישראלי מחדד מהם הצעדים שיש לנקוט על מנת לשמור על המרחב הדיגיטלי באמצעות 10 כללים פשוטים שיגבירו את ההגנה על הפרטיות של כולנו:
1. הגדירו "אימות דו שלבי" בכל יישום המאפשר זאת.
2. הקפידו על עדכונים שוטפים של מערכות ההפעלה, התוכנות והאפליקציות במחשב ובסמארטפון שלכם. העדכונים נועדו לסגור פרצות וחורי אבטחה אותם מנצלים האקרים.
3. התקינו תוכנת הגנה איכותית ודאגו לעדכונה השוטף.
4. הגדירו סיסמאות חזקות ושונות לכל יישום. סיסמא חזקה היא כזו המורכבת מאותיות גדולות, קטנות, מספרים וסימנים מיוחדים. אל תשתמשו כסיסמא במספר הטלפון או בתאריך הלידה שלכם או מידע אחר שקל לגלות עליכם. וכשאתם מחליפים סיסמא, אל תעברו לסיסמא "הבאה בתור" (למשל P@ssword1 ואז P@ssword2). ככל שהסיסמא תהיה יותר מורכבת, כך יהיה קשה יותר לנחש ולפרוץ אותה.
5. הסיסמאות והקודים שלך הם פרטיים ואין להעבירם. גם אם מישהו מוכר מבקש ממך את הסיסמא הפרטית שלך או קוד אימות שנשלח אליך, לעולם אין למסור אותם. בסבירות גבוהה מדובר בהונאה.
6. דאגו לגיבוי – לא תמיד ניתן למנוע את הפריצה או הנזק. למניעת עוגמת נפש – דאגו לגבות באופן שוטף את כל הדברים החשובים שיש לכם על המחשב והסמארטפון. המלצתנו היא גיבוי בענן.
מה שקורה ברשת: כמה בני נוער נפגעו במהלך 2022 וכמה לא דיווחו?
7. אל תלחצו על קישורים חשודים. חישדו בכל קישור או קובץ שנשלחו אליכם, אפילו אם נשלח ממישהו שאתם מכירים. לפני שאתם נכנסים לקישור כלשהו, וודאו שכתובת ה-URL שמאחורי הקישור נראית הגיונית. האקרים ייצרו לרוב כתובת שתיראה כמעט דומה למקור. אם הקישור מופיע כקישור מקוצר, וודאו מה הקישור שאליו הוא מפנה באחד מהאתרים לבדיקת קישורים מקוצרים. פישינג היא תופעה מאוד פופולרית וכדאי לדעת מה צריך לעשות (ומה לא כדאי לעשות) כדי להימנע מליפול בפח.
8. היזהרו ממתנות חינם או מבצעים מפתים. מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה הונאה. עוקץ מתנות מאוד פופולרי.
9. קיבלת הודעה מהבנק או מחברה מוכרת עם התרעה או קישור לעדכון פרטים, העדיפו תמיד להיכנס לאתר עצמו ולא באמצעות הקישור שקיבלתם.
10. רוצים לקנות ברשת? וודאו שאתם קונים באתר מוכר ומהימן. חפשו עליו ביקורות ברשת, וודאו שכתובת ה-URL של האתר נכונה. וודאו שהתקשורת מאובטחת ושרשת ה-wifi בה אתם עושים שימוש היא רשת פרטית שאתם יכולים לסמוך עליה, שהאתר מאובטח ב-https ושמנעול ירוק מופיע בשורת ה-URL לפני שאתם מכניסים מספר כרטיס אשראי. אם אתם קונים או מוכרים מוצר יד שניה, וודאו שמי שמוכר או קונה מכם אכן אמין ואמיתי. הונאות רבות מבוצעות בדרך זו.
