"אנחנו נלחמים על השייכות אליכם ומחפשים את ההכרה מצידכם", זה מה שאמרו לנו החיילים הבדואים שפגשנו בדרום הארץ, במשימת הבט"ש, שייכות והכרה – זה כל הסיפור. במשך יום שלם צעדנו איתם על החולות ליד גבול רצועת עזה והבנו שההליכה בחולות הנגב היא בעצם המסע שלהם למקום אחר.
כשנפרדנו מלוחמי גדוד הסיור הבדואי בגבול רצועת עזה, ביקשו מאיתנו הלוחמים הצעירים, רק דבר אחד לעצמם: "בפעם הבאה, כשתשמעו את צמד המילים "צעיר בדואי", תחשבו גם עלינו לא רק על אלו שטסים בכבישי הנגב ברכבי הטויוטה ויורים באוויר. "גם אנחנו חלק מהעדה הבדואית", אמרו לנו הצעירים של גדוד הסיור.
הכתבה המלאה מתוך המהדורה המרכזית
מדובר בצעירים שרבים מאיתנו מכירים רק ממסכי הטלוויזיה. צמד המילים "צעיר בדואי" מעורר תמונות שליליות ממסכי הטלוויזיה, אבל בחולות ליד כרם שלום, סמוך למשולש הגבולות בין ישראל למצרים ולרצועת עזה, פגשנו בדואים מוסלמים שמדברים, חופשי חופשי, על הדגל, על המנון התקווה, על הכומתה הסגולה ועל שביל חוצה ישראל, ואומרים: "גם אנחנו חלק מהחברה הישראלית והדרך אליה עוברת בגדוד".
רבים מהם רואים בשירות בצה"ל את ההזדמנות הראשונה ואולי גם האחרונה להפוך לחלק מהחברה בישראל. הלוחמים של הגדס"ר הבדואי אומרים לנו שבמהלך השירות בצה"ל הם מנסים ולעתים, רק לעתים, מצליחים לתקן את האופן בו חבריהם לשירות המשותף רואים אותם.
2+שירותם הצבאי של הבדואים, מוסלמים, בשורות צה"ל איננו מובן מאליו. אנחנו פגשנו את אלו שבחרו במודע לשרת את המדינה מתוך ההבנה שהם מקבלים בכך כרטיס כניסה שלהם לחברה הישראלית.
למתחים הקיימים ביחסים שבין מדינת ישראל לאוכלוסיה הבדואית ובעיקר בפזורה בדרום, אין אישור כניסה לבסיס והם נעצרים בש.ג: "ככל שיגדל מספר הבדואים נוכל לשנות את הנוף בכפרים שלנו", הם אומרים לנו אבל מחוץ למחנה הצבאי, רבים מהחיילים הבדואים נתקלים בהתנגדות לבחירתם להתנדב לצה"ל, כאשר הם חוזרים לחופשה הביתה.
2+נתוני הגיוס של הבדואים לצה"ל ידעו עליות ומורדות בשנים האחרונות. תהליך העיור והתרחבות ההתיישבות הבדואית בעיקר בצפון, כמו שורה של שינויים חברתיים בעדה הבדואית משפיעים על נתוני הגיוס וגם אירועים ביטחוניים ותקופות מתיחות משפיעות על נתוני הגיוס. גיוסם לצה"ל של הצעירים האלו הוא אולי ההזדמנות האחרונה ליצירת הזדהות ותחושת שייכות למדינת ישראל, בעדה הבדואית. צה"ל הרים את הכפפה מזמן.
