אין גיל לרגש יהודי: שמעון אבוחצירה, ניצול שואה בן 95, עלה לפני שנים רבות ממרוקו לישראל, אך במשך כל השנים הללו היה לו חלום אחד שהוא טרם זכה לו – לבקר בקבר רבי שמעון בר יוחאי זיע"א במירון. בעמותת 'עזר מציון' נרתמו למשימה והוא הועלה על אמבולנס מיוחד עם ציוד רפואי שמותאם לצרכיו וזכה להגשים את המשאלה לה חיכה כל חייו.
שמעון אבוחצירה עלה לארץ בתחילת שנות ה-60 כאשר כל החברים והקהילה התחילו לעזוב את מרקש במרוקו בה התגורר, שם הוא עבד כספר מבוקש, ואבוחצירה החליט שהגיע הזמן גם כן לעלות לישראל. הוא השתקע ביישוב יהוד עם שבעת ילדיו, 6 בנות ובן אחד, ועסק גם שם במקצועו כספר. בשנים האחרונות, אבוחצירה, ניצול שואה, מתגורר בבית האבות עטרת רימונים מרשת ביחד בבני ברק.
3+
3+לאבוחצירה היה חלום לאורך כל השנים שלא יצא לפועל והוא להגיע לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון ששוכן ביישוב מירון שבגליל העליון בפעם הראשונה בחייו. הוא זכה לבקר בכותל המערבי ובקברו של ה'בבא סאלי', אך לא זכה מעולם להיות בקבר הרשב"י. למרות גילו המבוגר, אבוחצירה רצה להספיק להגשים את המשאלה הגדולה שלו.
אנשי עמותת 'עזר מציון' החליטו להירתם למשימה על מנת להגשים עבורו את המשאלה. הם רתמו לכך את מחלקת האמבולנסים של העמותה, ואבו חצירה הועלה על אמבולנס עם ציוד רפואי מתאים מלווה בבתו ובאנשי עזר מציון בהובלת רכזת הפרויקט רבקי שוורצבאום ובנהג האמבולנס שלומי פורגס.
הגשמת החלום הינה במסגרת פרויקט "משאלת לב" של עמותתהחסד עזר מציון ומשרד הבריאות, שמגשים משאלות לניצולי שואה סיעודיים או תשושי נפש המאושפזים במוסדות הגריאטריים ומתקשים לצאת מעבר לכותלי המוסד. עד כה הוגשמו במסגרת הפרויקט מעל 1400 משאלות לניצולי שואה ברחבי הארץ.
אבו חצירה סיפר לנוכחים על ההיסטוריה שלו והמשפחה הענפה שלו, ותיאר בהתרגשות את תחושותיו: "אני ממש שמח להיות פה, להניח תפילין ולהתפלל. שמחתי לפגוש את האנשים שעזרו לי לעשות את זה. אני רוצה לחזור שנה הבאה שוב פעם", ריגש אבוחצירה את הסובבים.
3+
3+בתו של שמעון, קלודין בכר: "זכיתי להיות בפרויקט של הגשמת חלום של עזר מציון עם אבי ולחוות חוויה מהממת ומשגעת. יום נפלא ומקסים שקיבלנו בו אנרגיות מעולות. אבא שלי היה בעננים וחזרנו הביתה ממש מאושרים, אין לנו מילים להודות. אבא שלי התקשר אלי למחרת הביקור כדי שוב להגיד לי כמה הוא נהנה".
מנהלת תכנית "משאלת לב" בעמותת עזר מציון נעמי מזרחי: "תמיד התחושה שלנו היא שאנו מקבלים יותר מאשר נותנים. הניצוץ בעיניים של הקשישים שעברו כל כך הרבה בחיים וזוכים סוף סוף להגשים את החלום, שליווה אותם במשך שנים, הוא כל כך מרגש ומרטיט את הלב. דברים שלנו נראים הכי פשוטים בעולם הופכים מורכבים אצל אנשים מבוגרים והעובדה שיש מי שרואה אותם ומקשיב לשאיפות שלהם נותנת להם חיות מיוחדת".
